תודה לכם!
כנראה זה מה שהייתי צריך (ועוד כמה חיזוקים שהגיעו במייל...) כדי להרים את הטלפון ולהכנס ל-12 הצעדים (שחשבתי בהתחלה כטפשי/מתנשא)
האמת, אחרי השיחה חשבתי שהבעיה שלי לא גדולה ממש, כלומר, אני לא ממש מכור לתאווה של מין וכל זה... אבל בהקשר של בריחה מהמציאות (שזו תכל'ס עיקר הבעיה כמו שהבנתי) אני נמצא עמוק עמוק בבוץ. כנראה שאני מכור הרבה יותר לשינה, קצת מחשבים והמון המון הגדרות של הבעיה שאני נמצא בה, כנראה מתוך ייאוש וחוסר יכולת להתמודד עם המציאות.
בקיצור, יותר קל להיות חולה מסכן (ואני מדבר על עצמי בלבד) מאשר לקחת אחריות על החיים ולהתמודד עם כל הקשיים ובמיוחד עם העובדה שלפעמים אני מזיק לאחרים שזה דבר שאני לא מסוגל להכיל, לא מסוגל לקבל מצב שמישהו סובל (אפילו אם זה רק בדימיון שלי) בגללי (דימוי עצמי נמוך, אמרתי?)

אני פשוט מקווה להתקשר כל יום לקבוצה, אפילו כמו רובוט, העיקר לעשות משהו.
הלוואי ואהיה בריא כבר, הלוואי וכלנו נהיה בריאים ולא נצטרך את על הבלאגן הזה...

תודה לכולם!!!

אני מתפלל ע"ז כל יום בברכת-המזון: "ונא אל תצריכנו ה' אלוקינו לא לידי מתנת"

אבל הוותיקים והמנוסים מסבירים שתפילתינו תתקבל לאחר הלווייתינו. ואני בכלל לא ממהר. עדיף לי להשאר בקבוצה הנוכחית מאשר לשכב בד' אמות על אמה. (צפוף שם. ואין לאיפה לברוח)

סמס לאשתי (יצא נחמד אז אני מעתיק)


מצחיק שכשכותבים כזה דבר פעמיים זה כבר לא נראה אותו הדבר...
עכשיו, אפילו שבא לי לשחק וכו' (כדי לפרוק קצת...) אני מבין שאני צריך לדבר איתו, מקווה שירשה לי.

1only כתב on 06 ינו' 2013 21:21:


כך מסבירים את עונשו של הנחש. "ועפר תאכל כל ימי חייך" מי לא היה רוצה לאכול עפר? אין צורך לעבוד לבשל לאפות לשלם במכולת וכו'. פשוט יוצאים לגינה ממלאים כמה מנות ובתאבון! (אנחנו "התרגלנו" לטעמים שונים. אם מלכתחילה היינו מקבלים את זה זה היה טבעי)

התשובה היא שעפר יש בשפע ובחינם. אמר הקב"ה לנחש "קח מה שאתה צריך ואל תסתכל אפילו לכיוון שלי! לא רוצה שום עסק איתך!"