PU DECKUF כתב on 16 יוני 2020 07:17:
בקיצור איכשהו היום אני מבחינה מקצועית בן אדם מאוד מצליח אני מפרנס את המשפחה שלי בכבוד הצלחתי לבנות בית בכוחות עצמי, וכאילו הכל אמור להיות מושלם,
אבל ההתמכרות הזאת משאירה אותי תמיד עצוב תמיד בתחושה שצריך להסתיר, תמיד בהרגשה של גועל מעצמי, היא מונעת ממני להתקדם בצד הרוחני וגם בצד המקצועי , היא משבשת לי את הסדר יום כמעט כל יום.
זה מרגיש כאילו אתה בבריכה עם משקולות מאוד גדולות על הגב כשאתה צריך להציל מישהו שטובע.
והמישהו הזה שטובע זה אני .
ההתמכרות עושה משהו מאוד אכזרי לאנשים שיש להם הכול: היא מרוקנת את התחושה מכך.
יש לך מכונית יפה ? בית גדול ? אישה טובה ? ילדים מוצלחים ? אתה לא תרגיש את האושר בכך.
אתה לא תרגיש את האושר של לחוש אוויר ולעצום עיניים ופשוט לנשום בשלווה כמה דקות.
ההתמכורת לקחה ממך את הכול: מבחינה טכנית יש לך בית ויש לך אישה טובה ויש לך הכול.
מבחינה אמיתית, אתה לא מרגיש כלום, שום דבר.
אז מבחינה אמיתית. אין לך כלום.
החדשות הטובות הם, שככל שתהיה יותר נקי, אתה תרגיש יותר מה שיש לך.
המסע שלך יהיה במובן מסוים מסע קניות, אתה קונה מחדש מה ששלך.
)
