מחשבה להיום: אחד הדברים שקורים כאשר התאוה ומאבקנו בו משתלטים על חיינו, הוא זה שכל מה שקורה,
קשור כביכול למאבק שלנו.
אם זה שמחה משפחתית, אז אתה אומר: ״תראה מה אתה תהרוס אם לא תתנקה.״
אם זה אירוע כלשהו בעולם אז אתה חושב: ״תתבונן על כל הדברים שאנשים נזרקים לתוכם, יש לך כל כך הרבה, ומה אתה עושה עם זה??״
אפילו בחג, אנו מנסים לראות את זה כהזדמנות ״להפוך את הזרם״ לכיוונינו.
ואז, דווקא ברגעים הכי משמעותיים שלנו, היצר תוקף, ומנסה להשמיד את המקומות שבהם אנו חושבים את עצמנו להכי חזקים.
הוא תוקף, כי הוא יודע שאם נתייאש מעצמנו, לא יהיה לנו למה להילחם, והדברים ידועים.
היצר מנסה לרמות אותנו במחשבה שאנו צריכים עתים מיוחדים שרק מהם נשאב כוח למערכה נגדו. הוא רוצה שאנו נראה ביום שלישי שגרתי לא הזדמנות לשמחה, אלא מכשול לעבור.
המטרה שלנו היא לא ׳להעביר׳ את היום, אלא לחיות כל יום כאסירי תודה על על הדברים הטובים והאמיתיים שבחיינו. בכך אנו יוצקים משמעות חדשה לחיינו, כך שכאשר יהיה קשה, אנו לא נפחד אלא נפעל. ואין דבר הנותן תקווה כמו הניצחון.
בתקווה להתחלה חדשה ולמשמעות חדשה עבור היום הראשון שלי.