אני לא אשכח את הלילה הזה כשחזרנו מהישיבה התיכונית בליל שבת בלילה, בו התחילה שיחה בנושא של שז"ל ואני בתומי לא ידעתי על מה דברו החברה אז מרוב סקרנות שכנעתי אותם לספר לי...
כמה ימים לאחר מכן, מתוך סקרנות רציתי לדעת מה ההרגשה ושם, מאבק מאין כמותו על חיים נקיים וזכים התחיל...
ניסיתי להתגבר אך המון פעמים ללא הצלחה. הרבה בכי, צער, כעס וכאב נוצר מעבירה חמורה זו, לא ייאמן כמה.
אני זוכר את עצמי בוכה בלילות ומתפלל לבורא עולם, הנפש צועקת - עזרה! אני מתחנן בבקשה!
אני רוצה להיות אני הכי טוב שאפשר...
ערב שבת, היצר מתגבר, אני נופל והולך לתפילת מנחה שלפני שבת מרגיש צבוע, בוש ונכלם, לשערי הדמעות לא נתתי להיפתח מבושה, אך אני בטוח שלא היו נעצרים לו הייתי לבד.
אני מאוד ביקורתי כלפי עצמי, מאוד תובע מעצמי וזה מה שגורם לבכי המר כל פעם אחרי כל נפילה במשך כ 7 שנים.
קשה... קשה מאוד... לחשוב איך אקיים חיי נישואין תקינים. אני רוצה לחלוק את חיי עם מישהי שכל כולי נתון לה ולא לאחרות..שכל כולי נתון לילדיי בעז"ה שאוכל לחנכם כראוי ולשמש להם דוגמא אישית כמו שמגיע להם.
יום יבוא וכולנו ביחד נתקן את עצמנו ונביא לגאולת כלל עם ישראל.