vmhku

עוד 3 חודשים מזל טווב,תשמע אחי זאת דרך ארוכה בשביל לא לפגום בתור אחד שנמצא בהתמכרות ועדיין בשלבים של התמכרות אני לא יכול לעזור לך אבל יש בחור בשם ZALMEN הוא מתחבר לפה הרבה תדבר איתו אחי תדבר איתו הוא יוכל להדריך אותך

אני שונא את עצמי בגלל זה...

אבל עכשיו יש לי הרגשה שזהו. אני יוצא לדרך חדשה ונקייה

ואני מקווה שזה באמת יקרה.

הוא ימליץ לי על קבוצת תמיכה 12 אנשים אבל אני לא רואה את עצמי מגיע לשם.

אני עדיין מאמין שאני יכול מזה עם תפילות.

אני ינסה לעזור לך אבל לפני זה יש לי שאלה ? האישה שאתה הולך להתחתן איתה עוד 3 חודשים פגשת אותה לפני זה דיברת אותה הכרת את האופי שלה היא מכירה אותך את האופי שלך ויודעת שיש לך בעיה שצריך לטפל בה ?
ועכשיו להלן העזרה D:-) 
לא יודע אם זה ככה אצלך אבל ככה זה אצלי,זה קורה בגלל שאני בודד שאני מרגיש לבד אז אני נופל ונהיה עוד יותר לבד,הדרך היא לא להיות לבד היא להיות תמיד עם אנשים לחייך לשמוח ולאט לאט שנהיה עם חברים אמיתיים שלא נחשוב על התאווה אנחנו נוכל להתגבר על זה בהצלחה אחשלי היקר

שמע. אני לא מעוניין יותר מדי להכנס לעובי הקורה.

ובקשר אליך אחי אז הבנתי שאתה עוד נער צעיר.
והעצה שלי אליך אחי היקר היא להפסיק עם האנטרנט כמה שאתה יכול.. תוריד ממנו ותוריד ותוריד שים הגנות שים הכל
האנטרנט זה הדבר שדופק פה את כולנו! ברגע שיקחו מממך את האנטרנט אתה תוכל להתגבר בקלות.

תפגש עם חבירם אחרי הצהריים תנסה למצוא תעסוקה תלך לבית הכנסת תתפלל מנחה ערבית
אתה תרגיש כמו מ-ל-ך

אוהב אותך מאוד ידידי!

ידידי הלוחם,

אין לי שום ענין בשיטת הצעדים, אני לא מקבל אחוזים על מי שהולך לשם... יש לי ענין עם השפיות שלנו, זה הדבר היחיד שמעניין אותי. אם אתה יכול לצאת מזה לבד - תבורך. אם אתה רוצה עזרה - אשמח לתת. כך או כך, זה לא עניני האישי אלא ענינך, כך שהתוצאה נוגעת רק אליך ובשום פנים ואופן לא קשורה אליי.

יחד עם זה, תרשה לי רק להעיר את תשומת ליבך לעובדה אחת פשוטה:

אם אתה מכור, התאווה לא תעזוב אותך בחתונה אלא תתגבר הרבה יותר. אני יודע שזה כואב לקרוא את זה, יכול להיות שאתה חושב שאני משוגע ואצלך זה בטוח יהיה אחרת, ולכן אני מציע לך לא להאמין לי אלא לשאול את כל אחד מהחברים הנשואים כאן בפורום. אם יש מישהו שהצליח להשתחרר אחרי החתונה - אני אפרסם הודעת התנצלות.

אני לא מדבר על תקופת נקיות של כמה חודשים, אני מדבר על נצחון גמור. גם אני הייתי בטוח שעם החתונה הכל יהיה בסדר, אבל היום אני בוכה למה לא ידעתי לפני החתונה שזה לא המצב. אולי אם הייתי יודע הייתי מוכן לעשות את התהליך שאני עובר עכשיו, ולחסוך ממני ומאשתי והילדים את כל השנים הדפוקות האלו.

ועצה אחת לסיום: לא משנה באיזה דרך או שיטה אתה רוצה לעבוד ולהתקדם, יש נקודה שתצטרך לעשות בכולם, ואם לא תעשה אותה - אזי אין אפילו טעם להתחיל. הנקודה היא שצריך להיות מוכנים לעשות ה-כ-ל כדי לצאת מהבוץ. כל זמן שאנחנו אומרים "הצעד הזה קשה לי מידי" - אין לנו סיכוי מול עצמנו.

אני מאחל לך מכל הלב שיהיו לך חיים מאושרים, נקיים ושפויים, ושתזכה להקים בית נאמן בישראל.

באהבה

זלמן

תודה על התגובה זלמן

אני לא חושב שחתונה תעביר לנו את כל הבעיות ממש לא!
ובדיוק בגלל זה אני רושם כאן! כי אני דואג ורוצה להפסיק עם זה לנצח - כמו שאמרת

השאלה היא מה צריך לעשות כדי להפסיק את הרצון והחשק לתאווה כל פעם מחדש???

כי יכול להיות שבועיים שאתה נקי אבל אז שמגיע לך נסיון ופתאום יש לך אנטרנט חופשי ונגיש אז היצר שוב מתעורר ושוב אתה צריך להלחם

ופעם אתה למעלה ופעם הוא למעלה.

אני יודע שיש לי בעיה ואני מכור לזה. אבל אני חושב ומאמין שנאי יכול להתגבר על זה, ושאני אנצח את הסרטן הזה.

השאלה היא שוב מה צריך לעשות כדי שהתאווה הזאת לא תתעורר לך כל פעם מחדש "בשעת כושר" ?

לא יודע מה לומר לך. אני לא מחפש שהתאווה לא תתעורר. אם התאווה לא היתה מתעוררת לא הייתי מתחתן ולא היו לי ילדים. יש מליארדי אנשים בעולם שחיים עם התאווה הזאת בצורה בריאה וזה לא מפריע להם, אלא רק עוזר להם. נכון שלפעמים יש להם נסיונות כאלו ואחרים, אבל המין אצלהם זה דבר שנתון לבחירה. אם הם מחליטים להגיד לא - הם יכולים לעצור. אצלי זה לא ככה. לכן אני לא חושב שהבעיה היא התאווה, אני חושב שהבעיה היא אני.

וזאת הסיבה בגללה אני לא מחפש איך התאווה לא תתעורר אלא מחפש איך אני יכול לחיות עם התאווה בלי למות. אם אתה מחפש איך להרוג את התאווה, למרבה הצער לא אוכל לעזור לך. אם אתה מחפש מה לעשות כדי שהתאווה לא תהרוג אותך, אולי יש על מה לדבר.

אגב, מעולם לא אמרתי שאי אפשר לנצח את ההתמכרות. גם מעולם לא אמרתי שיש רק דרך אחת לנצח את ההתמכרות. כל מה שאמרתי זה שעבורי היתה דרך אחת שעבדה.

צודק. אני לא מחפש להרוג את התאווה. כבר חכמינו עשו זאת פעם אחת והעולם לא יכל להתקיים.

בשביל לקיים את העולם צריך את התאווה.

גם אני כמוך רוצה לחיות ב"שלום" יש לנו את אותה המטרה בסופו של דבר

השאלה היא מה עושים כדי לשלוט על התאווה כמו שאמרת.

אז היום לראשונה שמתי חסמים בנטרנט ברוך השם. אם זה יספיק? אני לא יודע.

ההשאלה היא מה המדד לשימור התאווה ואיך אני יודע בעצם שאני בדרך הנכונה להתגבר עליה?

זלמן, יש לי שאלה אליך, ואני חושב עליה כבר הרבה זמן.
אתה אומר שאחרי החתונה בעית ההתמכרות לא נפתרת ואפילו מחריפה.
אבל איך זה הגיוני?
אני מבין שהבעיה בטוח לא תיפתר ב100% כי בכל זאת יש התמכרות.
אבל עדיין, אדם נשוי שמתמודד עם בעית ההתמכרות לתאווה, כך זה נראה לי, הרבה יותר קל לו. כי הוא יודע שהוא צריך להתאפק לתקופה מסויימת ואז הוא יכול להיות עם אישתו!
הוא מתאפק נניח, שבועיים, ואז יש לו זמן להיות עם אישתו.
אדם לא נשוי, מתאפק שבועיים, ואחריהם יש עוד שבועיים, ועוד שבועיים ועוד זמן לא ידוע! לאדם הנשוי יש הרבה יותר מוטיבציה ורצון. כי בכל זאת, יש לו את אישתו שהוא מחוייב לה. וגם היא נמצאת שם בשבילו כדי להיות איתו בזמנים שמותר להם.

בנוסף, אדם שיודע שהוא מכור, בעצם אסור לו להתחתן? (בהנחה שהנשואים לא עוזרים לבעיה) כי כמו שאלכוהוליסט צריך להימנע מאלכוהול לגמרי, כך גם אדם מכור למין צריך להימנע לגמרי מכל מה שקשור לזה.

אז...אולי הנשואים לא פותרים את הבעיה לגמרי, אך בהחלט יכולים לעזור.
?

ידידי "הלוחם",

אתה שואל שאלות טובות, ולא בטוח שעל כל שאלה יש תשובה מוחלטת וברורה.

כפי שכתבת בעצמך בפורום השני, החסימה על האינטרנט היא אמנם צעד חשוב אבל למרבה הצער הוא לא מספיק. כתבתי כבר כאן שלדעתי הפילטר הוא כמו גדר. הוא יעזור לא ליפול, אבל מי שרוצה להתאבד - יעקוף את הגדר. גם אצלנו זה אותו דבר. הפילטר יעזור לנו לא ליפול בטעות, וגם עושה את הנפילה פחות זמינה, אבל בתכל'ס כאשר אני באמת רוצה ליפול - אני אפול. למען האמת אני לא צריך מחשב כדי ליפול, יש לי עוד הרבה אפשרויות אחרות לכך.

אני לא מכיר מדד לשימור התאווה, וגם לא ממש יודע אם אני בדרך הנכונה. כל מה שאני יודע זה שאני לוקח את החיים כל יום לעצמו. היום ב"ה לא היה לי מאבק אז היום אני בסדר. מה יהיה מחר? אני לא יודע. אני מפקיד את החיים שלי בידי היחיד שכן יודע מה יהיה מחר ואני סומך עליו במאה אחוז שהוא ידאג לי. מבחינתי, להתחיל לחיות עם הקב"ה באמת, היה הצעד הכי מכריע בדרך להחלמה, וזאת למרות שהדרך עוד ארוכה, ובמידה מסויימת היא לא תסתיים לעולם.

אז מה עושים כדי לשלוט בתאווה? הדרך שאני מכיר היא להכנע בפניה, להודות שהיא חזקה ממני, ואז לתת לה' לנהל עבורי את המאבק. כשאני עושה את זה בכל האמת, אני יכול להמשיך בעוד צעדים של שחרור, ואז להתחיל לחיות חיים משוחררים מפחד. החיים לעולם לא יהיו משוחררים מתאווה, אבל בעבודה קשה הם יכולים להיות משוחררים מהפחד של הנפילה.

למרות שכתבת שאתה לא רואה את עצמך הולך לקבוצות של הצעדים, תרשה לי לכתוב לך משהו אישי. אני הייתי מוכן לשלם כל הון שבעולם אם הייתי יכול להחזיר את הגלגל אחורה וללכת לקבוצה של הצעדים לפני החתונה. למרבה הצער זה לא מה שהיה, ורק היום אני מבין כמה הפסדתי בכל השנים האחרונות, ואיזה בזבוז כואב היה לחיות עם אישה וילדים כאשר האהבה היחידה האמיתית שלי היתה ההתמכרות. אני מבין מאוד את ההרגשה עכשיו עם הרצון לשים את הכל מאחורה, אבל לצערי אני לא מכיר שום מילת קסם שתפתור לך את הבעיה. אם היתה כזאת מילה - הייתי מגלה לך אותה מיד.

מה שלא יהיה, אני מאחל לך את כל הטוב שבעולם.

באהבה,

זלמן

לחבר ybnb

מכיון שאתה שואל שאלה טובה מאוד, ומכיון שהיא לא שייכת ישירות לנושא שבו אנחנו דנים, ברשותך אפתח על כך דיון נפרד בהמשך.

ל'לוחם'.
רק עכשיו קראתי את דבריך. הרשה לי להוסיף על דברי זלמן - למה התאווה הזו מתפרצת עלינו? בדיוק כמוך, היו לפחות 4-5 שנים שהיא התפרצה לי רק כשהייתי בבית, כשהייתי בישיבה הכל היה טוב. לא הייתה נגישות ולא הייתה התפרצות. אבל בבין הזמנים, כפרת עוונות...
השאלה הגדולה ביותר היא האם מה שמתפרץ כאן הוא 'התאווה'. המילה 'תאווה' מבלבלת אותנו, היא גורמת לנו לקשר את כל החינוך הדתי שלנו על יצר המין, ועל פרישות מנשים ועל התרחקות מעבירה לתוך הנפילות שלנו - ואז, ידידי הלוחם, אנו מרגישים מעוותים, שהרי ההתפרצות הזו של הפורנו שוברת כל מסגרת חברתית מקובלת, אם היינו מדברים יותר מדי עם הבת של השכנים, מילא, אם היינו אומרים 'איפה ללוד' ולא רק 'ללוד' מילא, אבל פורנו? אבא שבשמיים, מהיכן זה צנח עלינו. ואז אנחנו מאמצים את כוח הרצון, תשים לב - לא את הרצון, אלא את כוח הרצון. אנחנו משחקים 'הורדת ידיים' עם הדחף הזה, ובהורדת ידיים אין מנצחים. ברגע שאתה מרפה את השריר הוא יתפרץ עליך מחדש.

אם אתה רוצה להילחם באמת, ידידי הלוחם, עליך להכיר את האויב שלך - האויב שלך הוא לא התאווה. האויב שלך הוא אתה עצמך. יש בך ובי, ובכל חברינו המכורים, 'אופי מכור'. אנחנו מחפשים משהו, חסר לנו משהו, משהו ראשוני, עמוק, וכאשר אנחנו גילינו שניתן לטייח ולכסות את המשהו הזה עם התאווה - אנחנו מתמכרים לתחליפים. אתה מבין, ידידי הלוחם, כל עוד אנחנו לא נשנה את הגרעין הפנימי של האישיות שלנו, שלא נעבוד על החומרים הראשוניים האלה, שמפחידים אותנו, שגורמים לנו לחרדה, שאנחנו מרגישים חסרי משמעות בלי מילויים, לא נצליח.
המאבק בתאווה, ידידי הלוחם, הוא מאבק עם הסימפטום. מבחינתך, תדמיין שלא היית מכור לפורנו אלא לאכילה או לגז מזגנים, השאלה היא למה אתה מכור ולא לְמה אתה מכור.

אמנם זה נכון, שיש משהו בתאוות העריות שמושך אותנו אל ההתמכרות, וזה נכון שזה מופיע כבר בחז"ל, אבל עובדה - לכולם יש תאוות עריות ולא כולם מכורים. ההתמכרות נובעת מבעיה ראשונית יותר, שתאוות העריות מהווה רק גילוי שלה...

מחשבות
נתן

הלוחם בהצלחה ומ'לוחם' בעז"ה תגיע ל'גיבור'(הכובש את יצרו)

הלוחם,

שאלה,

כשאתה בישיבה אתה לא נופל כי אין לך גישה? כשאני הייתי בישיבה לא היה אינטרנט ובכל אופן נפלתי. איך? התאווה היתה מספיק חזקה ומתוחכמת למצוא דלק.

הנקודה של הגישה היא חשובה, אבל היא משנית. הנקודה החשובה באמת היא למה אתה מרגיש צורך ליפול? למה בישיבה אתה לא מרגיש צורך ליפול (אשריך!!)? האם זה שעמום? תיסכולים? תנסה לשחזר את ההרגשה שיש לך כשאתה מתחיל לחפש אטרקציות באינטרנט. אנחנו בפורום קוראים לזה טריגר. כשתמצא את הטריגר הזה יהיה לך הרבה יותר קל להמנע מהתאווה. אנחנו לא מנסים לנצח את התאווה . אנחנו רק מנסים למצוא את הכפתור on /off של התאווה. שכשהאדמה נפעיל אותה וכשלא נרצה לא נפעיל אותה.

היום יש מנגנון אוטומטי שמפעיל את התאווה במקומנו . את המנגנון הזה צריך לנטרל.

כשזלמן אומר לך שאתה לא צריך להלחם בתאווה רק לתת לקב״ה לטפל בה, הוא בעצם אומר לך שאתה צריך להפסיק לחשוב על ניטרול של התאווה, תן לה׳ להתמודד עם זה. אתה רק צריך לזהות את הטריגר, שם נמצאת נקודת הבחירה שלך. כשמזהים את הטריגר זה קל, כמו להוציא שערה מכוס חלב.