אהבתי
גם אצלי, ההתמכרות הייתה הרבה לפני האינטרנט.
האינטרנט עשה סדר בחיים שלי ונתן לי זמינות. מבחר ומגוון אפשרויות להשתמש.
להאשים את האינטרנט בהתמכרות שלי זה כמו שמכור להימורים יאשים את הקזינו.
רבים עוברים ליד הקזינו, אחרים גם נכנסים להמר, אך רק מעטים מכלים שם את כל כספם(וחוזרים אח"כ שוב להמר).
אם האינטרנט היה האשם, הרי שרוב אוכלוסיית העולם היו חייבים להיות מכורים.
ירוחם

אצלי ההתמכרות החלה לפני כ - 25 שנים. לא היה אינטרנט ולא פלאפונים חכמים והמחשבים היו רק בחיתוליהם.
אצלי זה משהו שורשי ועמוק - אין שום קשר לאינטרנט

אולי אפשר לומר שבזכות האינטרנט הכרתי את המחלה...
אני חושב שבלי האינטרנט הייתי ממשיך לשוטט ולחפש, ואולי לא הייתי בכלל מודע שיש לי בעיה. האינטרנט גרם לזה שאני יושב שעות מול פורנו. וכל הראש שלי מתמלא בפנטזיות ודמיונות. ואז שאני הולך ברחוב כל עץ נהפך לבחורה. וכל בחורה נהפכת לסקס...
במצב כזה אפשר להתחיל להבין. אולי בעצם אני חולה?!...

מי שמרכיב משקפיים ירוקים רואה את כל העולם ירוק, חוץ מדברים ירוקים - אותם הוא פשוט לא רואה...

מחלה?...

רציתי לשתף אתכם ברגשותיי...
שבוע אני נמצא אתכם באתר, האמת שבזכותכם משהו רציני התחיל לזוז אצלי. המחשבות שלי יותר ממוקדות, (לפני כן כל מה שחשבתי איכשהו לבסוף התקשר לנשים ותאווה). אני מרגיש יותר משוחרר ולא משועבד לאיזה אתר פורנו שמחכה לי בלילה לפני השינה.
אבל אני מרגיש פחד להמשיך להתקדם. בגלל שאני חושש שאולי ייצא לי החשק לתאוות מין. ואולי זה אפילו יזיק לי לחיי הנישואין.
אני לא יודע כל כך מה לעשות???!!!

chaim כתב on 14 ינו' 2014 21:08:



הצחקת אותי, עד גיל 120 זה לא עובר,
שלחתי לך משהו במייל בהקשר לזה
אוהבים

ההתמכרות הייתה תמיד גם אם בהיחבא ובאיזה שלב היא התפרצה וזה יכול להיות עם אינטרנט או בלעדיו אני מכור מעל עשרים שנה ולאינטרנט נחשפתי רק לפני כחדש וכמו שאומרים "האינטרנט הוא רק תירוץ".

לפי מה שלימדו אותי, אפשר ואף רצוי למכור לקיים חיי נישואים תקינים גם ללא תאווה
אך נושא זה מתאים לדעתי לפורום נשואים
אתה נשוי?
אם כן תוכל לקבל גישה לפורום הזה כאן
http://forum.gye.org.il/index.php?topic=69.0

שבענו מטובך
20 שנה להיות מכור בלי אינטרנט?????
זו עבודה קשה להיות מכור בלי אינטרנט. איך עשית את זה?

לאלוקים פתרונים! הפלא היותר גדול שדווקא כשהתחלתי אם האינטרנט והייתי בטוח שזהו זה הכול נגמר משם הגיע ישועתי כשגיליתי את האתר הזה ועל זה נאמר "ממכה עצמה מתקן רטייה"
וביחס לשאר דבריך:נגעת בנקודה המדויקת הבעיה כאן איננה ההתמכרות והתאווה אלא מה שגורם לנו להיות כאלה אובססיביים ולכן שום טיפול שניסה לפתור את בעיית התאווה לא עזר לנו כי הוא לא נגע בלב של העניין ובעקבות זה נוצרה הדרך של 12 הצעדים שכמעט בכלל לא עובדים על הסימפטומים אלא על כך שאנו שונים משאר כני אדם וצריכים ללמוד לחיות אחרת באופן שלא נגיע למקומות האלה ולכן אין חשש שתאבד את החשק המיני בדרך זו ולהיפך דווקא ההתמכרות לתאווה זה מה שמפריע מאד לחיי הנישואין.
אני בתחילת דרכי בדיוק כמוך וכתבתי לפי מה שאני מבין ואפשר ללמוד ולראות הכול בדברים שכתבו ותיקים יותר. שלחו אותי לקרוא ב"קולות של החלמה" ממליץ מאד .

chaim כתב on 15 ינו' 2014 21:11:

רוב מה שיצא ממני לבטלה היה בימים בהם האינטרנט היתה רשת שקישרה בין מכוני מחקר אקדמיים ברחבי העולם. כלל לא שמעתי עליו...
האינטרנט היא לא המחלה - היא סימפטום, והיא גם מזינה אותה.

רוב ברכה!

chaim כתב on 09 ינו' 2014 09:03:


תשמע, חיים, מנסיוני האישי, אחרי שהצטרפתי לפורום ואפילו לפני, כל הנפילות היו רק בלילה, לפחות ההוצאת זרע לבטלה, התאווה זו לא רק פורנו ומין, זו גם הרהורים, זה מעבר, כל טוב

הבעיה שלי כרגע. בגלל ששבוע אני נמצא אתכם באתר יש לי רוגע מסוים.
המחשבות הדמיונות והפנטזיות קצת נשכחו ממני בגלל ההתעסקות והדיבורים על המחלות וההתמודדויות שלנו.
אבל אני מרגיש שהנפילה מחכה לי באיזשהו צומת.
מישהו יכול להגיד לי מתי הנפילה הראשונה כדי שאתכונן מראש???

אני לא מבין מה השאלה , למה זה משנה,
אבל מה שאני חושב לפי מה שאני חוויתי ומה שהבנתי מחברים,
ברגע שתרגיש שאולי אתה מתחיל להיות נקי ואתה מתחיל לקחת את ההחלמה ברצינות, ותחשוב שאולי אתה כבר לעולם לא תוכל ליפול, יהיה לך הנפילה.


קשה לכתוב את זה כי אולי אני מאייש אותך, אבל זה חלק מתהליך החלמה.
מאחל לך באמת שתצליח לעלות על הדרך בלי עוד נפילה, יש חברים שהצליחו לעלות על הדרך מבלי שהגיעו לנפילה אחרונה.
ושיהי עוד  יום נקי.


דרך אגב משאלה אחת הגעת לכמה שאלות, אבל אנחנו מוותרים לך ואוהבים בכל מקרה

חיים, תשמע, אני אישית גם הרגשתי רוגע כזה בהתחלה והיו לי שבועיים נקיים רק מזה, אבל זה עובד, ומאז שבוע בקושי אני מצליח, אבל אני עכשיו בקבוצה חיה ויש לי ספונסר וכו' וכו', הרוגע הזה הוא רק התחלתי, כמו מכת ברק שמאיר את השמים, אבל אתה עכשיו צריך להדליק את הנר, וזה חסד באמת מה שה' נותן לאנשים כזה אור לקצת זמן בהתחלה, תשתמש בו ותתחיל לעשות, זה לדעתי. כל הדברים, השישומ בקטנה, הרוגע העכשווי, הכל זה רק אשליה, לצערינו היא תחזור, כי היא, התאווה לעולם לא הלכה ולא תלך, זה כמו שחולה סכרת יחלים מהחולי שלו, זה לא קורה, וא"כ אז רק למועטים, אבל גם זה לוקח זמן, אנו לא מחלימים מהמחלה, אנחנו מחלימים מהנפילה אם תרצה לומר, בזה שאנו לוקחים את ה-"אינסולין" שלנו ואז החולי לא תשפיע עלינו.