שלום לכולם,

נרשמתי היום לטבלת 90 יום בתקווה שזה יעזור לי להישאר בעזרת ה' כמה שיותר בנקיות

בהצלחה איש יקר.

איש הישראלי, מאחל לך שיאיר לך השכל שיש בזה האתר, להתקרב אל השי"ת על ידי זה האתר. כמו שכתוב: "תמשיך לבוא, דברים טובים קורים למתמידים".

בעזרת ה' יעזור
לא להירתע מהנפילות בהתחלה. בכל פעם שהתחלתי את מסע 90 הימים (אני בסבב השלישי שלי, אבל מי סופר) תמיד זה לקח כמה סבבים של מספר ימי נקיות ואז נפילה עד שהצלחתי להתייצב.

מציע מאוד להתחבר לקבוצות (טלפוניות ובוודאי חיות) ולכתוב ולשתף פה בפורום. התאווה אוהבת חושך. תאיר עליה לעיני כל החברים ותראה איך היא נמוגה

שיהיה לנו עוד יום נקי
רק להיום

תודה אלי.
אקשיב לעצתך ואאיר קצת, אשתף:
בימים בהם יש לי מסגרת ברורה ואני עובד ולומד עם שותפים, והטכנולוגיה שמסביבי מסוננת, התאווה פחות פועלת עלי. אני יכול לעבור ככה ימים רבים של נקיות. בימים כאלה קל לי יחסית להישאר נקי בזכות העובדה שאין לי יותר מידי "הזדמנויות".
לעומת זאת כאשר יש לי "הזדמנות"  התאווה מפעילה עלי כוחות קשים.

אני איש ישראלי במסע, והפורום הזה וה90 יום הם עוד פעולות מתוך הפעולות הרבות שעשיתי ואעשה בעזרת ה' כדי לזכות בכמה שיותר נקודות זכות במסע הזה

שלום חבר יקר וברוך הבא, הגעת למקום הנכון.

המסע של תשעים יום והשיתוף בפורום הם כלים מצויינים להתקדם במסע הזה, וכמו שכתב לך אלי - גם אם בהתחלה יש נפילות זה לא סיבה להפסיק, אלא לכל היותר לקחת כלים נוספים ולהמשיך הלאה.

הייתי מציע לך לעבור על רשימת הכלים שיש במדריך (כל הכלים נמצאים באתר כאן: gye.org.il/20keilim), ולראות איזה כלים אתה חושב שיכולים לעזור לך כעת. כל אחד מאיתנו הוא שונה, ומה שעזר לאחד לא בהכרח יעזור לאחר, ולכן ישנה רשימה די מגוונת של כלים שנכתבו מהנסיון של חברים רבים ששיתפו מה שעזר להם.

אתה כותב על זה שכאשר הטכנולוגיה מסביבך מסוננת זה עוזר לך לא להשתמש בתאווה. זאת בודאי נקודה שכדאי להשקיע בה, כי יכול להיות שזה פתח גדול לשחרור. זה כמו להתקין סורגים בחלון כדי לא ליפול... נכון שזה לא ימנע ממי שרוצה לקפוץ מהחלון ללכת למקום אחר שאין בו סוגרים, אבל זה בודאי ימנע ממישהו ליפול בטעות או בגלל רגע של חולשה.

המון בהצלחה
תמשיך לשתף ולעדכן, ברגעי מצוקה או לאו דווקא
אוהב(ים)

סוד הכניעה כתב on 17 אוג' 2016 17:21:

אהבתי את הדוגמה

תמשיך לבוא.
שתף אותנו במה שעובר עליך 
דברים טובים יקרו לך, אמן

התאווה קצת קרצה לי היום בערב. ב"ה לא נעניתי לה.
נראה לי שאחד הדברים שמזינים את התאווה (חוץ מהחיווט במוח...) זה ריכוז עצמי גבוה - לדוגמא: נמצא באירוע וחושב הרבה על איך שאני נתפס בעיני אחרים במקום פשוט להיות באירוע ולהיפגש באופן טבעי עם המציאות. 
נקודה נוספת - יש בי הרבה קולות של אשמה עצמית על כל מיני דברים קטנים וזה יוצר קצת תחושת מרירות שהתאווה יודעת יופי להעלים ( לזמן קצר).
הלוואי וה' יעזור לי לחיות קצת יותר בפשטות את המציאות עם פחות אגוצנטריות

מזדהה מאוד עם דבריך גם ריכוז עצמי וגם הלקאה עצמית יצאתי והיה בסדר ומתי שהוא נכנסתי לריכוז והתחלתי ללגום דברים שהרבה זמן התרחקתי ואז התחלתי להאשים את עצמי למה יצאתי מלכתחילה. 
מצטרף לתפילה שלך לקבל את עצמי ולהיות בנתינה ואסירות ת תודה שבהחלמה האובססיה יורדת מברך אותן שיהיו בריאות. 

אנסה לסווג את ההתמודדות לרמות קושי:
אתגר ברמה 1 - כמעט ואין התמודדות, יום שבו אני עובד עם שותפים והכל מסונן סביבי. 
אתגר ברמה 2 - עלולה להיות התמודדות - עובד לבד אבל הכל מסונן סביבי. 
אתגר ברמה 3 - התמודדות קשה - עובד לבד ובלי סינון.
מחר צפוי לי אתגר ברמה 2. ב"הצלחה!
נ.ב
תודה לכם שאתם איתי. מעריך!

בהצלחה אחי היקר!! 
אתה כעת יוצר שבילים חדשים בנפשך, אתה ממש סולל את הדרך לגוף שלך להתרגל לחיות ללא תאווה וזה ממש קשה, בהתחלה הניסיונות הם רבים כי אנחנו מכורים שנגמלים אך ככל שעוברים הימים ומתקדמים זה נהיה יותר קל (יחסית) ואתה לומד לקבל כוחות כדי להתמודד
הכלי שעוזר לי הכי הרבה הוא שמירת העיניים, אני מרגיש שזה ביחד עם הרצון שלי להגמל נתן לי את הפוש הרציני להגיע לאן שהגעתי. העיניים הם החלון של הנפש, וכשאני שומר על העיניים יותר קל לי שאני לבד, כי המוח קיבל פחות גירויים וממילא זה משפיע על התאווה שמגיע בגלים יותר מתונים.

בהצלחה ומחזיק לך אצבעות!!

בימים האחרונים דירגתי בכל יום את הרמה של האתגר שצפוי לי ביום הבא.
זה עוזר לי להתמודד כי ככה אני בכל יום "דרוך" מראש במידה המתאימה.
אתמול למשל דירגתי את האתגר ברמה 1.3 כי אמנם עבדתי כל היום עם שותפים ועם סינון (רמה 1) אבל ידעתי מראש שצפויים לי קצת מתחים (מה שבכל זאת מקרב במקצת את האתגר לרמה 2).
מחר צפוי לי שוב אתגר ברמה 2 כלומר עבודה ללא שותפים ועם סינון
יום של עמידה בהצלחה באתגר 2 משנה לי ככל הנראה את הנתיבים במוח יותר מאשר הצלחה באתגר 1. אני שואב מזה קצת כח. 

ואו! נותר לי רק להתפעל מהחשיבה העמוקה שלך בנושא
הגיע הזמן שאנחנו המכורים נשקיע בהחלמה מעט מכל הזמן שבוזבז לריק על התאווה
בהצלחה אחי היקר
מאחל לך עוד יום מפוכך!