שמתי לב שהרבה נפילות קורות לי כי אני נרדם בשמירה. נהיה שאנן שוכח שהיום אני צריך לפעול חזק ולפעול מהר כדי לעלות את עצמי על מסלול שיתן לי סיפוק מהיום הזה. זאת מלחמה אם אתה לא מוצא עיסוק  ביאו סיפוק אתה מחפש אותו בלילה במקומות אפלים. אז החלטתי להיכנס לטירוף מערכות לפעול להזכיר לעצמי את העקורונת של 12צעדים ולחיות אותם. זאת מ ל ח מ ה ובמלחמה  חייבים להיות דרוכים לכל  דרך פעולה אפשרית של האויב שמחכה לרגעי השעמום לכעסים לחוסר תעסוקה לחוסר חיבור הרוחני. מי יתן ובורא עולם יוציא אותי ואת כולכם מהכלא של היצר ואמרו אמן!!

שלום רב
תהליך ההחלמה מתחיל בצעד הראשון והוא הכניעה.
אי אפשר להילחם בתאווה, ניסינו זאת מאות פעמים ונכשלנו.
ממליץ לך לכתוב את כל אותן הפעמים שנלחמת בתאווה.
הרעיון הוא להרים ידיים בכניעה ואז לעשות את פעולות התוכנית.
זה לוקח זמן, יש נפילות בדרך, אבל ההשקעה כדאית.
שיהיה בהצלחה רבה

זה לא הגיוני. כשאני הרמתי ידיים לא מזמן הנפילות לא הפסיקו לבוא. אני הבנתי שבאותו רגע של המשבר צריך להתפלל ולקוות לעזרה אבל להרים ידיים פירושו לתת ליצר לשלוט וזה לא הכיוון שאני מחפש.

אני חושב שאולי להיות יותר ממוקד בדברים שגורמים לך "להרדם בשמירה" , או לחזור לשם יוכל לעזור יותר. 
וגם באיזו דרך אתה רוצה להלחם בזה, בעזרת חבר לקשר טלפוני, לבד, קבוצות, לשנות את הגישה שלך כלפי "מחשב" בכללי? (לי אישית הרעיון די עזר, להבין שהמחשב הוא מכשול מאוד גדול ואני צריך להנמיך את הציפייה שלי ממנו והשימוש שלי בו בהדרגה ובבקרה). 
וכמו שאמרו לפניי, כניעה, היצר הזה הוא חזק, אך הוא לא רע, אנחנו אלה שעושים אותו רעים. 
הריגוש המטורף הזה, החומרים שמשתחררים לנו במוח, גורמים לנו לפעול על מצב אוטומטי, וכדאי מאוד להיות מפוכחים לשים לב לטייס האוטומטי הזה שנכנס לפעולה. 
המון בהצלחה לך אח! מוזמן לשתף גם בהודעה פרטית.

כניעה היא הצעד הראשון.
כשאתה מפנים שאתה לא יכול להילחם בתאווה, מתחילים לעשות פעולות בגרך להחלמה.
אין קיצורי דרך.
כמובן שכניעה לבדה אינה מספיקה, אך היא צעד הכרחי.
פעולות - תיקח ספונסר שיכוון אותך, תשתף, תלל לקבוצות, תחסום אינטרנט ועוד.

כניעה מבחינתי אומר להיות פסיבי. אי אפשר להיות פסיבי כי אנחנו צריכים לעשות פעולות להחלמה. הכניעה שלי באה לידי ביטוי בבקשות שלי מבורא עולם בהידבקות שלי בו במהלך היום נוסף לכך יש לי את ההבנה שלבד מעולם לא הצלחתי לאורך זמן ובגלל זה אני עובד לפי 12 צעדים.

תוכנית 12 המעדים היא מאד אקטיבית וקשה.
לקיחת אחריות על היותנו מכורים ואז עשיית פעולות.
הצעד הראשון הוא לכתוב את קורות חייך השזורים בשימושים -  מתי התחלת להשתמש, איך התפתחו השימושים ואיזה נזק הם גרמו.
מציע לך לכתוב , לשתף ולקבל תגובות.
אולי זה נראה לך לא קשור או לא הגיוני אבל זאת תחילתה של ההחלמה מהתאווה.
לי זה עוזר להיזכר כל יום מחדש במה שכתבתי - חוסר האונים המוחלט שלי מול התאווה ולאן זה הביא אותי. הרס לי את החיים

הכניעה המדוברת היא לא הכניעה שאנו חושבים עליה.
מסכים איתך שזה מבלבל ואף לא מובן בתחילה..

גם אני לא הבנתי מה משמעות המילה כניעה איך אני אמור להיכנע לתאווה? הרי אם אני נכנע פירושו שאני פשוט אשתמש...

לא זו הכוונה.. ולוקח זמן עד שזה מחלחל ומבינים את זה באמת (אגב.. אני לא חושב שעדיין הפנמתי ב100% מה זה כניעה ואני עדיין נאבק לפעמים)

אבל פירוש הדבר הוא שאני לא נלחם בתאווה.. פשוט כי אני לא יכול.
אי אפשר להילחם מול היצר הזה הוא גדול מאיתנו בעשרות מונים..
אני לא נלחם כי אין לי סיכוי..

כשעוברת מולי בחורה ממש שווה ברחוב אני מוריד את הראש בכניעה מתוך הבנה שזה חזק ממני.. שאין לי סיכוי.. שאני מאוד רוצה להסתכל ולהתאוות.. אבל רק להיום אני נכנע לזה ומוריד את הראש בכניעה כי זה הורס לי את החיים...
לא עושה שריר וממלמל "לא מסתכל עלייך יתפוצץ העולם לא מסתכל!!"
הגישה הזאת תחזיק במקרה הטוב כמה ימים... עד שאחזור להסתכל..

כשאני יוצא כל בוקר מהבית ומשנן לעצמי אני לא נלחם ברצון להסתכל.. יש רצון והוא חזק ממני אני חלש ממנו הוא מנצח אני נכנע לו לחלוטין לא נלחם... מתוך כניעה וחוסר אונים אני מוותר על המבט רק להיום כי אני יודע שזה יעשה לי רע וידרדר אותי למטה עד לשימוש כי זה חזק ממני..

אוהבים מקווה שהצלחתי להסביר ולו במעט.

אוסיף עליי דבריי ואגיד שזה כמו מערבולת בים..

אם תילחם עד מחר בסוף היא תתיש אותך ותגרור אותך למצולות...

כניעה לוותר, להרפות, לא להתרגש. לזרום עם המערבולת. להישאב איתה פנימה עד הנקודה שממנה אפשר לברוח הצידה ולצאת ממנה. מתוך הבנה שזו הדרך היחידה לשרוד אותה..

אוהבים

מתרפא היקר צר לי אבל אני ממש לא הבנתי אותך אם אתה מוותר על התאווה זה אולי כניעה לאלוקים לא לתאווה מילא אם תגיד שאתה יודע שהתאווה זה משהו חזק לכן אתה שם סינון כי אתה יודע שתיפול...
להיכנע לעצם זה שיש בך תאווה זה ברור הרי הקדוש ברוך נתן לך יצר כדי שהעולם יוכל להתקיים לא נראה לי שיש מישהו פה שרוצה לוותר על היצר הזה אבל לזרום איתו כמו במערבולת זה לא נראה משל טוב פה אתה רק פה אתה רק שוקע יותר ויותר זה אולי כמו ביצה טובענית הדרך היחידה לצאת היא מלמעלה ואולי דווקא בעזרת אחרים...

זה רק משל.. כדי להסביר את עיקר הדברים..

ברור שזה לא אותו דבר התאווה ומערבולת אחי..

לא צריך להיתפס לקטנות..

חג שמח כשר נקי ומפוכח לך ולכל החברים

תודה! הבאת הסבר בשפה פשוטה וברורה. בדרך כלל קשה להבין כי מדברים על זה בצורה מאוד כללית.

פסח כשר ושמח!!!
מתרפא אחי לא התכוונתי להיתפס לקטנות פשוט לא הבנתי עדיין את הרעיון של הכניעה אני בן אדם קצת עקשן ואולי חופר בקטע של להבין דברים כמו שצריך אז מחילה..
בריאות לכולם!!!

אנסה להסביר מה זה כניעה בשבילי.
כל חיי ניסיתי להפסיק להשתמש. אמרתי לעצמי שזאת הפעם האחרונה, התחייבתי בפני אשתי שאפסיק, בכיתי, נשברתי.
מה קרה בפועל- הייתי זקוק לריגושים חדשים ומצאתי כל פעם משהו חדש ומסוכן.
התגרשתי
נפרדתי
התעלמתי מהילדים
רבתי עם אמא שלי ואחי
הייתי נוקשה מאד כלפי מי שניהלתי בעבודה
היו לי הרבה עכסים כלפי כולם
הרבה פחדים.
בקיצור, הייתי מנותק מהמציאות וכל הזמן בורח לשימושים.
לא הצלחתי במאבק בתאווה, היא השתלטה עלי לחלוטין והרסה את חיי.
כשהבנתי שאני צריך להפסיק להיאבק, ולעשות מה שאומרים לי בתוכנית החל השינוי
הפעולות - השתתפות בקבוצות, שיתוף, חסימת אינטרנט, שיפר היחסים עם הילדים, אמא,אחיי, לדבר עם הפחדים ועוד... עשו שינוי.
אני לא מנהל את חיי יותר, נכשלתי בזה.
מכיוון שאני חסר כח, אני עושה מה שאומרים לי.
זאת הכניעה
להפסיק להתנהל כאילו אני שולט בהכל, כי אני לא שולט. עובדה - חיי נהרסו.

אוהבים אחי הכל בסדר !

אין צורך להתנצל אפילו 

יכול להיות שהדוגמא המשל לא מושלם אבל הכוונה היא שלהילחם בזה זה כמו להילחם במערבולת אתה תישאב פנימה באפיסת כוחות בסופו של דבר...

גם בספר הגדול, של אלכוהולסטים אנונימיים יש משל של מלכודת קופים ששמים להם בננה בתוך קופסא עם חור קטן שמספיק בדיוק להשחיל את היד אבל כשהקוף תופס את הבננה היד שלו נתקעת בפנים הדרך היחידה שהוא יכול להשתחרר זה לשחרר את האחיזה בבננה..

להרפות..

גם אנחנו עושים שריר ומתאמצים אבל באיזשהו מקום נתפסים בכוח על התאווה ומתפללים לבורא עולם שייקח אותה מאיתנו.. פשוט כי אנחנו לא מצליחים לשחרר את זה בעצמנו..

צריך גם לשחרר וגם להיכנע. כשעולות מחשבות לדעת לקבל אותן לא להילחם בהן פשוט לשחרר מהן להרפות..

לא פשוט.. צריך להתרגל וללמוד איך עושים את זה ואני עדיין לא שם.. אבל בע"ה שנזכה.

אוהבים!