עשר, אלי, מתרפא.
תודה לכם. חיזקתם אותי.
משתף ב-3 ימי נקיות. ב"ה.
מתחיל להפנים את חוסר האונים שלי.
אתמול שוטטתי הרבה באתר. בחתימת הפוסט של טהרני הוא מוביל לפוסט של נתן כמדומני, של מה שגרם לו להגיע לתחתית (השיתוף של סוד עם הז') גם בלי להגיע אליה באמת.
במילים אחרות.
אם אני לא מטפל בעצמי, זה אומר שאני מסכים שפעם בחודש/חודשיים/שלוש, אני מסומם לכמה ימים, חוטא לבורא, לסביבה ולעצמי והכל בגלל שאני מתעצל להיכנס לעבודה עצמית. (מסומם הכוונה שאני יכול לשבת שעות על המחשב ולא מסוגל להתנתק בשביל ללכת לשירותים).
בנוסף, כמו ש"סוד" רמז באחד הפוסטים. הסיבה שלא נפלתי לדברים גרועים יותר, זה בגלל שאני "פחדן עצום".
במילים אחרות, אני כותב כאן משהו שאני צריך אומץ לכתוב אותו.
איך שנראה לי כרגע, אם אני ב'קריז', משוטט ביוטיוב כמה שעות ופתאום חלילה נכנסת מישהי למשרד וכו' וכו', אני לא רואה את עצמי עומד בזה.
אתמול נפל לי האסימון ואני חושב להבין מזה שאני חייב ללכת לצעדים.
לטפל בכל מה שבאמת אכפת לי בחיים. רגישות יתר, ריצוי אחרים (חוסר חוט שדרה), אגואיזם. (איך זה הולך ביחד? זה לא סותר?? לא כל כך הבנתי).
אני מבין שאני צריך בשביל זה ספונסר וחברים.
תקנו אותי אם אני טועה.
