שלום  לכולם  רציתי  לשתף  אתכם  בחוויה  שעברתי  ביום כיפור  הזה. מאז שאני זוכר את עצמי  לימדו אותי שיום כיפור שזה יום של  תשובה וצריך לקבל לפחות קבלה אחת של תשובה  ועדיף בשעת תפילת נעילה ותמיד הקבלה שלי היתה(ונחשו מה...)להפסיק עם האוננות והירהורים ואפי שהיה לו רצון טוב אבל בתוך תוכי  חשבתי  עאלק ניראה  אותך מחזיק מעמד עד סוכות...ואכן צדקתי... בדרך כלל כבר לפני  סוכות  הייתי נופל....וככה עברו יותר משש עשרה שנים....אמנם השנה עמדתי לפני  הקב"ה ואמרתי לו זה נכון שכבר כמה שנים אני חוזר על  אותה קבלה ושוב ניכשל ואין לי  פנים לעמוד  לפניך....אבל השנה יש לי דבר חדש כי השנה  היכרתי את  שמור עיניך בחסד גדול וראיתי שאפשר לצאת מזה והתחלתי מסע של נקיות ואפילו  שנפלת אחרי 33 יום אבל ראיתי והחברתי מה זה חיים של נקיות ..וכן היכרתי כאן קהילה  נפלאה שעורים לי איך לצאת מזה...ואחרי חצי שעה  של בכיה אמרתי אני מקבל להתרחק  מניסיונות ולהמשיך בשמור עיניך..לכן תודה  רבה  לכל החברים  ולארגון שמחזקים כאן

יפה, מבט שונה, אהבתי

לא להתרגש מדאי מיום כיפור
כאילו כבר הכל גמור
אני בנאדם חדש
לא איזה בובה מקש
התאווה לא נבהלת מאשמנו
וגם לא מבגדנו
היא עמוק צרובה בראש
ממתינה על עץ ברוש
פתאום נופלת משום מקום
שוכחת את הרגש הקסום
כל הזמן להיות דרוך
כי אחריך הוא כרוך
התשובה לא לריק
המחילה נמצאת בתיק
אבל השליחות עובדת עם אפיק
של שנים רבות להתמודד
אולי ליפול אבל שוב להתעודד
מיום כיפורים זה עד יום כיפורים
מראות, מחשבות, וגם סרטים
וחייל בודד על המשמר
נזהר לא להגיע לידי גמר
זה עבודה של חיים שלמים
כמו נצח נצחים

מזדהה מאד.
גם אני עד שהכרתי את שמור עיניך, הבטחתי כל פעם מחדש ביום כיפור, שזהו זה, אני מפסיק לעולם עם כל התאווה, האוננות, הפורנו וכו' וכו' וכו'.
ומאז שהכרתי התפללתי לאלוקים שיכוון את דרכי בהחלמה, שאדע מהו הנכון בשבילי, ואחרי שנתיים וחצי אלוקים הראה לי בדיוק את הדרך, ואז סוף סוף אחרי לבטים של שנים התחלתי ללכת לקבוצות, הגעתי הביתה.