שלום חברים,

אמנם אני אחד מהוותיקים כאן בפורום אבל בכל זאת אני אציג את עצמי כי לא הייתי פה תקופה ארוכה וחזרתי רק לפני כמה חודשים כך שרוב החברים לא מכירים אותי.

הכינוי שלי כאן הוא כנוע ואני מכור לתאוה.
אני משתמש במילה "מכור" במובן של משיכה חזקה וצריכה מופרזת ולאו דווקא בהגדרה הרפואית.

זה התחיל אצלי לפני בערך 40 שנה (!) כשהייתי בן 12.
בהתחלה גיליתי את האוננות אחר כך את הפנטזיות ואז עברתי לתמונות וכשהופיע האינטרנט זה התדרדר לפורנוגרפיה וכו'.

במשך הזמן עשיתי נסיונות להפסיק. 
לא אשקר, לא ניסיתי כל הזמן. היו תקופות ארוכות שבהם לא נלחמתי בכלל כי הרגשתי שאני לא יכול, לא מסוגל.
אבל פתאום בגלל סיבה כזאת או אחרת הרגשתי שיש לי גם רצון וגם כוחות להילחם ואז עשיתי ניסיון.
בדרך כלל זה החזיק כמה ימים או מקסימום כמה שבועות וממש באופן נדיר חודש או חודשיים.

לפני בערך 20 שנה החלטתי לעשות עבודה מיוחדת המבוססת על לימוד מוסר, חשבון הנפש ועבודת המידות ובסייעתא דשמיא הצלחתי להיות נקי במשך 3 שנים !
אך אחרי 3 שנים נפלתי בלי להבין מה היתה הסיבה לנפילה.

כמובן כל התקופה הזאת התמודדתי לגמרי לבד לא חשבתי שיש מישהו בעולם שאני יכול לדבר איתו על זה.

לפני קרוב ל13 שנה בסייעתא דשמיא גדולה, לא מובן מאיליו בכלל, נודע לי על האתר המיוחד הזה והתחלתי לבדוק.
נרשמתי לאתר, התחלתי להתכתב עם חברים בפורום.
ויום אחד אזרתי אומץ והתקשרתי ליחזקאל. התחלתי לבכות בטלפון... זה היה פעם ראשונה שדיברתי עם מישהו על הבעיה שכ"כ העיקה לי במשך עשרות שנים.
הוא המליץ לי להצטרף ל12 צעדים.

בהתחלה למדתי על זה באתר ודרך מה שחברים כתבו בפורום, אחר כך השתתפתי בקבוצות טלפוניות ויום אחד גם ביקשתי שיתנו לי ספונסר.
קיבלתי ספונסר, איש יקר שהערכתי מאוד.

בהמשך התחילו קבוצות חיות של שמור עיניך והתחלתי להשתתף בהם בקביעות.
אבל זה התחיל להיות בעייתי ביחס לאישתי.
הרבה טלפונים, במיוחד כשהפכתי בעצמי לספונסר, הרבה זמן בפורום וגם המפגשים והקבוצות הטלפוניות...
התחלתי לחשוב שאולי הגיע הזמן שאספר לאשתי.
חשוב לציין שהייתי כבר נקי כמה חודשים טובים. מאז שנרשמתי לאתר או אפילו קודם.

התייעצתי עם הספונסר שהתייעץ עם "ספונסרו"... יצאתי לדרך ו...קטסטרופה ! נהיה לי גהינם בבית...
אשתי לא הייתה מוכנה לקבל את המצב הזה בשום פנים... וגם פחדה מאוד מחשיפה.
היא היתה בוכה וצועקת בלילה ואני הייתי מתכווץ בתוך המיטה שלי...

היא רצתה שאלך לטיפול. 
שוב ד' עזר לי ומצאתי מטפלת שמאוד עזרה לי לא בתחום של התאוה אבל בתחומים אחרים הקשורים בעקיפין גם לתאוה.

לאט לאט התנתקתי מהקבוצות, מהספונסר.
לא רק בגלל מה שקרה אחרי שסיפרתי לאשתי... אני מוכרח להגיד שגם ככה לא התחברתי כל כך לצעדים למרות שברור לי שלמדתי הרבה דברים במשך הזמן שניסיתי לעבוד את הצעדים ולמרות ההערכה האמיתית שהיתה לי לחלק מהחברים.

אחרי קצת יותק משנה של ניקיון היה שוב נפילה והייתי די מיואש.
מבחינתי עשיתי את המקסימום ולא הבנתי למה אני שוב נופל...

חזרתי למעגלים האלה של תקופות שאני מוותר ולא נלחם ואז תופס את עצמי לתקופה מסויימת ושוב נפילה וחוזר חלילה.
כשגם בתקופות של ניקיון אני כבר יודע שבאיזשהו שלב אני הולך ליפול...

עד לפני שבעה חודשים וחצי שהתחלתי תקופת ניקיון חדשה ויש לי סיבה להאמין שהפעם זה יהיה שונה...
אבל על זה אני מקוה לספר בהזדמנות אחרת.

תודה למי שקרא אותי וסליחה על האריכות...

אוהבים אותך מאד.
מאחל לך הרבה הצלחה,
מסקרן אותי למה הפעם זה יהיה שונה?
וגם מסקרן אותי האם אנחנו מכירים דרך הקבוצות של שמור עיניך.

שיהיה לך בהצלחה בדרך אחי היקר

וואו, מעניין מאוד!
מסע קשה ביותר.
אתה לא חושב שיש לך שכר טוב על כל ההשתדלויות שעשית גם אם לא הצלחת תמיד? הרי אתה אומר שעשית כל דבר שביכולתך. אולי אפשר לשמוח בזה?
ובפרט שלפעמים גם הצלחת להגיע לתקופות ארוכות של המנעות.
ומה בסוף עם אשתך? היא כבר מעכלת את הבעיה שלך?

וואו!!!!
מסע מעניין ביותר,
מה שאהבתי שכל פעם אתה מנסה מכוון שונה, ולא מתייאש, אתה לא ננעל על משהו אחד ופתוח כל הזמן,
אז מה הכוון שלך עכשיו?
בהצלחה רבה
אוהב אותך

תודה רבה חברים.
הכתיבה הקצרה (יחסית...) הזאת הציפה אצלי הרבה כאב, אבל זה נראה לי כאב בריא.

מתחיל שוב, יש לי הרגשה שאנחנו אכן מכירים. פעם אחרונה שהייתי בקבוצה של שמור עיניך זה היה בקיץ לפני כמעט 12 שנה. הקבוצה התקיימה אז בירושלים... 
היית בקבוצה החיה הראשונה של שמור עיניך עם אסירותודה בתל אביב ?

justinian נגעת בשתי נקודות רגישות :

א. לגבי השמחה על ההצלחות והתקופות של נקיות, תמיד חשבתי באמת שראוי לשמוח ולהתעודד מזה וזה גם מה שתמיד אני אומר לחברים אחרים, גם אם נפלת הימים שהיית נקי לא נמחקים ונשארים לנצח.
אבל... לצערי הפעם אני לא מצליח להרגיש את זה. אפילו על הניקיון הנוכחי אני כבר לא מצליח לשמוח... תחושה שזה כבר מאוחר... כמו להצליח בטסט אחרי עשרות נסיונות כושלים ובגיל מבוגר. זה כבר לא מרגש...
הרסתי כבר את החיים שלי ואני כבר לא בגיל שאפשר להתחיל לבנות חיים חדשים...

אבל זה לא מונע ממני להמשיך... כי אין לי ברירה !

ב. לגבי אשתי, לצערי היא בהכחשה. ברגע שהפסקתי ללכת לקבוצות וגם בהמשך הפסקתי ללכת לטיפול (גם זה שאני הייתי בטיפול הפריע לה למרות שהיא שלחה אותי לשם בהתחלה...), מבחינתה הבעיה כבר לא קיימת והנושא לא עלה יותר... למרות שהיא יכלה בקלות לנחש שאני נפלתי בחזרה.
שלא תבינו אותי לא נכון, אני לא מאשים אותה. גם לי יש חלק בזה... לא היה לי את האומץ להתמודד מולה ולהמשיך את התהליך... אני פחדן מדי...

דבר אחד טוב יצא מכל זה, שהבנתי (אם כי לאט לאט ובאיחור) שאנחנו זקוקים ללכת לטיפול ובימים אלו ממש הגעתי איתה להסכמה שנלך לטיפול זוגי וכבר יצרתי קשר עם מטפל.

אני מתנצל שאני נשמע עצוב אבל זה מה שאני מרגיש ואני מקוה שתקבלו אותי בהבנה.

אז כנראה שאנחנו לא מכירים. לא זכיתי באותם ימים להיות בקבוצות, רק הייתי כאן בפורום שנתיים וחצי של הרבה כאב והרבה שימושים, עד שזכיתי לפני 10 שנים להגיע לקבוצות של שמור עיניך ו-SA, ומאז לא עזבתי בס"ד את הבית שלי.
גם ראיתי שכבר לפני תקופה התכתבתי איתך כאן בפורום האם אנחנו מכירים, והגעתי למסקנה שאני רק מכיר את השם של הניק שלך מהפורום ולא יותר מזה. אלא אם כן, אתה שכן שלי או אח שלי או דוד שלי..... ואז אנחנו כן מכירים...

ובנוגע להמשך מה שכתבת כאן בהודעה האחרונה.
אני ממליץ לך לחשוב על היום ולא על האתמול, אם היום תוכל לעשות משהו יותר טוב ממה שהיה עד היום, זה מצויין.
ולהיכנס לרחמים עצמיים על כך שעד היום לא עשית ולא התקדמת וכדו', זה לא יוסיף לך כלום.
אם תתמקד ביום הזה, אזי בעז"ה גם תוכל לשמוח מכל רגע ורגע של נקיון והחלמה.

אוהב מאד
בהצלחה רבה רבה

וואוו רק עכשיו קראתי את הכל מהתחלה ועד הסוף 
ומצד אחד ריחמתי עליך
מצד שני התגאתי בך

ריחמתי - כי כן זה לא קל לסחוב את העול הכבד הזה למשך שנים ולהלחם ושוב ליפול וחוזר חלילה 

התגאתי בך- כי סוף כל סוף אתה אשכרה 40 שנה מתמודד עם זה 
ואתה לא מוותר אתה עדיין פה!!
זה הזוייי אחי

אנשים אחרים מזמן כבר היו מתייאשים \מתגרשים\מתאבדים
אתה לא מוותר אתה קם ונופל קם ונופל וקם
אחי זה פשטות של המילה צדיק
(שבע יפול צדיק וקם הכוונה שכדי להיות צדיק אתה חייב להבחן במקרים שנפלת בהם אם קמת אחרי זה ואם קמת אתה צדיק)
וזה אתה!!!
אחי אני גאה בך
וזה נכון שאתה מסתכל על זה כאילו "תכלס אחי נפלתי ואני נופל ויש אנשים שמתחילים לצאת מזה לכל החיים ומה יהיה איתי בעולם הבא \איזה טמבל אני גם בגיל כזה לא מצליח וכו' וכו' 
 (אגב יכול להיות שגם אם אני הייתי במצב הזה הייתי מסתכל ככה)

אבל אם תתבונן זה לא ככה!!!!!

אלוקים גאה בך ומרחם עליך פי 1000000 ממני

אוהב אותך אח יקר
מקווה שעזרתי לך

כנוע יקר ואהוב,
אתה ותיק יותר ממני,
ואשמח ללמוד ממך, מהניסיון החיובי, וגם ממה שפחות עבד לך.
שמח שאתה איתנו, 
מקווה שנוכל לעזור לך להתחיל להסתכל על המצב יותר בעיניים טובות, גם אם זה באופן מלאכותי בהתחלה.

אם זה בסדר, אולי תשתף מה זה מבחינתך נפילה?
האם נפילה זה גם צפייה וגם הוצאת זרע,
או הנפילות שהיו לך בשנים האחרונות הן רק אחד משניהם,

וגם האם נפילה גוררת עוד נפילה ועוד אחת ברצף,
או לא..
כמובן - רק אם אתה רוצה לשתף, זה ממש שאלות אישיות.
בכל מקרה - אני בטוח בטוח בטוח שיש עשרות ומאות משתתפים באתר שהיו שמחים להגיע לתוצאה כזו מרשימה של זמנים ללא נפילות.

אולי כן תרחיב על מה הדברים שעזרו לך ועוזרים לך כיום - לא ליפול מכל גירוי קטן או מחשבה קטנה שאומרת ומציעה לנו "ליפול"..

בהצלחה רבה רבה
מצפים לך