אוהבים אותך, [טפשי כזה]!!
הכתיבה שלך מדהימה, היא ודאי תוכל להוסיף כאן חיות ונופך, ואולי על גבי הכתב יש דברים שראים טפשיים, אם תגיע לקבוצות חיות, ותפגוש את האנשים שמאחורי המסיכה, אני בטוח שתהיה המום, לא מדובר כאן באיזה עדר כבשים שהחליט למנף את הבעיה שלו לכתיבה מופרזת באיזה פורום מחוסר ברירה, אלא באנשים רציניים שהחליטו לקח את החוק לידים, כשתפגוש אותם תראה עד כמה הם רציניים, אני בטוח שזה גם ישבור קצת ממה שאתה קורא לו גאווה, ואולי כאן יקראו לזה 'הכחשה'- שווה לנסות ואם תרצה תבא בתור 'חוקר' או עיתונאי היו כאלה שדמיינו לעצמם שהם באים בתור כאלו- שיהיה...
אוהבים...

אין לך את הקטע עם הקולות? רק מבט וריר?

ברוך הבא. כמוני כמוך

מישהו שיבין אותי. ומה יוצא לך?

תודה על המחמאות
לא חשבתי ככה על האנשים של כאן
אני רחוק מאוד מהקבוצות... ייקח לי המון זמן (להערכתי), עד שאני אעיז להגיע לדבר כזה, ואני מאחל לעצמי להימנע מזה ככל שאצליח בכך.

תרשה לי להיות נביא לגביך, אם אכן תשאר כאן, אין ספק שמהר מאד תגיע לקבוצות חיות,
חבוב: זה ממכר!!
ודרך אגב יש היום קבוצה טלפונית למתחילים בשעה 10:00 בלילה בטלפון של שמור עיניך המספר הוא 054-859-49-49 בקוד הפתוח שהוא 5833 אתה נכנס למערכת מושתק אם אתה רוצה לדבר אתה מקיש 6 ואם שוב להשתיק שוב 6
בקיצער אמליץ לך להתקשר ורק לשמוע את כל הכבשים האלו, איך הם מצהירים וכו' ואם בכל אופן יהיו לך שאלות תוכל לשאול שם אם תרצה
בקיצער זה משהו פנטזטי שווה הצצה.
בהצלחה ואוהבים את הריר............

תן לי להבין משהו...
אתה, ושאר החברים הנחמדים כאן, מנסים לגרור אותי למקום חדש מבחינתי
מקום שבו אני אקבל מחד אולי פיתרון לבעיה שלי, שזה כשלעצמו מעולה.
אבל מה עם הצד השני של המטבע?
איפה אני אמצב את עצמי בהווה?
ברור לי שאני אאלץ לומר לעצמי "אני מכור".

אז ככה:
הכרת המחלה היא הדרך להחלמה - מסכים.
אבל תנסו להסביר לי, איך מתייחסים לסיכון שאני חושש מפניו. הסיכון שחיי יהפכו לסיוט יומיומי מהסוג האובססיבי.
להתמכר לנקיות מתאווה - נשמע לי נפלא, אבל איך שלא תסתכל על המשפט, תמיד תקפוץ המילה האחרונה "תאווה", ותרקד לי מול העינים, כשהיא עטופה בצמד המילים "אני נקי".

בעצם אתם מציעים לי למצב את התאווה ולהחשיב אותה, לעטוף אותה בפשתן, ולשים אותה בתוך קופסת כסף בוויטרינה.
אולי עדיף אחרת?
להתעלם ממנה, לתת לה לכמוש מתחת אחד השיחים, ולרוצץ את ראשה בפטיש 5 קילו, בכל פעם שהמפלצת הזאת מתעוררת מתרדמתה?

תענו לי.

אתה חמוד אתה!!
איך כתב לי אתמול חבר כאן בפורום - סליחה שאני לא זוכר את שמו כינויי - התכנית לא מתעסקת בתאווה כמעט רק חצי מהצעד הראשון של הצעד הראשון עוסק בתאווה עצמה, אתה יכול בהחלט לבחור אם לתת לחיי ההכחשה להמשיך לנהל אותך, ובמגביל לחפש את הפטיש הזה - 5 קילו לא מספיק- שירצץ את התאווה מתחת העץ בו אתה רוצה לקבור אותה, בינתיים לפי מה שידוע לי התאווה הזו גוברת על כל פטיש, ובדרך כלל היא גם מכריעה את המחזיק בפטיש הזה ומרצצת את מוחו לפני שהוא מצליח לרוצץ את גולגלתה.
אני לא מנסה לדחוף אותך לשום מקום, אם אתה פה! אתה בבעיה, זה השיח כאן, ואני מאמין שלא הגעת לכאן יום אחרי הבר מצוה ביום שהתחלת לאונן, עברת כברת דרך ארוכה עד שהחלטת להציץ גם לכאן, אז בבקשה!!
אני אוהב מאד את השיח שלך, תאמין לי שלי זה נותן החלמה, נעים לי לשוחח איתך תשאר כאן!!!
להזכירך: קבוצה למתחילים היום ב 10:00 בלילה, כמו שכבר כתבתי לך!! 

אל יתהלל חוגר כמְפַתח
לא אתה החוגר, כרכום, אלא אני, עם תקופת ניקיון קצרה יחסית החל מחודש אדר א' (שנת תשע"ד מהאלף השישי, לא מדובר על תקופות קדומות יותר לצערי) ובכל זאת אני כותב משום הכרת הטוב לבני החבורה.
לפני שנחתתי כאן, לא ידעתי איזה מסלול יוציא אותי לחלוטין מתסבוכות התאווה ופיתוייה הקסומים.
כאן הבנתי, שהתאווה היא לא יותר מאשר סימפטום לבעיות אישיוּת, ויותר מדויק לומר שהבעיות עצמן הן ענפים של בעיה אחת באישיות ותו לא!
בתמציתיות, הפכתי מיצור נפחד ומובל - לאדם חסר פחדים ודאגות, שמוביל את סביבתו הקרובה (אשה ילדים חברים ועמיתים לעבודה). יחד עם זאת הפכתי מגאותן ומופנם - לעניו וכנוע בפני המקום ובפני הבריות. וזו אינה סתירה, פשוט הייתי מפעיל את התכונות הלא נכונות במקומות הלא נכונים.
והתאווה? היתה רק דרך מילוט ומילוי לחללים הריקים שהיו בי! כעת אני מרגיש "מחוץ" ליצרים האלו, במיוחד כשהם תוקפים אותי.
ובקיצור: התאווה היא לא הבעיה, אלא הסימפטום. תקופת נקיות ארוכה מרפאת בעיות עמוקות באישיוּת, כי העלמת הסימפטומים לא תיתכן בלי לרפא את שורש הבעיה!
מקווה לספר בעתיד את חוויותי כמְפַתח ולא כחוגר.

אתה ואתם כותבים דברים מעניינים
אתם נשמעים קצת ב"אורות", אבל אני נוטה להאמין לתחושה הפנימית שלי שאתם כנראה מיושבים בדעתכם, למרות שאני באופן מסורתי לא ממש מתחבר לשיטות ודרכים...
לא יודע אם יהיה לי את האומץ לנסות.... אבל אולי.

ככה ניסיתי למעלה מ-20 שנה. זה לא עבד בשבילי, והאמן לי שניסיתי כל דרך שתוכל להעלות על דעתך, ועוד כמה שלא.
אבל אם זה עובד עבורך - סבבה. לך על זה.

כרכום.

שים את הדברים בפרופורציות.

כשהגעתי לפה חשבתי שצנחתי לתוך מאורת אנשים משונים (אוהבים......) וכל שאר ירקות, ורק אני השחצן היחיד והמוצלח שלא ארשה לעצמי ליפול לתוך כל הדחרואט הזה, ולא אלך לקבוצות ולא ולא ולא ....

אבל רציתי להפסיק, ולא הצלחתי, וחיפשתי שנים את הפטיש 5 קילו שאתה מדבר עליו ולא מצאתי, אז אני פה.

ומצאתי אנשים נפלאים ומדהימים וחכמים ונבונים, גם יותר ממני (ואני אוהב את עצמי), ולמדתי לקבל גם את מה שלא הכי נראה לי ולטעמי, כי יש לכל מה שאני אוהב או לא את אותו אבא.

רק להיום זה עובד לי 160 יום, התוכנית 12 הצעדים נתנה לי צ'אנס לחיים בחזרה, ולא רק כלפי המין והתאווה, אני רק להיום לומד לחיות, ויש לזה משמעות ענקית.

שאלוקים יהיה איתך.

בברוכים הבאים, פעם שניה "כרכום" היקר,
מקווה שלא אריך מידי הרבה .
1.


ביקשת מענה, כן, באם אתה מכור אתה צריך כל החיים לזכור את ה"תאווה", אצלנו לומדים בהתחלה שכדי לשבור את התאווה, אתה צריך להתרגל להיות חבר שלו, ולדבר איתו לעמוד בצד כי אין לך זמן לדבר איתו, ואולי מחר, ואתן לך תקווה, ברגע שאתה עושה צעדים ומתחבר לאלוקים כמעט 24 שעות, אתה צריך להזכיר לך כל יום, ע"י התקשרות ל 2-3 חברים "שאתה מכור - והתאווה יותר חזק ממך - ולהתפלל ליום נקי" וזהו, השאר היום אתה מחובר לרצון אלוקים, וחיים רוחניים שרק אנחנו מכורים זוכים לזה, ואני לא מגזים.




באופן אישי סבלתי עוד שנה וחצי, כי לא רציתי לחשוף את עצמי, פחדתי ........... ואחרי זה לקח לי עוד 4 חודשים להבין שאני איבדתי שליטה על החיים,
אתן לך כמה דוגמות, חשבתי מה עשיתי כבר, "רק אוננתי" ופתאום התחלתי להבין שהזוגיות גמורה, שאני לא מחובר לילדי, ושיש לי חובות (חשבתי שיש לי חור קטן, אבל לא ברמות כאלו של מאות אלפי שקלים), ושאני כל יום בריצוי אנשים, ולא יכול להגיד לא, ולא מצליח לתקשר עם אנשים בשפיות, הייתי חרדי רק מבחוץ - מבפנים לא קשור לשום דבר, הסתובבתי בעולם כעב"מ, ואני יכול להיכנס לעוד הרבה פרטים, באסירות תודה בתכנית רוב הבעיות התחילו להסתדר, ולאט לאט ועוד פעם לאט, הייתי צריך לשלם לטפל עשרות אלפי שקלים כדי להגיע למצב שאני נמצא שם, וזה היה לוקח שנים, ופה תוך 7 חודשיים קיבלתי במתנה "בחסד אלוקים" "ורק להיום" פתרון לכל דבר בניהול חיי.

אוהבים אותך, זאת אומרת הכנות שלך, ואל תעזוב כל כך מהר, כי..........

יש איזה סיפור שהיה לי בילדות...
התנהגתי בצורה משונה כלפי אחד הילדים בבית הספר, הייתי פחות או יותר מכור אליו...
הוא היה נראה לי מסתורי, היה לו סיפור משפחתי מסתורי עוד יותר, ואני השתרכתי אחריו לכל מקום, הייתי משוחח איתו שיחות חסרות פשר,
הוא לא כל כך הבין מה רציתי ממנו.. אבל הוא לא טרח לנער אותי, הוא המשיך לדבר איתי, לשחק איתי, ללכת איתי לכל מיני מקומות.
נקיפות מצפון פתחו לי את היום, וגם ליוו אותי בדרך אל הבית, כל הסיפור נתן לי תחושה רעה מאוד.
יום אחד זה פוצץ אותי, ופשוט התרחקתי ממנו בבום, הבושה גרמה לי להתחרט על מה שעשיתי, ואכלה אותי מבפנים
הרגשתי רע וטיפש, וריחמתי עליו, וכעסתי על עצמי שבכלל עשיתי את זה.
ככה סחבתי כמה שנים עם ההרגשה הרעה הזאת, כשבכל יום כיפור הייתי מחפש את הטלפון שלו במדריך הטלפונים, חושב להתקשר אליו, מהסס, ובסוף מעדיף שלא, ומקווה שהוא מחל לי...

אחרי 10 שנים, העזתי לספר לפסיכולוג את הסיפור.
הוא ניסה לכוון אותי להבין למה אני כועס על עצמי, למה אני רואה את מה שעשיתי בחומרה כל כך רבה?
ומאיפה נוצרו הרגשות הללו?
לא הייתה לי תשובה, שום הסבר לעובדה, שמחשבה על התנהגות שאולי קצת מוזרה, קצת לא שגרתית, הפכה אצלי לשלילית עד כדי כך שזה ליווה את החיים שלי כסוד אפל..

מנקיפות המצפון על החברות המוזרה (שיכול להיות שערבה מאוד לחבר ההוא), השתחררתי כבר.
עכשיו אני חושב שאני יודע מה גרם לבושה הגדולה, מה גרם לי להתחפר בסיפור הזה, ולהוסיף אותו כטלאי שחור על הנפש הצעירה שלי..
זאת פשוט הייתה אחת מההתמכרויות הראשונות שלי, והמנגנון הזה, שלבש פנים יותר מיניים, המשיך להתקיים, למרות שהאובייקטים השתנו.
הפרשיה התמימה הזאת, קוטלגה במוח כמשוייכת לאובססיה, ולפיכך הוחלה עליה התווית הכוללת "התמכרות למין", ולכן הכל מובן...

תודה על הגילוי הזה

כרכום היקר- אוהבים
תרשה לי לעקוץ אותך? ועוד ברבים?
אני אולי יצטרך לחפש את הטלפון שלך במדריך הטלפונים רק אני לא ימצא את השם כרכום לכל היותר זה יפנה אותי לאיזה עסק לממכר תבלינים,
אבל עם העור פיל שלך אני משער ומניח שאתה מסכים, אז יאאללה לעקיצה:
אתה משתמש ממש בדפוס של התכנית,, רק חסר לך להכיר בזאת!
אני חוזר שוב קבוצה מאלפת למתחילים -שאני אגב נמצא שם עד היום ועוד כמוני רבים- היום בשעה 10:00 בערב בטלפון שכתבתי לך עם הקוד ששלחתי גם כן.
להתראות, אוהבים :

תודה
היה מעניין ומפתיע