שלום לכולם,
לפני יומיים הייתי במצב של ייאוש וחוסר אונים בגלל מספר ימים של נפילות וחוסר שקט נפשי, וזה הוביל אותי לחיפוש בגוגל לחיפוש אחר מענה ומיד נתקלתי בארגון 'שמור עיניך'.
אתחיל בכך שאני בתהליך של גמילה מהתאווה בכל צורותיה כבר קרוב לשנה ותשעה חודשים, מתחילת לימודיי באוניברסיטה. זה כולל רצף נקיות של עד חודש כל פעם, נפילה לתאווה לתקופה של לעיתים ימים ולעיתים שבועות, וחוזר חלילה.
חשוב לציין שחיפשתי רוחניות כבר כשנתיים קודם לכן דרך מדיטציות וספרים שונים, אך לא דרך היהדות.
התהליך התחיל ברגע אחד, בו לפתע נהייתי מודע לכך ששיפכת זרע עושה לי רע, אפילו אם אינני מרגיש זאת באופן ממשי. הרגיש כאילו משהו אומר לי שעליי להפסיק מיד, ולא לחפש סיבות טובות למה. כך הפסקתי לראשונה והתחלתי לספור ימים.
בתחילת התהליך הגעתי דרך אתר יוטיוב לארגון חילוני אמריקאי Nofap שמדבר בעיקר על היתרונות של הימנעות מפורנוגרפיה ושימור זרע, בעיקר לטובת יתרונות אישיים בין אם פיזיים, מנטליים, או אפילו משיכה מוגברת של המין השני.
הבעיה בארגון הזה שמתייחסים בעיקר להעצמה של האגו ולחיזוק היצר בסביבה חילונית, כך שאתה מכניס את עצמך לבור יותר עמוק באפליקציות, פאבים או קשרים יזומים עם נשים. הבנתי זאת רק לדיעבד.
אני בא ממשפחה חילונית, עם קרבה מסוימת לרוחניות וליהדות, ולטעמי קיבלתי בהתאם לכך חינוך טוב, אך לא חינוך דתי.
לא ידעתי עד כמה חמור העוון הזה של שז"ל, והמושג שמירת הברית בכלל לא היה מוכר לי.
רק כדי להדגיש את גודל החומרה, היום אני בן 27 וצפיתי בפורנו ופגמתי בברית כל יום מגיל 12 עד גיל 25 כמעט ללא הפסקה או כל ניסיון להפסיק! כשהייתי בצבא או במסגרת אחרת בה ישנים עם אנשים במהלך השבוע, הייתי נמנע 90% מהזמן, אך בסופי שבוע ובזמנים שהייתי לבד הייתי נופל חופשי.
הייתי כל כך עמוק בזה שפשוט מאוד לא הייתי מודע לכך שאני מכור. בשלב מסוים זה כבר נהיה הרגל נחמד שלא הרגיש אפילו קצת כבעיה שצריך לטפל בה.
התאווה שלי גם יצאה לא פעם ולא פעמיים מחוץ למסך, ועלתה לי כסף רב שאני מתבייש אפילו לכתוב באנונימיות.
אני מגיע ממשפחה דיי משכילה אז הפיצול אישיות שכותבים עליו באתר הורגש ומורגש אצלי בצורה חזקה מאוד.
בשנה האחרונה התחלתי להתקרב ליהדות, ובחצי שנה האחרונה כבר התחלתי ממש לקרוא ולהתעניין ברעיונות שונים בדת היהודית בתשוקה גדולה.
מצאתי הסברים שונים לאירועים שהיו לי בחיים ותחושות שעברו עליי בגלל הדרך בה פעלתי, והבנתי שיש דרך טובה יותר שלא נפתחתי אליה מספיק.
מתחילת הקורונה בארץ, גרתי אצל ההורים והצלחתי למשך 114 ימים לשמור את עצמי מכל סוג של תאווה. בקושי היו לי מחשבות מיניות! לא נתתי להן לחדור, שמרתי עיניים וראיתי הרצאות של רבנים, התחלתי להניח תפילין, התחברתי לרב שהגיע אליי בס"ד מה שנראה כמקריות לחלוטין.
התחלתי לשמור את רוב מצוות השבת כשבראשן התנתקות מהפלאפון/טלוויזיה.
הפחתתי בלשון הרע ונמנעתי מסביבה ליצנית וצינית, אשר לצערי מאפיינת רבות את הסטודנטים או בכלל חילונים שלא שומרים מצוות.
עברתי דרך יפה מאוד, עד שנפלתי מכמה סיבות. פתאום הבנתי שכפי שכותבים באתר, אני לא חסין. לא נגמלתי סופית, ולא התנקתי לחלוטין למרות התקופה הארוכה.
התחלתי פה דרך חדשה ומקווה להצליח לשמור על טהרה ולהתחזק.
אני רואה חברים ששקועים בתאווה ואפילו יצר הרע גורם להם לחשוב שהיא טובה להם, ולכן חייב להגיד כל הכבוד לאנשים פה שלוקחים על עצמם את ההתמודדות הזאת כדי לשנות ולארגון שמלווה ונותן כלים לכך ללא כל מטרת רווח. מרגיש שהגעתי למקום הנכון!