כל הכבוד על הרצף! אפילו יום אחד הוא הישג אדיר. הנפילות לא מוחקות את ההישגים אלא הן חלק מהמסע לעבר הנקיות.
אכן, לא פשוט "לשכוח" מקשר שנראה שרצית בו, ובמיוחד שמדובר בחודשיים. אני מבין את הייאוש ואת האכזבה שלפעמים גורמת לנו ליפול. במילים אחרות, לברוח מהכאב.
בהחלט קרה לי.
מכיוון שנראה שהפרידה היא זו שגרמה לטריגר להתעורר תרשה לי להתמקד בה על אף הכאב.
אחת העצות שקיבלתי היא שהזמן עושה את שלו. בתור איש מאמין - אני יודע שהכל לטובה. נכון... לא מרגישים זאת ברגע שזה קורה. אבל בהחלט תן לזמן לרפא חלק מהעצבות (אצל כל אדם משך הזמן משתנה) וכך תוכל להתבונן על הכל קצת מלמעלה.
זו קצת עצה מעצבנת כי מה תעשה עד אז?
ובכן, הפסיכולוג קובי אורן שופך קצת אור על הנושא.
הוא נשאל:
"מה אפשר לעשות כדי לזרז את ההתגברות על הפרידה?
אורן: "זו שאלה טובה. אני חושב שהדרך הטובה ביותר להתמודד עם אובדן היא להבין שצריך אלמנט של זמן, אבל זמן הוא לא גורם פאסיבי. אדם שרוצה להתגבר על פרידה צריך מחד לתת לעצמו זמן, מצד שני התמסרות לכאב ולפאסיביות יובילו לשקיעה מתמשכת בדכדוך. לכן הייתי אומר לעצמי בפרידה. 'זה ייקח זמן וייקח ממני כוחות להתאושש, אבל אסור שאסגוד לפרידה' והייתי ממלא את המרחב באינטראקציות חברתיות, יותר או פחות אבל כאלה שעוזרות לי להיות במקום שאינו רק אובדן על מה שהיה"...
אני אוסיף שגם לעשות דברים שאתה אוהב יעזרו לך טיפה יותר להפחית את עוצמת העצבות.
אני לא יודע מה היה בקשר ואיך הוא הסתיים, אבל תזכור שתמיד בקשר יש שני אנשים. נראה שהקשר הסתיים מהצד שלה. אם כן, אם אתה מעריך אותה מספיק - יש עיקרון שנקרא באנגלית - Let her go. כלומר על אף הכאב, אתה משחרר כדי שהיא ואתה תוכלו להמשיך ולחפש את שאהבה נפשכם. גם אם נראה שהיא היחידה שמתאימה לי. היא לא היחידה אל דאגה.
אתה תראה שכאשר תצא לקשר נוסף שתרגיש בו נוח, הכאב יעלם והלב ייפתח לתהליך נוסף. אבל לא להתייאש! לא להוריד רגל מהגז. מותר להפסיק ולתת לך רגע זמן להתאושש אבל לא לוותר על זה.
דבר נוסף זה באמת לא לברוח מהכאב. נכון, לא צריך לשקוע בו כפי שכתוב לעיל אך העצה הכי טובה כדי להפוך מר למתוק היא שהדבר הכי טוב שאפשר לקחת ממערכת יחסים שנגמרה הוא לקחים למערכת היחסים הבאה. כך תוכל להפיק תועלת מדבר שנראה שלילי ומריר. ודבר זה יכול להתבצע רק אם מתבוננים בקשר.
דרך אגב, אלו דברים שטובים לכל משבר.
אז מה בתכלס?
1. הזמן מרפא את הכל.
2. אמונה שאם הקשר הסתיים - כך היה צריך להיות. הכל מלמעלה. גם אם אני חושב שהיא היחידה.
3. לא להיכנע לעצבות - למלא את חייך בדברים חיוביים ובחברים שיכולים לייעץ לך.
4. השלמה עם סיום הקשר וההבנה שכשכם שרצית שיהיה לה טוב, כך צריך לתת לך ללכת כי זה הדבר הנכון עבורה.
(כמו שלהורים עצוב שילדם עוזב את הבית לאחר חתונה, אבל זה הכרחי). ההבנה משנה את הכל.
5. יש עוד בנות שמתאימות (ברור שמתוך 9 מיליארד בני אדם אין רק אחת שמתאימה, וספציפית אצלנו היהודים - מתוך 15 מיליון יהודים). זה נותן תקווה שיש להמשיך ולהשתדל מ"למטה" והקב"ה יעזור מלמעלה.
6. לראות מה הלקחים שניתן להפיק מהפרידה. מה ניתן לשפר או להוסיף וללמוד ממנה. זה הכרחי וזה מרפא לא פחות מהזמן.
יחד עם זאת, תמשיך להילחם ולתרגל את הדברים שעזרו לך לשמור על הרצף המכובד מאוד. לא להתייאש ולא ליפול ליצר הרע. אם הצלחת לשמור אתה יכול לחזור על הרצף ואף להמשיך יותר. יש לך כוחות אדירים אחי היקר! נפלת? על אף הקושי תנסה לעמוד על הרגליים ותמשיך.
גם אצל חיות, כאשר אריה מתנפל על איילה, האיילה לא משחררת וממשיכה להיאבק! וגם מצליחה להימלט.
דיברת על אלול. קראתי דבר יפה שכתב אהרון רזאל בעלון הידברות של השבת האחרונה. ציטטתי אותו גם בתגובה אחרת ושוב מזכיר אותו כאן.
"המלך בשדה
המלך בשדה. איזה שדה?
עומר חברי ניגש אלי במדרשת זיו עם פירוש משלו, ואמר לי: אתה יודע באיזה שדה? בשדה הקרב.
געוואלד, המלך בשדה הקרב!
מה קורה לחייל שמסתובב באמצע הקרב ורואה מאחוריו את הסוס של המלך?
הוא מתחיל לצעוק מיד: "המלך בשדה! המלך בשדה!"
שיידעו כל החיילים.
איזה עומק. הכל משתנה. הזיעה ניגרת על מצחו, ומתערבבת עם הדמעות בעיניו. הדם זורם אחרת בעורקים.
הלב פועם אחרת.
זה כבר לא אותו הקרב. לא רק מפני שעכשיו המלך רואה אותו, ונמצא ממש לידו, לא רק מפני שהמלך נלחם איתו, אלא גם מפני שעכשיו פתאום ברור כל כך על מה נלחמים"...
אל תפסיק להילחם. הקב"ה איתך, אנחנו איתך. שתזכה למצוא את שאהבה נפשך! הלב השבור יתאחה ויהפך ליותר חזק! עלה והצלח!
