היי אני כבר מתמודד עם פו״א כבר בערך 8 שנים ואחד הדברים הכואבים אצלי בזמן האחרון שזה לא נגמר רק בהתמכרות לפורנו ופגם הברית והעיניים זה גם אחרי זה אני מרגיש את ההרגשה הכי נוראית שיש בעולם כאילו איבדתי הכל איבדתי את הערך שלי עם עצמי את הכבוד העצמי שלי את הערכים שלי הכל בכמה רגעים של ״עונג״ למרות שבכלל לא מענג כי זה סבל . החשיבה שלי נפגמת בגלל זה הכל נהיה קשה יותר אני נהיה רגיש יותר חרד יותר עצוב יותר זה ממש מחליש אותי זה כאילו אני כבר לא הבוס על החיים שלי . זה ממש הורגש בנפילה שהייתה לי אתמול נפילה כואבת שאחרי כמה חודשים שלא עשיתי את זה ולא הרגשתי דחפים יותר מדי סגרתי שבת בבסיס ואני הרגשתי ממש רע עם עצמי באותו שבת ובמוצאי שבת פשוט היה לי דחף שניסיתי להשתלט עליו אבל לא בהצלחה אני ממש שם לב לזה שאני נופל תמיד אחרי שקורה משהו שמציף אותי כמו בדידות לחץ שעמום . אני לא יודע אם יש פה עוד אנשים שמרגישים כמוני או אפילו בגיל שלי (19) אבל אם כן אני חושב שרק אנחנו יכולים להבין אחד את השני כי היינו במקום הזה במקום שבו מרגישים שאתה לבד במקום שבו מרגישים כאילו בורא עולם לא נמצא (אל תעזו להגיד לי שהוא כן ובלה בלה כמובן שהוא כן אבל ההרגשה היא לגמרי לא ומי שיודע באמת יודע ) במקום הנמוך הזה שבו אתה מאבד את עצמך את מי שאתה, במקום שהכאב הוא בלתי נתפס וזה מרגיש כאילו אתה לבד ואין ריפוי ואין דרך חזרה שהרמת יאוש היא בלתי נתפסת הכאב הזה שרק הזמן מרפא כי אתה לומד לחיות עם הכאב הזה.