שלום חברים, קצת נעדרתי מהפורום לאחרונה.
אין חדש תחת השמש, עדיין עומד במקום, נפילה או שתיים לשבוע, מלוות בתחושת באסה רצינית.
היום נפלתי, שוב חבל שאני נכנס לכאן רק אחרי נפילה ולא לפני.
מקנא באנשים שמצליחים להתחבר לכאן. אני אפילו דבר פשוט כמו להכנס לכאם פעם ביום ולשתף לא מצליח לעשות.
קצת נקודות אור:
השנה לשם שינוי קניתי ארבעת המינים, במקום להשתמש בשל מישהו מהמשפחה.
קניתי משהו פשוט ולא מהודר, אבל לפחות זה שלי.
לא יודע למה זה קשור לכאן, אבל פשוט הרגשתי צורך לא להיות כפוי טובה כלפי השם, כי למרות הכל הוא עושה איתי הרבה חסדים שאני צריך להודות עליהם.

היום הייתי כל היום בין אנשים. היה נחמד פחות או יותר. עכשיו אני בבית, מעדיף להיות לבד.
זה רגעים קצת מסוכנים, הרבה מחשבות מתרוצצות בראש, קצת עצוב לי שכולם חזרו למשפחות שלהם ואני עדיין רווק.
מקווה לא לבזבז את הזמן מול המחשב אלא להתקלח ולישון, כי מחר אני צריך ללכת לעבודה.
אתמול אחרי שפרסמתי כבר את ההודעה הקודמת קראתי אותה שוב וגיליתי שגיאת כתיב. אני שמח שבניגוד לעבר, הפעם לא תיקנתי את השגיאה. אני צריך להיות פחות קפדן עם עצמי וגם פחות קפדן עם אחרים.

היום השלישי ברציפות שאני מדווח.
ביומיים האחרונים שרפתי זמן מול המחשב בצפייה בכל מיני דברים.
אמנם לא אוננתי עד נקודת האל חזור אבל זאת לא נקיות. מקווה שיהיה לי כוח להרפות.
היום אחרי שהתחלתי לצפות באינטרנט החלטתי להכנס לאתר ולשתף במשהו. מקווה שזה יעזור לי ולא אחזור למחשב.
בתקופה האחרונה, מלבד תאווה אני כמעט ולא נמצא באינטרנט, אני כמעט ולא נכנס לאתרי חדשות או פורומים. אולי כדאי להאחז בנקודה הזאת ולקבל קצת תקווה.

היום נפלתי, זאת הפעם השניה השבוע.

קצת פחדים:
אני מתחיל לפחד שאולי אוננות מוגברת פוגעת לי בבריאות.

קצת תובנות:
הגעתי להבנה והשלמה שעכשיו הזמן לעשות עלית מדרגה בטיפול שלי בבעיה. אני לא יודע בדיוק איך, קבוצות לא בא בחשבון, אני מהצפון והבנתי שהקבוצות במרכז. מקווה להתמיד עם הפורום כי אף פעם באמת לא עשיתי את זה. אחרי שאני אראה שאני מתמיד במשהו אוכל להמשיך.

קצת נקודות אור:
הפסקתי לגלוש בטלפון, אני לא גולש דרכו כשבועיים, זאת התקופה הכי ארוכה שלי לדעתי מאז שיש לי סמרטפון.
אני לא מתפתה לגלוש דרך המחשב של העבודה. אני משתמש במחשב ישן שיש לי וגולש דרך השכנים. מידי פעם אני מתפלל שהוא יתקלקל כדי להפטר ממנו, למרות שכמובן אני יודע שזה לא פתרון.
זה היום הרביעי ברציפות שאני כותב באתר. זה יפה ואני מקווה להתמיד עם זה.

עוד ניסיון כתב:


ל- SA יש קבוצות גם בצפון.
הקו החם: 05276-40209

אתמול בזבזתי כמה שעות מול המחשב. הבוקר נפלתי.
אתמול לא שיתפתי בפורום ואני מצטער על זה.
אסור לי לתת לזה לייאש אותי, אני חייב להסתכל על הדברים הטובים.

אין לי ממש מה לכתוב מלבד העובדה שהשבת עברה נחמד בסך הכל. יש ימים של יאוש ויש ימים של תקווה, והיום דוקא היה יום של תקווה.
תמיד כשטוב לי אני מפחד שהשם מתכנן לי איזה משהו.
מקווה להשתחרר מזה ולהיות מסוגל להנות מהרגע.

נזכרתי ממש לפני החג שלא כתבתי היום בפורום.
כניסה מהירה, רק להיום אני נקי. מקווה להפנים את העניין של רק להיום.
שיהיה חג שמח.

שלום לכל החברים.
אחרי שהגעתי הביתה הערב אכלתי משהו וניגשתי למחשב.
בדקתי מיילים, כמובן שלא קיבלתי שום מייל, אחר כך קראתי קצת כותרות מהחדשות, ועכשיו לשמחתי נכנסתי לפורום.
הערב זה מסוג הימים שאני חוזר בתחושות מעורבות.
אני מתפלל במקום עם מניין מצומצם. בסך הכל האנשים ממש טובים אבל בתוכי תמיד יש איזו רתיעה. היא נובעת מכל מיני סיבות.
אחת מהן היא שיש שם כמה אנשים שמדברים הרבה, הם גם עושים, אבל לדעתי מדברים יותר מידי וזה מעצבן אותי. אני מרגיש שזה שם אותם במרכז, ומכניס לי שוב את המחשבות האלה שלא משנה כמה אתה עושה, העיקר שתדבר הרבה, תעשה הרבה רעש ותשווק את עצמך.
זה נכון לכל מקום, החל מהפוליטיקה בממשלה ועד הסביבה המצומצמת מאוד שלי. אם אתה עושה הרבה רעש אתה במרכז.
אני לא עושה רעש ולא מתעסק בלשווק את עצמי. אני משכנע את עצמי שאני לא רוצה את זה ולא צריך את זה, אבל כנראה שבתוך תוכי הייתי רוצה להיות במרכז.
אני צריך ללמוד להרפות מזה. בסך הכל הם אנשים טובים. הם מכבדים אותי וטוב לי שם. חוץ מזה האנשים האלה מבוגרים ממני ב-20 שנה לפחות. אני צריך להיות מסוגל לקבל את המקום שלי.

דבר שני שהיה קשה לי איתו היום זה שהיום הגיעו הרבה אנשים לבית הכנסת. רובם כאלה שכל השנה לא מגיעים, חלקם אורחים.
לא נעים לומר, אבל במצבים כאלה הקנאה עובדת אצלי שעות נוספות. אני מסתכל על כולם, לבושים יפה, מגיעים עם הילדים, ואני מדמיין איך הכל טוב אצלם ואיך הם כאלה מצליחים.
אני ישר מתחיל להרגיש כלומניק ומנסה לחשוב מה אני צריך לעשות כדי שגם ישימו לב שאני מצליחן גדול.
אני צריך ללמוד לא להתעלם מהדברים הטובים שבי ולהודות עליהם, ויחד עם זה לקבל את החסרונות שבי ולא להתבייש בהם.

אז החגים נגמרו. כשאני מסתכל לאחור דווקא השנה החגים היו די נחמדים, זה גם משהו שיש להודות עליו. עדיין אני שמח שחוזרים לשגרה.

למרות שאני עייף דחיתי את השינה יותר מידי, וב-20 דקות האחרונות נכנסתי לאינטרנט והתחלתי לחפש כל מיני דברים.
הצטברו אצלי כעסים היום על כמה אנשים. אני צריך להבין שזה לא משנה עכשיו, עכשיו צריך ללכת לישון, לתת למוח להרפות מכל המחשבות האלה.
מקווה ללכת לישון ולא להמרח עם הזמן.

היום היה יום מעייף.
נפלתי.
אני לא יודע להציב גבולות לאנשים שסביבי. הם עושים דברים שגורמים לי להתעצבן. דברים קטנים, אני מאמין שלא מרוע, אבל אני לא יודע לעצור בזמן. אז או שאני בורח מהם, או שאני אוכל אותה ומפסיד. אני מפחד שאם אני אעמוד על שלי הם יתרחקו ממני.
נקודת אור:
בינתיים אני כותב כל יום בפורום.
לילה טוב.

כן נקודת אור, אשריך שאתה יכול לראותה. ולגבי האנשים שמסביב, אוי, כמה מוכר. על זה כנראה נאמר "אוי לי מיוצרי - אעמוד על שלי אפגע באנשים והם יתרחקו ממני, אוי לי מיצרי - אני מאונן את עצמי לדעת"... הבשורה הטובה היא שיש דרך שלישית. החיבור האמיתי לאלוקים מסייע לי לחדול מנסיונות לעשות את מה שאין ביכולתי. אני מאמין שהשינוי יכול להתרחש אצל כל אחד. אמן. בהחלמה.

יש לך באיזור קבוצת ריצה או חבורה שעושה ביחד פעילות גופנית?

שווה להירשם לקבוצה כזו כי זה נותן לך מחוייבות.

פעילות גופנית מאוד עוזרת בהתמודדות עם התאווה וגם עוזרת לפרוק כעסים

הרבה הצלחה ותמשיך לעדכן
שיהיה לך עוד יום נקי

אתמול חזרתי מאוחר הביתה. נכנסתי לפורום, קראתי את ההודעות, שכבתי על המיטה לנוח קצת ורציתי להגיב אחר כך, אבל מרוב עייפות נרדמתי עם הבגדים עלי.
הבוקר ישבתי על המחשב בשביל שוטטות מיותרת וצפייה בכל מיני דברים. קשה לי עם זה ואני צריך להשתחרר מזה.
הרעיון של פעילות גופנית הוא נהדר, הבעיה היא שאני מכיר את עצמי, אני טיפה עצלן בדברים האלה.
אני מייחס יותר מידי חשיבות למה שאנשים אומרים לפעמים. גם אחרי שהם כבר שכחו מזה אני עוד מנתח את הדברים בתוך הראש שלי. מקווה להשתחרר גם מזה.

יום לא קל עבר על כוחותינו.
נכנס לשנייה רק כדי לא להתנתק מהפורום.
לילה טוב.