היי כולם
פעם ראשונה שאני כותב פה.
אצלי הכל התחיל בגיל 12-13 ומאז התגבר, תפח הופך למפלצת ולדברים נוראיים. צ'אטים, וידאו, מפגשים בודדים. הסיבה שהתחלתי את התהליך היא בגלל שיצאתי עם מישהי וסיפרתי לה על העבר שלי והיא שאלה אותי פשוט אם אני נלחם, ומצאתי את עצמי חסר מילים ואמרתי לה שמזמן הרמתי ידיים. נפרדנו, ואמרתי לעצמי שזהו, פה זה נגמר. היא בחורה כל כך טובה ואני מקווה שעוד כמה חודשים של עבודה אני אשאל אותה שוב אם היא רוצה שנחזור. היא מבחינתה זו אופציה.
את התהליך התחלתי לפני 78 יום ומאז לא נכנסתי לאתרים ולא סיימתי מה שנקרא.
אני מתחזק, כל יום עם הסרטונים, עם הקורס, כותב לי מידי פעם, יודע כבר לזהות טריגרים ולדעת איך להתחמק מהם ולהימנע.
ב''ה. 
אבל, יש לי מעידות, זה לא נפילה מבחינתי כל עוד אני לא נכנס מרצוני לאתרים ועושה עד הסוף.
אבל בפייסבוק יש סרטונים שמיד פעם אני גולל סתם בשיעמום ואז צצים דברים לא צנועים ואני נמשך אחריהם כמה דקות וכן קצת נוגע בעצמי עד שאני תופס את עצמי ומתנתק מהם. אני לא נותן לזה להפיל אותי לא ברוח, לא במוטיבציה ולא במעשים.
ניסיתי לכתוב לי את הנקודות בהן זה תופס אותי לא מוכן וכל הזמן אני מגלה עוד נקודות זמן שבהן זה תוקף אותי.
יש לכם המלצות מה לעשות? יש איזושהי חסימה בתוך פייסבוק לדברים מסוימים? יש דרך?
איך אני יכול למצוא חבר קבוע לשתף איתו את העמידות וההתמודדות של הדרך?

ובכלל, בגלל שאני "מכור לשעבר" אני לא יודע מה נורמלי.
איך מתנהג אדם בריא נורמלי בהיבט הזה? איך אדם נשוי שיש לו חשק ואשתו לא איתו, או שפתאום קופץ לו משהו בטלפון או באיזור סדרה - מתנהג? זה טבעי? או שזה רק ההתמכרות מדברת? מה נורמלי ומה כבר לא?

ברוכים הבאים אח יקר!
תמיד יקפצו דברים, מהדרך שלי לא יעזור שהאשה תהיה זמינה או לידי זה עולם אחר. לאשה נפגשים מתוך אהבה וממקום טהור, לתאווה לעומת זאת נכנעים ומבקשים מאלוקים שיעזור לנו לשחרר את התאווה.
לי יש רימון והוא מסנן גם בפייסבוק.
בהצלחה רבה!!

אהבתי. אני לא נשוי אז לא יודע. אבל זאת נקודת מבט יפה, האישה היא לא האמצעי.
אני צריך באמת לברר על סינון בטלפון.
תודה!

גנבת לי את המילים מהפה.
אני כיום נשוי ב"ה, ואמנם זכיתי לעלות על דרך הנקיון ע"י קבוצות 12 הצעדים עוד בהיותי רווק, אבל אני יודע שהנקיון שלי לא מגיע בגלל זה, והראיה לכך היא שהייתי נקי באסירות תודה עוד לפני שהתחתנתי, ומאידך, גם אחרי החתונה, אני ממשיך לעבוד את הצעדים ולעשות את הפעולות היומיות, כי אם אני לא עושה אותם, אני אגיע שוב למקום שאני לא רוצה להגיע אליו. כי זאת המחלה שלי, היא לא עוזבת אותי, אבל ע"י הפעולות אלוקים נותן לי את הכח ואת היכולת לומר לתאווה 'לא'.

בהצלחה רבה

רוצה לשתף את מה שאני עשיתי למזער את הדברים הלא רצויים בפייסבוק.
1. אם אפשר לשים רימון על האפליקציה הפלאפון כמו שהאיש היקר מעלי רשם,אז ממליץ להזרזז לזה.
2. במידה ואין את הפונקציה בפלאפון,אני משתף את החוויה שלי, המטרה לדעתי היא להיחשף כמה שפחות, אני לדוגמא מחקתי את האינסטגרם,עכשיו במידה ואתה לא רוצה למחוק את האפליקציות (שלדעתי זה מאוד אפקטיבי) אפשר לשנות את האלגוריתם של האפיליקציה.
איך עושים? כל סרטון כל תמונה כל דבר עם אופי מסויים שברור לך שיש בו סכנה, אתה יכול למחוק אותו מהרשימה שלך ואתה מגיב שזה תוכן שלא הולם או שאתה לא מעוניין בו.
דגשים חשובים: זה דורש באמת סבילות ואומץ בזמן שתעשה את זה כי אתה בעצם מחפש את התכנים האסורים ופוגש אותם מקרוב , לכן חשוב לעשות את זה מהיר,עקבי ובפוקוס. אחרי שתרד מספיק תראה שדברים מפסיקים להופיע, אתה יכול לעשות את זה בכל אפליקציה שתבחר.

דבש שני הכנות שלך מדהימה, גם פה וגם זה שחשפת את עצמך מול הבחורה. מלא בהצלחה.

הי חבר יקר! כל הכבוד על ההתקדמות ועל העבודה הרצינית! ניכר ממה שאתה כותב שאתה עובד מסודר ועם תוכנית לפי האתר. כל הכבוד.
תמשיך לשתף בפורום ולהיעזר בנו. יש לך עוד שאלות שלא קיבלת תשובה עליהן?

אני בתקופה קשה. יש לי מעידות וקשה לי כל כך. 
התאווה חזקה, והיא מתגברת בגלל בדידות ועצבות. התקנתי סינונים בטלפון למקומות שאני יודע שאני עלול ליפול בהם כי התחילו לי שם דברים לצוץ שהולידו מחשבות ומעשים "צהובים".
אני שונא את המצב הזה שלי וזה מתסכל אותי שאני לא יודע איך להיות נורמלי בעולם הזה?
מה נורמלי? מה עושה אדם רווק בגילי שלא מכור לדבר הזה? מה זה להיות בסדר? איזה מעשים זה נורמלי שאדם רווק מבוגר בן 30 ויותר שחסר לו המגע כל כך יעשה? מה בסדר?
אני לא רוצה להוציא זרע לבטלה ואני בעז''ה גם לא אוציא. אבל אני גם לא רוצה להרגיש רע כל כך כל פעם שאני מרגיש תשוקה וצורך מיני ואני קצת נוגע בעצמי.
איך אני מאזן? או שאולי המכור שבי מדבר?

אז ב''ה מחר זה יהיה היום ה-90 שאני נקי, בלי פורנוגרפיה הוצאת זרע לבטלה.
אני נדהם מעצמי שהצלחתי להגיע עד כאן.
ועדיין אחרי הדרך הזאת אני מבין כמה עוד הדרך ארוכה ללכת בה.
הטמעתי לי משפט שהולך איתי - "כל יום עוד יום",כל יום זאת עוד מלחמה, יש ימים שהמלחמה קלה ואני מתגבר בקלות, יש ימים שפחות, אבל העיקר זה לא לוותר. נצחונות קטנים, יש סינון לטלפון שזה משהו שלא האמנתי שאעשה והבנתי שבלי זה זה כמו לנסות לעצור גל בים בידיים חשופות.
עוד תחביבים, להשקיע בעצמי, דברים שהזנחתי כל החיים בגלל שפשוט התאווה מחקה כל צורך אחר.
ממשיך כל יום לראות סרטון שניים ב-gye, לחזור שוב ושוב על הטכניקות, על השיעורים.
לכתוב ולעודד את עצמי, להיזכר בתכלית, להבין שזה טוב למרות שהתאווה מושכת חזק.
להודות ולשמוח על כל יום ורגע שאני נקי ומתקדם.
יש לי עוד מה להשתפר ביצירת קשרים ולמצוא מישהו לשתף אותו בשיחה על התהליך, זה לא פשוט אבל אני בטוח שאמצא את מי לשתף כשיגיע הרגע הנכון. כשארגיש מוכן כי זה לא פשוט.

שמח מאוד בשבילך על ההתקדמות!
מעריך את כל העבודה הקשה שעשית ואתה עושה,
תמשיך ככה! מאמין שעם הזמן דברים יתחילו להתייצב ואולי להיות קצת יותר קלים לסחיבה.
בהצלחה רבה!

אתה פשוט השראה אחי. 
תודה לך.
אני קורא ומתמלא כוח מאדם שעשה החלטה ועובד ברצינות להציל את החיים שלו.
אתה נורמלי לגמרי וזאת המלחמה, וכמה שתשקיע עכשיו תרוויח פי מליון כשתהיה נשוי.
יהיה לך בעז''ה קשר מדהים עם אשתך, טהור ונקי וכיף.
כיף עמוק וממלא בהרבה מכל שז''ל

אהלן אחי
הגבת לי כשחיפשתי מישהו להתכתב איתו ברגעי משבר. אם זה רלוונטי לך, תכתוב לי את המייל. כתבתי לך ולא ראיתי ששלחת לי שום דבר.
בהצלחה!!!!

היי
כן! זה יכול להיות מעולה!
שלח לי מייל Mitgabergye@gmail.com

נפלתי.
ואני קם.
לא בהצהרה פומפוזית, פשוט מרגיש לי הכי טבעי להמשיך ולהילחם. זה קרה בחצי רצון חצי טעות.
יש לי מסקנה, וכבר יישמתי אותה .
יושב עכשיו לכתוב.
לתכנן לי פרסים קטנים לשבוע הקרוב להגברת המוטיבציה. בעז''ה יהיה טוב.
זה מדהים אבל, אני לא מרגיש רע כי אני יודע בתוכי משפילות קורות וזאת התמודדות לא פשוטה, אני לא מושלם ותמיד יש לאן להתקדם.
פעם זה היה מרסק אותי, היום כבר לא, ולא כי אני קהה חושים, אלא פשוט אני מבין שכל הימים ששמרתי והצלחתי לא ליפול לא הלכו לשום מקום.אז נכון פה אני מתחיל מ-0 אבל יש לי תיק גדול וכבד על הכתפיים. יש לי מלא נצחונות מאחורייך, שהנפילה הזאת תגדיר אותי?ממש לא.
אני לא מתרגש ולא נותן לזה להוציא אותי מאיזון. נכון נפלתי, ועכשיו אני קם. לא קרה כלום.
ה' אוהב אותי אני אוהב את עצמי למרות שנפלתי. זה לא אני כבר, אני לא מתרסק ולא נכנס לשום בינג' של נפילות.
באיזשהו מקום אני שמח על הנפילה כי אני פשוט נחשף לכמה דרך עשיתי בחודשים האחרונים, כמה השתניתי.
פעם נפילה הובילה לייאוש, כעס עצמי, לזרוק ולהתמסר לתאווה.
היום? אני מאמין בעצמי הרבה יותר, מאמין בדרך ולא רק בתוצאה.
וואו זה פשוט מרגש אותי. והלוואי ואמשיך בדרך הזו עוד ועוד ועוד.

כל יום עוד יום.! אמן.

מדהים אחי

אתה אפשר אפילו לחבר בין הרצף שהיה לרצף שיהיה, כש"רק הייתה נפילה אחת באמצע". 
כלומר אני חושב שעוד 90 יום תוכל להגיד (בכנות) אני על רצף של 180 יום עם נפילה באמצע. הייתה איזה אנומליה בים הסטטיסטיקה 

בהצלחה מלך

תודה על החיזוק!
ממש ככה! זו בדיוק נקודת המבט הנכונה.
זה נפילה, וזהו, לא סוף העולם, לא קריסה. נפילות זה חלק מהחיים.
תודה!