התחלתי פה רק לפני יומיים,וכבר נפלתי.
הנפילה הכי קשה,פשוט ישבתי ואוננתי, בלי מחשבה בלי כלום.
זה מתחיל בכלום, הראש שלי כל כך מלא בתמונות וסרטונים ושמות של בנות שפשוט אני עמוס ב"מידע"
כל תמונה גורמת לי להתחמם, כל שם גורם לי לחפש, וכמה שנים טובות של אוננות ודברים יותר גרועים מזה...
ולפעמים אני נזכר בדברים שהייתי עושה בתיכון עם חברים שלי, ואני מתבייש להגיד שלפעמים אני אומר לעצמי שאני רוצה את זה שוב פעם!כי זה הרגיש כל כך טוב אז! וזה כבר מגיע לי באוטומט,האצבעות פשוט כותבות מעצמם והיד פשוט זזה מעצמה לכיוון האיבר.
אני לא חושב בכלל על הסביבה,מנתק את עצמי מכולם.
אני רוצה לפנות למישהו.לרב שלי,לחבר שלי, להגיד להם "תצילו אותי!אני חולה! אני מכור בצורה חולנית!לא עובר יום בלי זה!!"
יש בי שני אנשים,האחד מתחרט על כל רגע,והשני רק מחכה לזמן שאני יהיה בשירותים ובשנייה הוא יכניס לי סרטונים לראש שיתורגמו לסרטונים בפלאפון...

אני אומר את זה בפעם הראשונה בחיי.
אני מכור
ואני צריך עזרה
כי אני שונא את עצמי על כך שאני אוהב את זה.
וזה פוגע לי בכל שאר החלקים בחיי היום יום...
וכל פעם שאני מתחמם,היצר בא ולוחש לי "אתה לא באמת רוצה להפסיק,אתה אוהב את זה,הסביבה שלך מעוניינת שתפסיק,אבל לא אתה" ואני מתבייש להגיד שהוא צודק!
הצילו...

חבר יקר, זה תהליך, לא ביום אחד התחיל התהליך של הנפילות, ולא ביום אחד נחלים, תמשיך איתנו, יד ביד, אל ייאוש ובעז"ה נגיע רחוק.

אחי היקר!! 
אל תתייאיש ואל תאבד תקווה. עצם זה שעצוב לך על זה שאתה נופל מראה שאתה רוצה אחרת.  ואתה עוד תגיע לשם.  כמו שאמרו,  זה לא שינוי של יום.  כאלה שמתמודדים עם התאווה במשך שנים לא יכולים ישר להפסיק.  ממש כמו מכורים לסיגריות וכו'
אל תישבר,  תמשיך להיות איתנו לעדכן אותנו,  תצטרף פה לקבוצות ובעזרת ה' תבוא הישועה:) 

אח יקר אני מרגיש את הכאב שלך. 
כמו כל דבר בחיים, אין פיתרון קסם , והדרך הקצרה לעולם תהייה הארוכה .
ההודאה וההכרה בכך שאנחנו צריכים עזרה היא כבר חצי תרופה . 
אל תישבר , תמשיך להאמין בעצמך, אתה כולך טוב. הרע הוא חיצוני. הוא חלק מאיתנו אבל לא אנחנו. וכן, הוא מאוד חזק..
תמשיך להיות אתה!

בהצלחה אח יקר! אוהב ומאמין בך! 

תישאר איתנו

תשתף בפורום כל הזמן. תראה איך זה יעשה לך טוב

צדיק יקר,
יש משהו שאנחנו מוכרחים להבין, ולדעת, ולחרוט, ולהחדיר עמוק עמוק ללב ולמוח שלנו.

יש לנו יצר הרע
יש לנו מחשבות רעות, יש לנו רצונות רעים, אל תתעצב מזה. בדיוק בשביל זה באת לעולם!
מאז חטא אדם הראשון היצר הרע הוא פשוט חלק מאיתנו, חלק בלתי נפרד מאיתנו, כמו שיש לנו ידיים ורגליים.
אז אם אתה רואה שיש לך הרבה רצונות רעים ומחשבות רעות, תדע לך שזה הכל מהיצר הרע שלך. ויש לנו גם יצר הטוב!
וביניהם יש מלחמה. המלחמה קשה. במיוחד המלחמה שלנו. אל תתייאש אחי היקר! כולנו עברנו דברים קשים..
זה לא פשוט, זה נכון, אבל שלב ראשון שצריך לקיים כדי להתקדם, זה פשוט לדעת שיש לנו יצר הרע.
אני אישית מציע לך להתפלל הרבה על עצמך ותבקש מה' שיבטל ממך את הרצונות הרעים.
וגם חוץ מזה, עצם זה שאתה כאן באתר, ואתה רושם לנו את ההודעה הזאת, ויש לך צער מזה שאתה נופל, זה מראה את הנשמה הטהורה שבך, ואת מי שאתה באמת. חזק ואמץ! אתה בכיוון הנכון!

שלום חבר
אני מזדהה, הייתי בוכה תוך כדי שימוש שאני לא רוצה את זה. זה כפיאתי, קוראים לזה התמכרות.
שנאתי את עצמי, רציתי להתאבד, לסרס את עצמי, ליבורח לשום מקום. המחלה הזאת מיררה לי את החיים.
אני מתביש לומר את זה, אבל הטרדתי מינית בילדות שלי ילדים אחרים. הטרדתי את אישתי מינית, ובכל התהליך התעללתי בעצמי מינית. אני שנאתי את עצמי על מה שעשיתי, ואני לא מבין למה עשיתי את זה. רציתי לסרס את עצמי, במחשבה שזה יעזור. הייתי בטוח שאלוקים יתנקם בי על הכל ברגע שיהיה לו הזדמנות (אחרי 120).
היום אני הולך לקבוצות 12 הצעדים. אני נקי ומפוקח רק להיום כבר כמה חודשים. אני מבין שאלוקים אוהב ותמיד אהב אותי. אני אוהב את עצמי, ואני כבר לא מתעלל באישתי או בעצמי מינית.
אני יודע מה זה להיות עבד של אדון מרושע, אדון שלא רק שמכריח אותך לעשות דברים רעים, הוא גם מאשים אותך עליהם.
אבל לא עוד ! אפשר להיגמל.
אני מתנצל אם זה ברור, אני בסערת רגשות.
אוהב

אחחשלי , גמאני אותו הדבר , אני רובוט של פורנו , אבל אני מנסה לשנות כול יום רק להיום את הדיסקט ומתפלל שמישו יחליף לי את ההארד דיסק בנאדם .

רב  ? חבר ? אין עם מי לדבר והכי פדיחות רק לפתוח את זה כי זה ככ טאבו בקהילייה , מנסים כול יום מחדש לפסיכולוג אני לא אומר כי מפחד שהיא תרד עליי..

אחי העיקר לא לוותר,זה מה נשאר אני רואה כיאלו נשואים עם חברות מאושרים ילדים משחקים מתאמנים לומדים - אני יודע שאפשר אחרת ורק אני יכול לשנות כי אפשרי אז מלחמה !

עוד נפילה. שוב פעם לא להצליח להחזיק אחרי 3 ימים. רק 3 ימים! 
ושבוע לפני ראש השנה, רק התחלנו להגיד סליחות!
אבל זה חזק ממני, אני מרגיש שאני רוצה את זה,עד שמגיע הרגע שאחרי הנפילה ואני תופס את הראש ואומר לעצמי "לא יכולת לחכות שתי דקות?!"
מקווה שעד ראש השנה אני אשאר נקי, ואז גם ב10 ימי תשובה...זה קשה,הכי קשה עד עכשיו, אבל אולי אפשרי.
בעזה נעשה ונצליח

חבר יקר!אל ייאוש תזכור אנשים היה במצב שלך והצליחו.
לגבי אלול גם לי תמיד היה קשה עם זה!
אבל פה שינו לי את הגישה.
באת לכאן?צעקת הצילו?יש לך נכונות?
כבר אתה צדיק!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
כן צדיק ה'  דן את האדם לפי הרצון שלו ואת רוצנו להפסיק...
זה לא קורה ביום אחד וזה תהליך...ולכן עצם הרצון זה עושה אותך אדם אחר!!
אשריך ואשרי חלקך שזכית לפני יום הדין להיות בין הצדיקים!
היית מציע לך לעבוד על 12 הצעדים ולהשתתף בקבוצות ולראות גם איזה תסכולים מביאים אותך לאוננות...

התייעצתי עם כמה אנשים בפורום בנוגע לזה, ובנתיים עדיף לי לעבוד יותר בעצמי, למשל עם סינון בפלאפון או לעשות ספורט שיש חשש, כי בנתיים אני לא מגדיר את עצמי מכור ברמה גבוהה. רק אם אני אראה שאני לא מצליח לעמוד באתגרים אני אעלה שלב.
תודה רבה על העידוד!

שלום חבר יקר
אני מאוד מזדהה עם החוסר אונים בנפילות של הימים הנוראים.
אני מאוד מקווה שיהיה לך את הכוח לא ליפול להלקאה עצמית, וליאוש חלילה.
אין דבר בעולם שאפשר לעשות כדי שאלוקים יפסיק לאהוב אותנו.
אוהב

הבעיה היא שאני לא רוצה להיכנס להלקאה עצמית ומועקה, אלא שאני לא מרגיש בכלל את הצורך לעשות את זה.
נכון שזה לא טוב להיכנס לדיכאון,אבל אולי הדיכאון זה הנוגדן נגד הנפילה הבאה?אני מרגיש דיכאון אולי לשעה שעתיים וזהו, ואני מרגיש שזה בגלל שזה לא חשוב לי מספיק לעצור את עצמי מלחטוא

חבר יקר
חרטה זה חיובי וטוב ואפילו הכרחי. אבל דיכאון יאוש, והלקאה, זה שלילי בכל מובן לדעתי.
לדיכאון יש דרך להחליש את האמונה שלנו בכוחות של עצמנו.
הרב ד"ר טווערסקי שליט"א אומר שזה העבודה העיקרית של היצר הרע, ליגרום לי להרגיש דפוקים וחלשים מהעבירה.
ומול זה צריך להילחם. ממליץ לחשוב על תחבולות שלא תיפול שוב, ואפילו לעשות תשובה. אבל לא ליפול לעצת היצר שמנסה אך ורק שתישאר שבוי וחוטא, ע"י אותם פגמי אופי של חוסר ביטחון עצמי, הלקאה עצמית, פרפקצוניזם, וכו'... שדווקא יוצאים אחרי נפילה. אוהב, ומאחל בהצלחה.

itay5115 כתב on 26 ספט' 2016 19:42:

מאוד מזדהה עם מה שכתבת כאן.
זה כמו מה שכתוב "עבר עברה ושנה בה - נעשית לו כהתר"
בגלל רצף של נפילות לעיתים יחסית קרובות, כבר לא מרגישים כל כך את המועקה ואת הסבל הנפשי שנגרם מהנפילה.
אבל אני בטוח שאם היית נקי הרבה מאוד זמן ואז היית מתרסק, היית מרגיש אחרת לגמרי. זאת אומרת, היית מרגיש ממש רע, ולא רק לשעה שעתיים, אלא ליותר.
אני ממש חויתי את זה על בשרי.
למשל אם הייתי משתמש פעמיים ביום, אז בפעם השנייה או בנפילה של היום שאחרי, לא הייתי מרגיש כל כך רע. סתם הייתי נופל, מנקה את עצמי, וממשיך הלאה.
אבל אחרי 46 יום (בערך) שהייתי נקי ואז נפלתי, הרגשתי רע מאוד. נחרדתי. זה היה נורא.. מבחינתי אלו היו רגעי אימה.

אתה מבין אחי?
זה הכל עניין של זמן.
העיקר לא ליפול בדעתך משום דבר שבעולם כלל, אפילו קרה מה שקרה, לא להתייאש בשום פנים ואופן!
בהצלחה רבה צדיק