ברוכים הבאים, אורח

ישיב'ע בוחע'ר שנשבה ?
(0 צופה) 

נושא: ישיב'ע בוחע'ר שנשבה ? 5937 צפיות

ישיב'ע בוחע'ר שנשבה ? לפני 4 שנים, 4 חודשים #126028

  • הלוחם613
  • רצף ניקיון נוכחי: 10 ימים
  • מנותק
  • דירוג כסף
  • הודעות: 136
פרק 1

בני ברק. 
יום חמישי.
ינואר 2010.


הדלת נשארה פתוחה.
הבטתי שוב, כן , היא הייתה פתוחה,
מוזר... אבא אף פעם לא השאיר את הדלת של החדר שינה שלהם פתוחה.
זה פשוט לא קרה.

הפעם כנראה שכן, כנראה הוא שכח או סתם מיהר לעוד כמה סידורים. 
האמת, שהוא כמעט לא יוצא מהבית, כאילו יש איזה חיידק שנישא באוויר וכולם מסתגרים בבתים.
אבל אין, אין שום חיידק, אין מלחמה, אין מגיפה אבל אבא... הוא פשוט לא יוצא, הוא תמיד נמצא בבית.
בחדר שינה.
מול המחשב.
כן, אבא שלי תמיד נמצא מול המסך הארור הזה, אני רק ילד בן 12, אני לא מבין הרבה, אבל  ממה שאני כן מבין, שלא יכול להיות דבר בעולם שיגרום לבן אדם להיות מרותק למסך כמעט 14 שעות ביממה!
להיות מרותק 14 שעות! אומר לכם בכנות, חיפשתי צינורות שהוא מחובר אליהם...
שביקרנו אצל סבתא בבית חולים היא גם הייתה ככה, מחוברת לצינורות וצופה במסך,
אבל אבא שלי לא חולה, הוא בריא, הוא אוכל, צוחק, הוא אפילו כועס עלי לפעמים, הוא מתייחס יפה לאמא, הוא פשוט  לא חולה! 
אז מה כן? מה זה יכול להיות?
אולי כל האבות ככה?
לא זה לא יכול להיות! כל החברים שלי מהכיתה שאני מבקר אותם אבא שלהם לא נמצא בבית, הוא בכולל יושב ולומד תורה,
גם הרב'ה שלי בחייד'ער כל הזמן מדבר איתנו על זה שאסור להפריע לאבא כשהוא לומד, אבל אבא שלי כמעט ואף פעם לא לומד,
לא הבנתי הרבה, אבל מה שהבנתי זה שכדאי שאשתוק.
כנראה חכמה של ילדים, הם תמיד יודעים מה כדאי לומר ומה לא,
בגיל מסויים בכל אופן... 
אבל עדיין, שום אבא לא תקוע על המסך כל היום כאילו בזה תלויים חייו... כאילו זה הרגע שבו מתפרסמים אלו שניצחו בפוליטיקה של הגדולים...
זה חייב להיות משהו אחר, משהו שונה, משהו שאני לא מכיר!
אני עומד במסדרון.
מהקומה למטה אני שומע את אמא מכינה לכולם ארוחת ערב.
נראה לי היא עסוקה אין שום סיבה שהיא תעלה עכשיו לחדר שינה שלה,
גם סתם כך, היא אף פעם לא הפריעה לאבא, היא לא נכנסה לחדר, וגם אם כן, זה היה במהירות כאילו יש לה טיימר של כמה שניות שאם היא אלא תצא החדר יתפוצץ.
אני עדיין עומד כאן...
אני לא יודע אם להיכנס או לא...
תכלס, מה כבר יכול להיות...
מקסימום אבא יחזור אני יגיד שנאבד לי הקלפים או הגוגואים...
להיכנס... או לא...

פרק 2

שיתהפך העולם!
אני נכנס!
אחת ולתמיד אני חייב לברר מה זה.
מה יש שם, 
מה יש שם שמעסיק את אבא כל כך הרבה זמן.
אני צועד על קצות האצבעות.
אני מתקרב.
אני ממש נוגע בדלת, אני נותך דחיפה קלה ו...
היא נפתחת!
אני עובר בשקט את הרווח שקיים בין שני המיטות ומגיע לעבר המחשב.
רגע!
תמיד המסך שם שחור כשאבא לא נמצא.
איזה צחוק אני עושה מעצמי..
מה חשבתי כבר שאבא טיפש.
תמיד הוא נועל את  המחשב.
אבל...
אולי לא...
אולי הפעם  הוא שכח...
'' אבי !! "
וואו !!
איך קפצתי!
''כן אמא''
''אתה רוצה לאכול?''
מה לענות לה??  היא תגיד לי לרדת לאכול! אני יפספס את ההזדמנות!
''כן,'' עניתי בביטחון שאין לי מושג מאיפה הוא בא לי ''אני מסדר את המגירה שלי ואני יורד.''
''בסדר,'' ענתה אמא  ''אבל תרד מהר''
לא עניתי לה.
חזרתי לחדר בטירוף, עברתי במהירות שוב בין שני המיטות הגעתי למחשב...
הוא דלוק!
ארבעה ריבועים זזו על המסך בצורות הנדסיות שוות.
ידעתי שאני רק צריך להזיז את העכבר.
הזזתי.
וזה היה הרגע שבו החיים שלי השתנו.
זו הייתה השנייה שבה נשמע קול שופר מתחילת העולם ועד סופו.

קול שופר שבישר על תחילתה של מלחמה.
מלחמה שאין בה מנצחים, מלחמה רצופת עליות ומורדות, מלחמה שגובה חיילים רבים, כוחות נפש אדירים, התמודדויות כבירות ביותר, במשך זמן שאינו נספר.
לא כל כך הבנתי מה אני רואה, אבל הילד בן 12 הזה שאני נמצא בתוף הגוף שלו, לעולם לא יהיה זך ונקי, טהור וקדוש, כמו שהיה עד היום.
ראיתי מה שראיתי.
עשיתי מה שעשיתי.
לא ידעתי מה אני רואה.
לא ידעתי מה אני עושה.
אני רק זוכר את המחשבה שעברה לי בראש כשהרגשתי רטיבות...
''מה אכפת לי מה זה, העיקר שזה כיף רצח''
לו ידעתי שזו המחשב שתעבור לי בראש כל פעם שאתמודד בכל שנות בגרותי, נעורי, בישיבה קטנה, ישיבה גדולה, אחרי החתונה!!
לו ידעתי שזה הפתח לכל השואה הרוחנית שתלווה אותי בעשור המשמעותי של חיי.
לו ידעתי, שאני חייב להפסיק עם זה באותו רגע! שאני חייב לברוח מזה כמו מאש!!
לו ידעתי כל זאת...
לא הייתי ממשיך עם זה.
אבל...
לא ידעתי.
והמשכתי כמעט שנתיים!
זה היה הסוד שלי.
סוד שהלך איתי לכל מקום.
איתי...
ילד בן 12.
אני זוכר שקצת אחרי הבר מצווה אמא שלי שאלה אותי אם אני משתכר בפורים, עניתי לה שלא, אני לא רוצה.
את האמת... מאוד רציתי,  אבל שמעתי שאם שותים מלא יין, אז כל הסודות יוצאים החוצה.
לא רציתי שהסוד שלי ייצא החוצה.
ממש לא רציתי שהוא יצא.
אף פעם לא רציתי שהוא יצא.
לנצח.

המשך יבוא בעזרת השם יתברך.
מחכה לשמוע מכם. 
הלוחם 613.

הלוחם613.

נערך לאחרונה: לפני 4 שנים, 4 חודשים על ידי הלוחם613. סיבה: טעות בנתונים

תגובה: ישיב'ע בוחע'ר שנשבה ? לפני 4 שנים, 4 חודשים #126031

וואו אחי נשמע נורא לגלות דבר כזה על אבא שלך..
מחכה ממש לפרקים הבאים אתה מרתק..
בעז"ה שתהיה לך הצלחה גדולה!!!

תגובה: ישיב'ע בוחע'ר שנשבה ? לפני 4 שנים, 4 חודשים #126033

ואוו מצער מאוד לגלות את זה בצורה כזאת...
תודה רבה על השיתוף!
נשמח לשמוע על ההמודדות שלך! אתה כותב מאוד יפה!

תגובה: ישיב'ע בוחע'ר שנשבה ? לפני 4 שנים, 4 חודשים #126034

  • gidi
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 702

אוהבים, סיפור לא פשוט.

לא הבנתי- זה הסיפור שלך? כי אם כן לפי התיעוד זה נשמע שאתה בן 14? קצת התבלבלתי..

קצת סדר על עצמי 
הפעם הראשונה שלי באתר , הפעם הראשונה שלי בקבוצות
יומן המסע שלי  , ציון דרך שנה נקיות
ההתלבטות שלי לגבי נישואים

~~~מידע על הכלי העיקרי של ההחלמה - קבוצות SA~~~

צעד 0  , יומן צעד ראשון

**כל מי שמעוניין לגבי הכוונה, עזרה או כל שאלה לגבי קבוצות SA מוזמן ליצור איתי קשר בפרטי ואשמח לעזור.

תגובה: ישיב'ע בוחע'ר שנשבה ? לפני 4 שנים, 4 חודשים #126035

  • robinhood
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 991
יהודי מתוק כתב on 30 יולי 2020 13:49:

וואו אחי נשמע נורא לגלות דבר כזה על אבא שלך..
מחכה ממש לפרקים הבאים אתה מרתק..
בעז"ה שתהיה לך הצלחה גדולה!!!


לפני 20-30 שנה ויותר, זה היה ידוע שהרבה אנשים, כולל נשואים, מחזיקים מגזינים כאלה ואחרים, אבל אז זה לא היה כל כך נורא (במושגים חילוניים), שובב כזה, אומנם לא ראוי, אבל לא סוף העולם.

ובגלל שבעולם הדתי היה מחסום בושה מאוד יעיל, מגזינים כאלו כמעט לא נכנסו לבית.

הכניסה של האינטרנט המהיר הפכה את המגזינים הללו של כמה תמונות, למיליארדי סרטונים שמתעדכנים כל יום ויום.
אם שופכים עליך כוס מים - לא נורא. אם שופכים עלייך אוקיינוס - אתה טובע.

שלום, אני robinhood, מומחה בטכנולוגיות סינונים של פורום שמור עיניך.
אני תמיד משתדל לשתף כל טיפת מידע שיש לי, אם אתה מעוניינים לקרוא:
איגוד כל המדריכים שלי בנושא סינון

תגובה: ישיב'ע בוחע'ר שנשבה ? לפני 4 שנים, 4 חודשים #126038

  • הלוחם613
  • רצף ניקיון נוכחי: 10 ימים
  • מנותק
  • דירוג כסף
  • הודעות: 136

זה סיפור אישי!
אמיתי לחלוטין!!
היה לי טעות בהקלדה
זה היה ב- 2010.
תיקנתי את זה למעלה.
תודה על המשוב בכל אופן גידי היקר ואהוב.

הלוחם613.

תגובה: ישיב'ע בוחע'ר שנשבה ? לפני 4 שנים, 4 חודשים #126042

  • פלימו

וואו, הסיפור שלך הזכיר לי את עצמי באיזה שהוא מובן, אמנם הרבה יותר קשה כי התגלגלת בגיל הרבה יותר מוקדם אבל בצורת החשיפה יש משהו דומה.
במיוחד הזדהיתי עם מה שכתבת על פורים.
תודה רבה ששיתפת! אתה כותב מאוד יפה

תגובה: ישיב'ע בוחע'ר שנשבה ? לפני 4 שנים, 4 חודשים #126043

  • עשר שמעון
  • רצף ניקיון נוכחי: 406 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 863

וואו! 
פשוט וואו!
כתיבה מרגשת, עוררת אצלי הרבה מחשבות, מתאר לעצמי שלא היה קל לכתוב, אבל שמח בשבילךעל ההרגשה הטובה שהכתיבה בטח הביאה!
חזק ואמץ ידידי היקר

תגובה: ישיב'ע בוחע'ר שנשבה ? לפני 4 שנים, 4 חודשים #126049

  • מתרפא
  • רצף ניקיון נוכחי: 650 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1899

וואו אחי... ריגשת אותי עד דמעות.

נהניתי מאוד אחי.. כתיבה מדהימה ממש כישרון מולד!

גם אני בגיל כזה בערך גיליתי קלטת של סרט כחול ושמתי אותה בטייפ (קלטת שכתוב עליה "אסור לצפות" כאילו מה באמת ציפיתם כמה טיפשים יכלתם להיות?!)

והמחשב של אבא שלי החורג פתוח על הפורנו... 
אבל להגנתו ייאמר שאני גיליתי את הפורנו הרבה לפני שראיתי את זה אצלו על המסך..

אבל הקלטת זה הייתה הפעם הראשונה שראיתי דבר כזה..

למען האמת? זה הגעיל אותי ברמות מטורפות... זה גם היה סרט דוחה מהסוג סרטים האלה של החורניים... זוכר שחשבתי מי יוצר סרט כזה גועל נפש?! לא יכלו להשקיע קצת?! אם אני הייתי במאי פורנו הייתי מהטובים בעולם ללא ספק...

כך או כך זה לא הפריע לי להמשיך לצפות בזה בכל הזדמנות עד שזה לאט לאט הפסיק להגעיל אותי..

האמת? ההרגשה בבית הייתה כל כך פתוחה וליברלית שזה אפילו לא הרגיש לי לא בסדר..
לא סחבתי את זה איתי שנים.. התקדמתי בעצמי לפורנו והאמת שדיי בכיף...

אף פעם לא הרגשתי שמשהו לא בסדר בזה.. אולי בגלל שגדלתי בתור חילוני לגמרי..

והיום אני צריך להתמודד עם כמויות אדירות של זבל בראש.. שאין לי מושג איך מוציאים...

אוהבים ותודה רבה על השיתוף!!!

תגובה: ישיב'ע בוחע'ר שנשבה ? לפני 4 שנים, 4 חודשים #126052

וואו!!!!
נגעת לליבי,
איזו כתיבה מרגשת, איזה כנות,
איזה כאב מפלח כליות.
איתך, אוהב ומבין.

תגובה: ישיב'ע בוחע'ר שנשבה ? לפני 4 שנים, 4 חודשים #126055

  • beliver
  • רצף ניקיון נוכחי: 10 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 344

וואו אחי.
אוהבים.

תגובה: ישיב'ע בוחע'ר שנשבה ? לפני 4 שנים, 4 חודשים #126057

  • הלוחם613
  • רצף ניקיון נוכחי: 10 ימים
  • מנותק
  • דירוג כסף
  • הודעות: 136

חברים יקרים שלי!
תודה רבה לכולכם,
תודה רבה שקראתם את הפוסט שלי,
שהשתתפתם,
שהגבתם,
אני מודה לכל אחד מכם באופן אישי!
מחמם את הלב כמה שאתם אכפתיים, כמה שאתם מכילים, כמה שאתם מקשיבים,
האמת, די היה לי קשה לשתף אתכם, כי אחרי הכול זה סוד כמוס שהולך איתי שנים רבות,
אבל אחרי ששיתפתי זה הרגיש כאילו הורדתי מעצמי מעיל חורף כבד.
כזה, שרק אחרי שאתה מוריד אותו אתה מבין, 
כמה הוא הכביד על גופך,
כמה הוא העיק על נשמתך,
כמה הוא סרבל את חייך,
תודה לכם שעזרתם לי להפשיט אותו מעלי,
תודה לכם שאתם עוזרים לי להמשיך ולספר אותו - אם ירצה השם,
אוהב.
מחבק.
מעריך.
הלוחם 613.

הלוחם613.

תגובה: ישיב'ע בוחע'ר שנשבה ? לפני 4 שנים, 4 חודשים #126109

  • טהרני
  • רצף ניקיון נוכחי: 3306 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • עלי לבחור בין כניעה להשפלה
  • הודעות: 3555

תודה אבי הלוחם היקר. ריגשת מאוד והזכרת לי את תחילת הדרך שלי בתאווה. מקווה ומתפלל שלא קרה או יקרה לילדים שלי מה שקרה לך...

מזדהה מאוד עם העניין של פורים. גם אני פחדתי כמה פעמים מהעניין וגם כששתיתי והרבה, אני חושב שתמיד היה לי בראש לא לפתוח את העניין הזה, לא לאבד את הראש לגמרי. 

ליומן המסע שלי     הפוסט שהסביר לי מה הבעייה     הפוסט שהסביר לי מה הפתרון
אני חסר אונים, אנא עזור לי!

כאשר "בידך אפקיד רוחי" אז "פדית אותי ה' א-ל אמת". וככל שהצד הראשון של המטבע יהיה יותר בשלימות, כך גם הצד השני.

תגובה: ישיב'ע בוחע'ר שנשבה ? לפני 4 שנים, 4 חודשים #126119

  • הלוחם613
  • רצף ניקיון נוכחי: 10 ימים
  • מנותק
  • דירוג כסף
  • הודעות: 136

                          פרק 3.       (למצטרפים חדשים: פרקים 1, ו- 2' בתחילת השרשור)

בני ברק. מאי 2011.

יום חמישי. 00:58.

אוף! אני שונא להתנשף!

נשאר לי רק עוד קומה אחת.

דופק בהיסוס.

לוחץ על הידית ו…

נכנס.

הבית חשוך, כולם ישנים, רק התאורה נסתרת בכניסה דולקת, משרה אווירה רגועה וקסומה.

אינסטינקט, פותח את הדלת של המקרר, שארית של בקבוק קולה נשפך לתוך גרוני היבש, הורדתי את הבקבוק המרווה והסתכלתי כאילו זה הפעם הראשונה שאני נפגש בו...

הטעם היה של קולה, אבל לא כמו הקולה שלגמנו יחד עם הראש ישיבה עד לפני כמה שעות, 

אחרי הכל זה היה סוף 'בין הזמנים' של פסח…

ולפני כמה ימים הוא מתקשר אלי, אחרי שהוא מתעניין בשלומי באכפתיות שנוגעת ללב, הוא מבקש ממני שאני יארגן את כל הבחורים בשיעור למפגש נחמד של צ'ולנט בישיבה, אצלנו קוראים לזה ''זיץ''.

היה נחמד אין מה לומר.

הבקבוק מתרוקן והוא מושלך אחר כבוד לפח האשפה שעומד בפינת המטבח, ואין לי מושג למה, אבל אני מרגיש שהאחרון צריך קצת עידוד… 

מזכיר לי את עצמי…

אני חוזר לסלון.

מתיישב על הספה.

ואז אני רואה אותו.

את הטלפון של אבא!

הלב שלי מחסיר פעימה!

זה היה הטלפון החדש שלו,

לאחרונה אבא נמצא איתו הרבה זמן,

ואי שם בירכתי התת מודע שלי, נרשמה לה משימת פעולה.

לנסות לבדוק מה קורה שם.

תחושת ד'זה וו גדולה הציפה כל נקבובית בגופי שנתנה את אותותיה בזיעה קרה שהתחילה לעלות את הטמפרטורה בחדר.

נזכרתי במחשב!

כן, במחשב מלפני שנה וחצי.

זה שסיפרתי לכם עליו.

שנה וחצי?!

כבר עבר שנה וחצי??!!

שנה וחצי של גילוי עולם!

עולם מזוהם!

עולם מחליא!

אבל כזה שגורם לך להרגיש טוב בתוכו.

כזה שלא נותן לך להבין עד כמה הוא הורס אותך מבפנים.

עד כמה הוא מושך, מדליק וסוחף.

שנה וחצי רדיפה אחרי כל מושא תאווה,

כל תמונה, פרסומת, שכנה, או סתם קרובת משפחה.

שנה וחצי של נפילות, 

נפילות של עיוור שאיבד את התחושה.

כי זה מה שהייתי.

עיוור, שאין לו בכלל מושג שהוא נופל, 

הוא כלל לא מרגיש את הכאב!

הייתי כל כך קטן, כל כך תמים,

שפשוט לא ידעתי.

הוא היה מחובר למטען.

כולם כבר מזמן ישנים, זה היה ברור. בדיקה זריזה בקומה העליונה סילקה כל ספק.

ירדתי בשקט.

נעמדתי מול הספה, לקחתי את הטלפון שהיה מחובר לשקע שמאחוריה.

החלקתי את המסך.

קוד!

צריך לשרטט קוד!!

הכל ירד!

כל התחושה, האדרנלין, הדז'ה וו, הדופמין הכ''כ אהוב, 

הכל התרסק, כמו גרף מוניטור של קובץ אודיו שנגמר.

אני מנסה את מזלי יודע שהסיכויים הם כמו שבקבוק קולה אחרי שבוע ישאר מוגז.

אני משרבט שרטוט.

הוא נפתח!!!

הלם!!!

פרץ של דופמין שוטף לי את המוח במחול שדים מטורף.

אדרנלין, מציף את כל הגוף.

אולי ראיתי אותו פעם משרטט את זה, או שסתם זה מונח לי בראש.

אין לי שמץ של מושג, תכלס, זה פתוח!

חותמת כשרות מתנוססת בגאון על דף הבית.

''ועדת הרבנים לענייני תקשורת''

אני פולט סילון אוויר דק, מנסה להוציא החוצה את הכעס והבוז האין סופיים, על המניאק שסידר לו גם חותמת כשרות.

אני לוחץ על ''יישומים''.

ורואה את האפליקציה עם הסימון הירוק.

ווצאפ.

המשך יבוא בקרוב בעזרת קלי הטוב.
מחכה לתגובתכם.

הלוחם613.

הלוחם613.

נערך לאחרונה: לפני 4 שנים, 4 חודשים על ידי הלוחם613. סיבה: פרט שגוי

תגובה: ישיב'ע בוחע'ר שנשבה ? לפני 4 שנים, 4 חודשים #126122

  • מתרפא
  • רצף ניקיון נוכחי: 650 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1899

אוהבים !!!!!

נהנה מאוד לקרוא אל תשאיר אותנו במתח !!

מאוד מאוד מזכיר לי סיטואציה שהייתה לי לפני שנה וחצי בערך...

הייתי חצי שנה עם מכשיר מסונן של נתיב, ובגלל שבאתי מ"למטה" ביקשתי שייאשרו לי וואצפ אז הם אישרו.

באותו יום עלה במוחי רעיון... איך להגיע לתאווה דרך הוואצפ. מצאתי איזה גליץ' בתוכנה שלהם (באג) שאיפשר לי להגיע למקום שיש בו סרטונים אירוטיים 24/7.

בסוף אותו יום רגע לפני שיצאתי הביתה, הבטתי בטלפון החדש שרכשתי רק לפני חצי שנה.. הייתה מוטבעת על האחורה שלו מדבקה עגולה - "כשר למהדרין בהשגחת בית דין צדק בני ברק"

הבטתי וגיחכתי לעצמי... נו נו... בית דין הגדול לצדק חתום לי על המכשיר ואני צפיתי כל היום בפורנו ואוננתי אולי 3 פעמים... גם כן בית דין...
יצאתי הביתה, ובדרך, תוך כדי נסיעה המכשיר עף לי מהתופסת שלו בקטנוע באמצע כביש מהיר והתרסק על הרצפה... הספקתי לעצור בצד אחרי כמה מאות מטרים ולנסות להגיע אליו כשאני צופה במכוניות וג'יפים טוחנים לי אותו עד עפר...

בסוף הוא עף לשוליים.. הרמתי אותו - שבור ומרוסק לחלוטין.

נתתי לחבר שיש לו מעבדת טלפונים.. אולי אפשר להציל משהו.. הזכרונות.. התמונות.. היומן שאני כותב על כל הניסים שעשה לי הקב"ה בשנים האחרונות...

הכל הלך.

החבר אומר לי תשמע זה ממש ממש יוצא דופן המכשיר מרוסק לחלוטין אפילו בפנים הכל טחון אי אפשר להציל ממנו אפילו רכיב אחד. מרוסק לחלוטין.

רק העזתי לזלזל בבית הדין הרבני.. רק העזתי להעלות על פי אימרה של גיחוך וזלזול.. ואלוקים הראה לי שהחותמת הזאת היא לא סתם..
אלוקים הולך יד ביד עם הצדיקים. גם אם יש דרך לעקוף שהם לא מודעים אליה.. הוא מגן עליהם. חלילה לי לזלזל באף אחד מבאי כוחו!!

קניתי טלפון חדש. הודעתי לנתיב על הפירצה הזאת, והם הבטיחו שייחסמו אותה.

לפני כחצי שנה הורדתי את הוואצפ. החלטה שהייתה קשה מאוד עבורי... אבל אין כל ברירה.
אני יכול למצוא דרכים מתוחכמות להגיע לתאווה גם דרך הוואצפ...

אוהבים ומחכה בקוצר רוח לשמוע מה ראית בוואצפ של אביך לפני 9 שנים

זמן ליצירת דף: 1.54 שניות

Are you sure?

כן