להתגבר זה לכתוב שירה .
אשמח לשתף 

הַמָחַלָה

שוּב הִיא חוֹבֶקֶת אוֹתִי מְאָחוֹרָה,
עָל יָד מִנְזַר רְטִיסְבּוֹן .
ללא פָּנִים לְלֹא פְּנִים, 
לֹא מוֹתִירָה מַקוֹם לְמָחְשַבָה.
מִשׁתַלָחָת בתוֹכִי,
מִשְׁתַלֶטֶת עַלָיִ וּמְצַמְרֶרֶת אוֹתִי
 בִּכְאֶבֵי רְפָאִים 
כְּמַדְקֵרָה.


בִּשְׂדְרָת הָאָמַנִים עָל יָד הַגָלֵרְיָה, 
אָנִי חוֹבֵר אֵלֶיהָ; וּשְׁנֵינוּ מְשׁוֹחַחִים ,
מַשְׁחִיתִים יְצִירוֹת.
אֵת כֹּל כְּתָבַיִ מוֹסְרִים לאַבָדוֹן 
בְּמִן  צְרִימָה יוֹקֶדֵת 
הַמְּבָקֶשֶת זְמָן לְהִתְרָפֵּא

זה מה שעוזר לך מה?
מה השירה עזרה לך?

תודה על התשובה:)
מנקד- דרך מקלדת בפלאפון
המנזר- אזור בירושלים שתמיד כשאני עובר בו מזכיר לי את ההתמודדות בגלל שלפני כמה שנים כשעברתי שם החלטתי שאני צריך להתמודד ולא להיסמרטט אחר האתגר

אני זוכר בעיקר את ה"רגע" בתור הרגע שהבנתי שנצחונות על התאווה דומים לחפירה בחול, בעוד נצחונות והצלחות בניסיונות שלי להיות במציאות או מקום או מצב בו באופן קבוע קשה לי לגשת לתאווה זה בניין יציב ועומד. זה רגע חשוב בחיים שלי שלקח לי 2-1.5 שנים בערך לתפוס וזה היה רגע גדול.

נראה שלכולם יש את הרגע הזה שבו פתאום מוארת ההבנה שאתה עם הגב לקיר.