כלל ידוע, כשבונים בניין צרכים יסודות. בלי היסודות הבניין נופל, כשרוצים גם להרים מסע מאוד כבד, צריכים להחזיק אותו מלמטה, באם נחזיק אותה רק מלמעלה, כל מה שלמטה לא יחזיק מעמד. אחרי שנה של עליות וירידות, לא הבנתי מדוע יש לי כל כך הרבה נפילות הרי אני קורא הקובץ של שמור עיניך והנני בקשר עם קבוצות SA וזה לא עזר לי הרבה. פתאום הבנתי שקפצתי צעדים, במקום להתחיל מהתחלה, רציתי להיות יותר חכם ולהרים את הבניין מלמעלה ולהתחיל מצעדים אחרונים ולכן נפלתי. ‏חשבתי אולי נתחיל הכל מהתחלה, ונתחיל ‏פעם ראשונה את המסע של ה 90 יום  ונרים את הבניין מלמטה, וכן עשיתי, וב״ה קרא לי נס, הריני כבר 14 ימים נקי דבר שלא קרא לפני שנים, מאוד קשה עד עכשיו, אבל הנני עדיין מחזיק מעמד, דבר שלא מובן מאליו, והנני ‏מקווה ומתפלל לה׳ שאוכל לעמוד עוד יום ועוד יום רק להיום !! ומתפלל גם לכל אלו הצריכים ישועה ורוצים להתקדם, שהקב״ה ירים אותם מאיפה שהם ואני בתוכם וישבור את עולו של היצר ״כי הוא חפץ שנחזור ואנחנו גם חפצים ומי מעכב שאור שבעיסה?״

בוקר טוב, שמוא-ל


תודה על הדברים. רעיון הבניין חזק, רציתי לשאול אותך איך אתה רואה את אתגר ה- 90 כיסוד, הרי כל יום הוא נסיון והתמודדות, א"כ אני עומד כבר בראש הבנין - קרי: שליטה על התאוה, בכל יום, הכון שזה רק להיום, אבל זו שליטה שכוללת את כל המאבק בתוכה, וזה כתבת שזה היסוד לכל ההתמודדות עם התאוה?

בקיצור: אני שואל האם באתגר ה- 90 את חי אותו עם יסוד כל שהוא לכל יום שבכללי נותן לך כח לשלוט בכל יום רק להיום?



יום טוב ונקי רק להיום

ישורון

בוקר טוב, שמוא-ל


תודה על הדברים. רעיון הבניין חזק, רציתי לשאול אותך איך אתה רואה את אתגר ה- 90 כיסוד, הרי כל יום הוא נסיון והתמודדות, א"כ אני עומד כבר בראש הבנין - קרי: שליטה על התאוה, בכל יום, הכון שזה רק להיום, אבל זו שליטה שכוללת את כל המאבק בתוכה, וזה כתבת שזה היסוד לכל ההתמודדות עם התאוה?

בקיצור: אני שואל האם באתגר ה- 90 אתה חי אותו עם יסוד כל שהוא לכל יום שבכללי נותן לך כח לשלוט בכל יום רק להיום?



יום טוב ונקי רק להיום

ישורון

שמוא-ל תודה על דבריך ותפילותיך שהם גם עלי, גם אני צריך ישועה ורוצה להתקדם. רק להיום להישאר נקי ולהיות יותר מחובר לה' ולבניו הנפלאים.

גם אני חושב כמוך לגבי היסודות, וכתבתי בעבר דבר דומה -  לתקן את היסודות

ישורון היקר - אשמח ששמוא-ל גם יענה לך, אכתוב את מה שנראה לי,
בהחלמה אני מפנים לאט לאט שלכל פעולה שלי ולכל רצון שפתאום עולה בי יש גורמים פנימיים ועמוקים ששם זה התחיל, ביסודות שנמצאים בתוכי, זה יכול להיות המחשבות שחשבתי, הרגשות שחוויתי, חוויות ילדות וכדומה.
הדרך לתקן את המעשים והרצונות שלי בצורה רצינית היא לחפור אצלי פנימה ולתקן לאט לאט אותם.
אצלי הדרך התחילה מהחוץ פנימה, כלומר קודם כמה נסיונות לצלוח את מסע 90 הימים בנקיות רציפה - להפסיק עם הנפילות, ולאט לאט לחפור יותר פנימה אצלי - לקרוא פה באתר ולשמוע חברים בקבוצות ולהבין את המניעים שלי והיסודות שבי שדורשים תיקון כדי להחלים.

נתפלל לאבינו האוהב שייתן לנו סבלנות ואומץ לצעוד בדרך הזאת שיכולה לקחת זמן, ולהיות מלאה בעליות ומורדות.

בהצלחה רבה לכולנו בצעידה
אוהב
'פנימה'.

צדיקים!

כל עוד אנחנו נאבקים ביצר ולא משלימים איתו הרי זה סוג של ניצחון, אמנם לא מושלם כי לא הגענו לפסגת ההר אך אנו בדרך. העיקר הוא להבנתי לא להתייאש ואחרי כל נפילה לחשוב איזה עוד כלי / גדר יכול לעזור לי שלא אכשל. מי שמתמיד בדרך הזו יוכל בסופו של דבר להגיע לפסגה כמו כמה אנשים שאנחנו פוגשים כאן.

עלה נעלה וירשנו אותה כי יכול נוכל לה (לתאווה...) 

שלום ישורון.
נכון שהאתגר הוא רק להיום אבל 90 יום משנה הרגילות (כמו שמובא בשו״ע לגבי ספק אם אמר משיב הרוח..אחרי 90 תפילות שכבר התרגל להגיד) זה לא אומר שהצלחנו, אבל המלחמה היא יותר קלה וזה נ״ל יסוד לכל ההמשך הצעדיםיום טוב ונקי רק להיום

פנימה ושמוא-ל, ערב טוב.
אני אולי לא נקרא מתמודד עם הבעיה באופן קשה כמו שיש כאן הרבה חברים, ולכן אולי אני מתמודד באופן שונה, בכל זאת חשבתי לכתוב מה חשבתי היום על אתגר ה - 90 יום.
זה נכון ש- 90 ימים זה כמות כדי להטמיע באדם הרגל שהוא לאחר הימים הללו יכול להתמודד בקלות יתירה עם הבעיה שלו ולצלוח בהתמודדות, וכמו לעניין התפילה שכתבת שמוא-ל.
אבל חשבתי איזה יסוד מטמיע כל יום וכל התמודדות שבכל ימי ה- 90 יום באדם שנותן את ההמשך שיהיה יותר קל, הרי אם האדם מתמודד מול התאוה כל יום גם אם מצליח לנצח אותה הרי כל יום זה התמודדות, וא"כ גם לאחר התשעים יום ממשיכה אותה התמודדות, הניצחון של התאוה לא יכול להיות מוטמע שאותו ניצחון יהיה גם לאחר ה- 90, כי הניצחון בא לאחר התמודדות ואת ההתמודדות ליווה משהו שהביא לניצחון.
ואת זה אני שואל: מהו אותו דבר שמלוה אותי בכל התמודדות שאותו דבר מוטמע בתוכי בטבע שני שמ- 90 יום בכל התמודדות הוא פורץ מאיליו כטבע שני ונותן כח והתמודדות קלה יותר עד לניצחון?
אני חושב שמחשבה קצת מעמיקה על אותו יסוד יכולה לעזור לי, אם חשבתם על כך פעם אשמח אם תוכלו לשתף אותי.

שלום ישורון אחי היקר! 
אני חושב שהבנתי את שאלתך ואנסה לתת תשובה 
המקור ל90 יום הוא מדעי.  מחקרים הוכיחו שאחרי 90 יום יש שינוי של מסלולי נוירונים במח.  בעצם התהליכי פעולה שלנו משתנים.  דברים שעשינו ישר מתוך הרגל מתקנים ובמקומם יש פעולה אחרת. 

במילים אחרות-אם מצבים כלשהם גרמו לך ליפול לתאווה זה כבר הפך להרגל. אחרי ה90 יום שאתה לא נופל לתאווה שהיא מופיעה אלא עושה משהו אחר במקומה ההרגל שלך משתנה והמח לא "מחפש"  את הפתרון בתאווה וממילא גם הרצון לתאווה יורד.. 

עלה והצלח!! 

שלום חברים,

בנוגע לשחרור שמקבלים אחרי תשעים יום, יש בזה משהו, אבל גם צריך להיזהר מעודף פשטנות. אסביר את כוונתי:

מצד אחד זה נכון. כאשר בן אדם משנה את ההרגל שלו אז אחרי תקופה נהיה לו יותר קל. אבל מצד שני, זה לא אומר שההרגל נעלם וגם לא אומר שאי אפשר לחזור אחורה.

במילים אחרות - זה שאחרי תקופה נהיה יותר קל זה נכון, אבל זה שגם אחרי תקופה ההתמודדות נמשכת גם זה נכון.

אנחנו מנסים להגיע לתשעים יום גם כיון שהצבת המטרה עוזרת לנו וגם כיון שאחרי תקופה כזאת אנחנו רוכשים יותר אמון בעצמנו שזה אפשרי. אבל מי שחושב שבסוף התשעים יום הוא פתאום ייהפך לאדם אחר בלי שום התמודדות, מצפה לו אכזבה.

תשעים יום זה כלי מצוין ותהליך מעולה, ומי שמצליח להישאר נקי תשעים יום זה הרבה מאוד פעמים התחלה של חיים חדשים, אבל העבודה נשארת עבודה שלנו, ואם אנחנו שוכחים את זה, אנחנו עלולים לחזור לנפילות.