תודה לה' על חמישה ימים נקיים, עוד לפני שניגש לדבר על מה הסיבה שהם נקיים, צריך להגיד תודה על כל יום שלא בחרתי לשתות רעל, על כל יום שנמנעתי מההרגל הנוראי הזה.
אז מה הסיבה שהם נקיים, לדעתי?
פשוט כי אין לי כוח לכלום, גם לא לאונן.
בתקופה האחרונה, מסיבות שחלקן ידועות לי וחלקן לא, הלכו יותר ויותר וגברו הזמנים שבהם פשוט אין לי שום חדוות עשייה בשום נושא. תמיד הזמנים האלו באו לבקר בעיתות משבר, אך עכשיו אני כבר מתחיל להרגיש שרוב היום שלי הוא כזה. אחד המפקדים הבכירים אצלנו, שביותר משנתיים שאני תחתיו לא ראיתי אותו מעולם נוזף באדם באופן ישיר, פנה אלי בישיבה שנכחתי בה, וממש שלא כהרגלו, אמר לי שמהצד זה נראה כאילו בתקופה האחרונה לא עשיתי כלום. כל כך רציתי שיהיה לי את האומץ להגיד לו: באמת לא עשיתי כלום. כמובן התחלתי לגמגם תירוצים והנושא עבר.
אני בא להתחיל משהו, והאתגר הכי קטן נראה לי כמו לטפס צוק. בעיה הכי פעוטה שמפתיעה אותי, אפילו ברמת לשכוח משהו קטן בחדר הסמוך, מייאשת אותי טוטלית וגורמת לי לדחות את המשימה ליום המחר. 
תחושת הבדידות שמלווה אותי שנים רבות מתעצמת ותופסת פיקוד, אוכלת אותי. אופפת אותי מכל כיוון, לא מרפה. אני לא מבקש עזרה ממי שיושב ליידי כי משום מה אני בטוח שאני לא מעניין אף אחד ואין סיבה שמישהו ירצה לעזור לי.
גם בסוף היום, בערב, מספיקה מילה אחת בארמית שאני לא מבין, כדי לסגור את הגמרא.
זמנים כאלו בד"כ גורמים לי ליפול, או להחזיק חזק מאוד כדי להצליח לא ליפול עד שגל יעבור.
אבל בחמישה ימים אחרונים (ב"ה?) חלה עליית מדרגה, אין לי כוח אפילו לאונן, שלא נדבר על לראות פורנו. מאמץ גדול מדי. עוד לפרוץ עכשיו את החסימה? לא שווה את ההנאה.. רוצה בעיקר לישון...

שינת חורף?
שיהי בהצלחה אח יקר
תזכור שאתה בוחר איך להרגיש ולנתב את התחושות.
אוהבים, תעדכן

תוכל להתכתב באופן פרטי
זה יכול להקל את תחושת הבדידות
ממתין למייל

חבר סיפר לי פעם שבתקופה שהוא היה בדיכאון הוא היה מסוגל לישון 20 שעות ביממה וגם בשעות הערות שלו לא היה לא כח לעשות כלום.
בענייני החלמה מתאווה אני יכול לשתף מה עובד עבורי. בדברים שלא חוויתי אין לי מה לשתף, רק להציע שאם אתה לא מצליח להתמודד כדאי להתייעץ עם אנשים שמבינים בתחום. הגיוני שיוכלו לייעץ איך להתקדם.

תודה לכולם.
פשוט שמח - לא יודע אם לזה התכוונת, אבל בהחלט מחסור בשעות אור (וגם בשעות האור לפעמים יש עננים אז למעשה חשוך) הוא אחד הגורמים להרגשה.
אחד היתרונות של הצבא לעומת מסגרות קודמות שהייתי בהן עד היום, זה שהוא לא מאפשר לי בשום מצב לישון 20 שעות ביום וגם לא קרוב לכך. אני צריך לפחות לעשות את עצמי עובד, לכן ההתרסקות היא לא טוטאלית ואני עדיין בסוג מסוים של תפקוד. גם אם יום אחד אתעורר בטעות ב11, זה לא יכול לקרות כל יום.
שמעתי פעם, ואני לא זוכר את הנתונים המדוייקים, שאנשים שמטופלים בתרופות נגד דיכאון בתחילת הטיפול נעשים יותר מסוכנים לעצמם (מבחינה אובדנית), כי כבר התחילה להתפתח אצלם מוטיבציה לפתרון המצב, אך הם עדיין לא יודעים לנתב אותה נכון.
אז אתמול אחרי שכתבתי כאן, כבר הרגשתי קצת יותר טוב, והיה לי רצון חזק....


לאונן.  ברוך ה' נשמתי עמוק ונרדמתי לפני שזה קרה.

תהיה חזק.
לכולנו יש זמנים קשים, זה חולף.
אנחנו איתך.

זה נשמע לי מאוד מאתגר מה שתיארת, להינזף ככה על ידי מפקד... ותחושת חוסר החשק לכלום.

מתפלל שתצא בסוף עוד יותר מחוזק מכל זה. אולי בזכות החישול שהדברים האלה יוצרים, בסופו של דבר, כשתיקח את עצמך בידיים ותצליח בע"ה בהתמדה להגיע/לחזור בסופו של דבר להרגלים של עשייה ונמרצות, דווקא העובדה שיצאת מחושך, תתן לך הרבה כוחות.

איתך,
איש

כשהייתי חייל התקופות הקשות (במחינה הרגשה נפשית) היו דווקא בגלל חוסר שינה משווע, ( 6 שעות שינה שבועיות, בשבועות קשים, יציאה לפעילות מבצעית ערב,ערב) 
אז אם אתה יושן טוב, זה דווקא אמור לעודד אותך, 
אני במקומך הולך לחופ"ל וחותר לבדיקות דם, לפעמים כמה ויטמינים שחסרים לנו בדם גורמים לנו לעייפות תמידית... וזה מתבטא בתחושה והרגשה רעה...
אם הכל תקין בדם... אפשר להתחיל לדבר בפרטי