לא ממש נעים לספר אבל... כל פעם שאני נקי כמה ימים, אני מרגיש שהאיבר שלי מלא בזרע... אני יודע שזה פעולה טבעית של הגוף, אבל ברור לכולנו שכאשר יש תחושה שהאיבר מלא בזרע אז ההתמודדות הרבה יותר קשה... ההרהורים גוברים, אנחנו חווים הרבה יותר זיקפות, ובכללי תחושת התאווה והתשוקה למין גוברת עשרות מונים יותר ממצב בו האיבר יחסית ריק, כמו למשל בימים הראשונים שאחרי אוננות וגמירה...

ולכן, כל פעם שאני נקי כמה ימים ואני ממש מרגיש שהאיבר שלי מלא, ושפעם בכמה שעות הוא גם טורח להזכיר לי את זה ולהיעמד פתאום באמצע היום, כאילו מבקש ממני לתת לו את מבוקשו, אני כל לילה מקווה להתעורר ולגלות שגמרתי מתוך שינה... כל בוקר אני ממש ממש מקווה לגלות שגמרתי תוך כדי שישנתי, וככה זה לא נחשב נפילה (לא רק מצד החוקים, אלא גם מצד עצמי... הרי הצלחתי להתגבר ולא ללכת לאונן!), ומצד שני זה כן נותן לאיבר להתרוקן וזה הופך את ההתמודדות להרבה יותר קלה... 

לפעמים אני אפילו מרגיש כאילו אני עוזר לזה לקרות... אני קצת מהרהר כאילו בכוונה לפני השינה כדי שאני אגמור אחרי שאני ארדם...

וכל בוקר שאני קם ומגלה שלא גמרתי אני מתבאס ויודע שהיום תהיה התמודדות עוד יותר קשה מאתמול ורק אחרי שאני אגמור (עדיף מתוך שינה...) תהיה לי הקלה מסויימת...

מזדהים?

שלום חבר
זה מאוד טבעי לרצות להשתחרר מהתחושה הלא נעימה בלי לאפס טבלה.
אין חטא ברצון הזה.
ומה שאתה מגדיר נישמע כמו קריזים. הייתי אותו דבר בהתחלה.
היום אני בקושי מקבל זיקפות סתם. אבל יש לי מידי פעם הרגשה שפיזית אני רוצה להשתחרר.
ובמישורים שיש לי שליטה עליהם, אני עובד. והיכן שאין לי שליטה עליהם (שינה), אני מקבל, ונותן לאמא טבע לעשות את שלה. בהצלחה

ממש מזדהה עם כל מילה לפעמים הלחץ משגע אותי...ולפעמים זה נרגע ולפעמים גם יוצא לבד....
טענו לי שזה הסמפטומם להתחלת היציאה מהתמכרות.הקושי הלחץ כמו צורך לשתן...שאתה אומר לעצמך הרי חובה אי אפשר בלי לרוקן ..
ההרגשה להרגיש שאתה נעול בתוך מלכודת כמו עכבר שנסגרה עליו הדלת והוא משתולל מנסה לצאת החוצה... אבל אין..הכל סגור...אתה יודע שאם הדלת תיפתח זה רק יהיה בעל המלכודת שרוצה לזרוק אותך לשרותים ולהטביע אותך....
חושב שזה אולי קצת נהיה קל אחרי 30 יום ..אבל בגלל היותי נשוי קשה לי להגיד בוודאות כי זה כן יוצא בצורה מותרת ובריאה.
אבל אני נותן לזה 90 יום צאנ"ס אם אחרי זה אני אראה שעדיין כל הזמן לוחץ וזה כמו צורך לשרותים אצטרך לעשות חושבים האם שייך כל הזמן להילחם בזה...
בנתיים להיום החלטתי לא להילחם עם המלכודת אלא להתחיל להסתגל אליה להחליט שזה דווקא נעים כאן בפנים.במקום להיאבק לצאת,להירגע להתחיל לקשט את המלכודת להבין שזה ביתי החדש!
בהצלחה חבר!

שלום.
אני לא יכול להגיד שאני ממש מזדהה כי אצלי זה הפוך
אני מתבאס כשיוצא לי בלילה.
אני מרגיש כאילו אני שומר ואז בכל זאת...
אני מנסה לעבוד על זה ולהתייעץ 

תשמע לפי דעתי הבעיה היא שאתה חושב על זה 
תתעלם מזה אפילו שקשה-אני יודע שזה קשה כי היה לי את הבעיה
אבל לאט לאט זה לא יטריד אותך ולא תרגיש כלום

תכתבו ותחתמו לשנה טובה ומתוקה ונקיה!

חבר יקר,

בתכנית 12 הצעדים למדתי, שכמכור התחושה שלי היא ש"אני חייב את זה כבר! אחרת אני משתגע!".
אבל כשאני לומד לשחרר ולהרפות מזה, ונכון לעבור דרך זה, אפילו אם אשתגע, הגל חולף ואני נשאר נקי.

יש רק תנאי אחד נוסף לעניין: "רק ביחד זה עובד" (משפט ששמעתי לראשונה ב-GA, מהמרים אנונימיים, ומאז נתקלתי בו בעוד כמה תכניות צעדים...). אם אלוקים וחברים נוספים לא נמצאים בתמונה, ואני מתמודד עם זה לבד בכוחות עצמי, לא אחזיק מעמד לאורך זמן.

אוהבים אותו מאוד 

דווקא בתקופת נקיות האחרונה שלי לא הרגשתי ככה (גם בזמנים שאסורים), אני חושב שכאשר נותנים מקום לתאווה אפילו טיפה אז המחשבות על "כמה זמן לא השתמשתי" ו"הגוף צריך את זה" מתחילות לעלות ולבלבל לנו תראש 

כמובן שיש את הצד הפיזי של התאווה ואפילו של הרצון הטבעי של כל אחד למין אבל זה לא אמור לקבוע לנו את סדר היום ולשלוט בנו

אני גם היה לי בשבת הקודמת מקרה בלי טהור עם שפשוף באיבר (מתוך חלום)... 
תבין אין כזה דבר אני מרגיש אני צריך אני חייב
הכל זה פייק
היצר מוכר תותים
או התאוה מוכרת לוקשים
איך שתקרא לזה...