בן חור כתב on 22 אוק' 2023 18:36:
האמת התבטאתי ככה (שאני עצלן וחסר משמעת עצמית) כי אני מרגיש שממש קשה לי להתמיד בדברים
(וזה הרבה מעבר לענין של הטהרה, זה בכל תחום. לחברותא אני לא אאחר בדקה, אבל לימוד שאני אקבע לעצמי - אני בקושי מחזיק שבוע.)
ואני מרגיש שזה גם מקשה עלי מאד להתקדם בתחום הזה, כי אני לא מצליח לבנות מהלך רצוף ולעבוד כמו שצריך ובצורה אמיתית.
לגבי החבר אני באמת לא יודע. הוא חבר טוב, וכבר דיברתי איתו על זה פעם בעבר.
יש לו רגישות והכל. אבל אני לא יודע איך באמת הוא יראה אותי בעקבות זה (ולמרות שכבר דיברתי איתו על זה פעם, הדברים מורכבים).
וגם, בסוף הענין שאני מפחד שהוא יגיד לי מה לעשות, זה בעצם לא פחד שהוא יכריח אותי בלי רצוני.
זה בסוף כי אני בתוכי מרגיש שאני לא לגמרי יודע מה לענות על זה, ולא ממש שלם עם העובדה שהסינון שלי יכל להיות יותר טוב אם הייתי בוחר, ובכל זאת אני לא עושה את זה.
ואני מרגיש שכשמעמידים לי טענה שאין לי מה לענות עליה מול הפרצוף - קשה לי לעבור על זה לסדר היום.
וגם אני מרגיש לא נעים שזה כמו מישהו יבוא לרופא ויגיד לו - דוקטור אני רוצה עזרה, אבל אל תתן לי תרופות...
אז למה באת בכלל?
אז אני כן מבין למה אני לא רוצה את התרופות האלה (ומניח שגם הוא יכול להבין), אבל לא רוצה להרגיש טיפש ושלא לוקח אחריות על עצמי...
ואולי אני באמת מרמה את עצמי בזה שאני מחפש פתרון אחר. לא יודע.
ואולי גם יש צד שאפילו אם היה אפשר למצוא פתרון אחר, עדין רצון ה' וההלכה הפשוטה שאני כן חייב לעשות יותר, ואני לא בסדר...
בקיצור, מסתבך עם עצמי...
(ולגבי השם - האמת שרציתי לכתוב "בן חורין", אבל היה תפוס אז קיצרתי...)
בן חור היקר! או שאקרא לך בכל זאת בן חורין תודה על השיתוף. ממש מרגישים את הלבטים שלך והרצון להגיע לבירור ולבהירות. אשריך!
אני חושב שחלק מעשיית סדר היא כתיבת הדברים כמו שהם ולאחר מכן להסתכל עליהם "מלמעלה" ולסדר. ממש כמו פאזל. בהתחלה החלקים מפוזרים ולאט לאט מתוך התבוננות מחברים חלק לחלק.
נפרק ונרכיב. כתבת: "מרגיש שממש קשה לי להתמיד בדברים".
אתה נשמע אדם צעיר ואני יכול לומר לך שזה תהליך. תהליך שנמשך כל החיים. מעטים מאוד האנשים שמצליחים בזמן מאוד קצר להתמיד ולעבוד "כמו שצריך" כלשונך. אתה כרגע כמו שצריך. בכל מצב ובכל זמן, וזה חשוב להבין! נכון שאתה רוצה להשתפר אבל גם בתוך התהליך, אתה שווה זהב.
אתה כתבת שאתה לא מאחר לחברותא אפילו בדקה, למה זה בסוגריים? הייתי מבליט את זה. חשוב להסתכל גם על הדברים הטובים, ויש בך המון. אני בטוח.
עצה טובה ע"מ להצליח להתמיד, הוא לקחת נושא אחד ולהתמקד רק בו. לפעמים רוצים להתמיד בהמון דברים ונושאים ואז "תפסת מרובה לא תפסת". תזכור את משל הפאזל. צעד צעד, לאט לאט... לא צריך להיבהל ולא להתאכזב. תסתכל על זה כמסע לשיפור עצמי. קח את זה כהרפתקה - כלומר כמשהו חיובי. ובמסע כמו במסע לפעמים סוטים מהשביל, לפעמים מסתובבים וחוזרים אחורה, ולעיתים קרובות ממשיכים ומגלים דברים נפלאים. זו חוויה.
אל תסתכל על זה כסרגל מדידה/שופט שכל פעם שלא עמדת ביעדים שהצבת לעצמך אז אתה עצלן, אפס ועוד מילים לא חיוביות שיכולות להוריד אותך ואת הביטחון העצמי שלך. את האמת שאנחנו תמיד מועדים פה ושם. אנחנו השופט הכי מחמיר של עצמנו.
עוד עצה קטנה, תתן לעצמך קצת חמלה, סבלנות ועידוד. האם היית שופט חבר אחר באותה צורה שאתה שופט את עצמך? מניח שהתשובה שלילית. אם כך, בשבילך קל וחומר שאתה צריך לנהוג בחמלה וכבוד
לגבי החבר שהזכרת. חשוב לבוא מתוך רצון פנימי שלך לקבל תמיכה ולא מתוך מבט חיצוני של: "איך הוא יראה אותי". זה פחות חשוב, חבר טוב יקבל אותך כמו שאתה וינסה לעזור כמה שצריך. זה לא פשוט לספר מה עובר עליך ובהחלט נדרש אומץ אך לפעמים החכמה היא לבחור את מי כן לשתף. יש דברים שאני אשתף חבר טוב, ויש דברים שאשתף רק את ההורים, ויש דברים שאשמור אותם רק לעצמי. חשוב לשאול את עצמך - האם השיתוף יעזור? האם אני סומך עליו מספיק? האם אני מקבל ממנו הבנה והכלה? האם משהו חיובי יצא מזה?
לפעמים אנחנו עושים טעויות את מי לשתף וזה בסדר, אם נתקלת באדם ששיתפת אותו ואתה מבין לאחר דיבור שזו הייתה טעות. הכל טוב. פשוט בפעם הבאה אתה תדע את מי לא לשתף...
לענייננו, אתה מרגיש שיש דברים שאתה "צריך" לעשות אבל אתה עדיין לא שלם איתם, כמו הסינון. נראה שאתה לא צריך את החבר כדי לדעת את התשובות - אם אתה מרגיש פחד והתלבטות אם להתייעץ, מדוע אתה דוחף את עצמך להתייעץ איתו? תשאל את עצמך: האם אתה רוצה להתייעץ כדי לקבל דחיפה חיצונית ממישהו אחר כדי לגרום לך לעשות את הדברים שאתה כבר יודע? אולי זה מיותר? האם אתה רוצה להתייעץ בשביל להשקיט את המצפון או כדי להראות לעצמך שעשית משהו עם המצב?
אין צורך שמישהו אחר יציב מראה בפניך אם אתה כבר מעמיד אחת מול עצמך. אני לא אומר לך לא להתייעץ או כן להתייעץ. את זה אתה צריך להחליט בעצמך.
כמו כן כתבת: "כי אני בתוכי מרגיש שאני לא לגמרי יודע מה לענות על זה", אם כך, יש תרגיל שניתן לעשות. לשבת עם עצמך, בשקט, לבד ולנסות לענות על השאלות שעולות לך - עם עצמך. תתגלגל עם המחשבות ואולי תמצא פיתרון. תהיה אמיתי עם עצמך ותענה בלי לסנן או לנסות לייפות דברים. אתה לא יכול לעבוד על עצמך. להתחבר לעצמך זה לומר את האמת כפי שהיא גם אם היא קשה או לא נוחה. זה עוזר גם לסדר דברים.
ניתן גם לכתוב את כל המחשבות על דף. תתן להם לצאת חופשי, בלי סדר ובלי לנסות לכתוב יפה. ממש כפי שהן מגיעות כך לכתוב. זה עוזר לנקות את הראש. זה עוזר להפחית עומס ובלבול. שווה ניסיון.
בנוסף, יש בך רצון לעשות משהו אחר. אתה מבין שהמצב הקיים לא יכול להימשך. אתה מבין שצריך לשנות משהו. לקחת צעד אחר. לפעמים לעשות צעד חדש הוא מפחיד. אני יכול להבין. לקיחת צעד יכולה לגרום לך לחשוב שאתה מוותר/ מפסיד משהו. אני מציע שתנסה להגביר את רמת הסינון ותראה מה יהיה.
לפעמים צריך לעשות דווקא את הדבר שאתה מפחד/חושש/מתלבט לגביו. ככה מתגברים. מה יש לך להפסיד?
מקווה שהכיוונים שהצעתי לא יבלבלו אותך עוד יותר. מאחל לך הצלחה בדרך. יש לך פה גם חברים שמעוניינים לעזור. אתה לא לבד. והכי חשוב - לקחת את הדברים בקלות. לא להתרגש אם מועדים - לקום ולהמשיך. תמשיך לרצות להתקדם בכל התחומים כדרך חיים, מאמין שתצליח. תמשיך לעדכן ולשתף. ישר כוח! בשבילך תמיד. מוזמן להתכתב גם בפרטי אם בא לך. חזק ואמץ ידידי.