היי כולם
פעם ראשונה שאני כותב פה.
אצלי הכל התחיל בגיל 12-13 ומאז התגבר, תפח הופך למפלצת ולדברים נוראיים. צ'אטים, וידאו, מפגשים בודדים. הסיבה שהתחלתי את התהליך היא בגלל שיצאתי עם מישהי וסיפרתי לה על העבר שלי והיא שאלה אותי פשוט אם אני נלחם, ומצאתי את עצמי חסר מילים ואמרתי לה שמזמן הרמתי ידיים. נפרדנו, ואמרתי לעצמי שזהו, פה זה נגמר. היא בחורה כל כך טובה ואני מקווה שעוד כמה חודשים של עבודה אני אשאל אותה שוב אם היא רוצה שנחזור. היא מבחינתה זו אופציה.
את התהליך התחלתי לפני 78 יום ומאז לא נכנסתי לאתרים ולא סיימתי מה שנקרא.
אני מתחזק, כל יום עם הסרטונים, עם הקורס, כותב לי מידי פעם, יודע כבר לזהות טריגרים ולדעת איך להתחמק מהם ולהימנע.
ב''ה.
אבל, יש לי מעידות, זה לא נפילה מבחינתי כל עוד אני לא נכנס מרצוני לאתרים ועושה עד הסוף.
אבל בפייסבוק יש סרטונים שמיד פעם אני גולל סתם בשיעמום ואז צצים דברים לא צנועים ואני נמשך אחריהם כמה דקות וכן קצת נוגע בעצמי עד שאני תופס את עצמי ומתנתק מהם. אני לא נותן לזה להפיל אותי לא ברוח, לא במוטיבציה ולא במעשים.
ניסיתי לכתוב לי את הנקודות בהן זה תופס אותי לא מוכן וכל הזמן אני מגלה עוד נקודות זמן שבהן זה תוקף אותי.
יש לכם המלצות מה לעשות? יש איזושהי חסימה בתוך פייסבוק לדברים מסוימים? יש דרך?
איך אני יכול למצוא חבר קבוע לשתף איתו את העמידות וההתמודדות של הדרך?
ובכלל, בגלל שאני "מכור לשעבר" אני לא יודע מה נורמלי.
איך מתנהג אדם בריא נורמלי בהיבט הזה? איך אדם נשוי שיש לו חשק ואשתו לא איתו, או שפתאום קופץ לו משהו בטלפון או באיזור סדרה - מתנהג? זה טבעי? או שזה רק ההתמכרות מדברת? מה נורמלי ומה כבר לא?
