היום התחלתי אישהוא תוכנית חדשה בעבודה שלי 
וזה תוכנית מעורבת וכמובן שזה דבר שמצריך הרבה יותר ריכוז ויותר מחשבה להיזהר לא ללגום כי זה אנשים ונשים חדשים ובאמת לפני שהלכתי לתוכנית 
בקשתי מה׳ שיעזור לי ויתן לי את הכוח כי לי אין אבל עדיין אני מרגיש שזה לא היה קל וקצת קשה לי עכשיו 
כאלו לגמתי איזה לגימה קטנה 
שקשה להפסיק אחריה 
אבל בעזרתו יתברך אני מקווה שאעבור את זה כי אני לבד חסר אונים לחלוטין ורק הוא( בנוסף לשיתוף) 
יכול לעזור לי. 
שאלה שאני קצת לא מבין אולי משהו יכול לעזור לי 
באלכהול מכור מחליט שהוא לא נוגע הדבר הזה 
בסמים אותו דבר שמכור מחליט להיגמל הוא פשוט לא נוגע בזה 
אבל בתאונה זה נראה לי לא דומה בכלל 
כי הרי אנחנו מוקפים נשים כל הזמן וכביכול כל הזמן 
התאוה עובדת אצלינו? אז איך נגמלים מזה???
אני מניח שהתשובה צריכה להיות שנשים זה לא תאווה וזה רק איך שאני למדתי את עצמי לחשוב על נשים שהם מספקות לי את התשוקה ואת  התאוה אבל איך משנים את התפיסה הזאת??
 כי אין ברירה הדרך להילחם בתאווה זה לשנות את התפיסה
כי לא לראות נשים בכלל זה לא שייך בעולם שלנו ??? 

באמת אסור לנו ללגום ותודה שהזכרת לי את זה. 
ההבדל בין תאווה לאלכוהול צודק באיזה שהוא מקום.
כי אי אפשר פשוט להתנזר לגמרי. (באמת יש זוגות שעושים פרק זמן בכוונה כי לפעמים התאווה כל חזקה שאי אפשר לראות שום דבר נורמלי.).
אני חושב של שאמרת בקשר לזה שאנחנו הופכים הכל לתאווה. אני מרגיש שאצלי לפחות זה מה שאני עושה וזה האופי של ההתמכרות שלי, להפוך כל דבר אפשרי לתאווה.
אני חושב שאם פעולות נכונות ותמידיות אפשר להצליח.

והעיקר לבקש מאלוקים.
מאז ששמעתי את זה במסר של חבר ביום חמישי בקבוצה הטלפונית אני מוסיף לתפילת השלווה: 
תן בי את היכולת לראות נשים כבני אדם ולא כאובייקט. או לראות אותם כבנות שלך ולא חפצים.

בזה אני מודה שאין לי שליטה ופשוט מבקש מאלוקים שיעשה בשבילי את מה שאני לא יכול לעשות. (אני רק צריך להודות  בפניו ובפני עצמי שאני לא יכול).

קלי תן בי את היכולת. 

אוהבים.

חבר יקר, כשהייתי כשנה בתכנית, החלפתי מקום עבודה, והגעתי למקום שיש שמה הרבה נשים צעירות ויפות, בנוסף לזה קופאיות, שאני צריך להיות איתם בקשר כל הזמן, בהתחלה היה קשה, אבל על ידי חיבור לחברים ותפילה לאלוקים, מצאתי את השיחרור מהתאווה במקום העבודה, והאובססיה נרגעה, זה תהליך, אבל ביחד עם חברים, אנו עוברים את זה,

בדיוק אתמול סוד הכניעה דיבר על הלגימה הראשונה בקבוצה הטלפונית, ובדיוק השאלה הזאת נשאלה שם שהלגימה הראשונה היא כמעט על כורחינו.
לא הבנתי בדיוק את התשובה שלו, אשמח אם מישהו יסביר לי.
חבר אחר ענה שם ברוח הדברים שהחברים כתבו כאן שעם התוכנית המקיפה נגיע בע"ה למצב שסביבה רגילה שיש שמה גם נשים, לא יהיה בעינינו ובנפשנו מצב לגימה.
בהצלחה

אם הבנתי נכון הנושא הוא ככה:
כל העולם מלא גברים ״שאוהבים נשים״ וככה הם גברים.
אנחנו בשונה מגברים ״רגילים״ לא יכולים להתייחס נורמלי לנשים כי אנחנו מכורים. אנחנו מאוד אובססיביים כלפיהם.
אנחנו מאדירים אותם מכבדים אותם תאווים אותם וצריכים אותם ברמה לא נורמלית.
בצורה לא בריאה.
וזה מוביל אותנו לאיבוד שליטה על חיינו. 
כל אחד זה מתבטא אצלו בצורה אחרת. 
חלקינו רק אובססיה חזקה בראש חלקינו גם בגדנו באופן זה או אחר וילדינו אף עשינו דברים הזויים מכח זה.
עכשיו אי אפשר לשנות את זה ולהפסיק את זה כי כהה המנגנון שלנו עובד. מכור. כבול.
לאחר תקופה של עבודת הצעדים אנחנו נוכל להתפכח. 
כלומר לשלוט על האובססיה ולהתנהג בשפיות.
וככה גם אם יהיו לידי נשים בעבודה זה/הם לא ינהלו אותי.
מקווה שהועלתי.
אוהבים.