אני אחרי בר מצווה של בן של חבר
ואני מרגיש שכזה מתוק ובא לי להשתחרר
ופתאום שום דבר מיזה שאני מתגבר כבר לא חשוב
התחושה שיש לי:כמו משהו חסום בגרון
ולא יודע אם להגיד "שאני יודע שאני לא אפול"
זה מרגיש לי פחד לחשוב ככה כי אז היצר יכול להעיף אותי
ושאלה שעולה "עד מתי כל זה יחזיק מעמד" "והאם זה שווה"
הקול חזק יותר ומפחיד יותר
אבל היי לפחות אני כותב פה
מרגיש לבד
וגעגועים ליופי של בנות אחרות
למשהו רומנטיקה
למשהו מרגש
(כמובן מדבר רק הרגשה)
ומרגיש שקט מידי
געגוע לעבר
ל.ב.ד
לילה טוב חברים!
בעז"ה הלוואי שאסמן מחר שהתגברתי
