כדי לשמר את השליטה בנו התאווה מחלישה את המוטיבציה להחלים. זה עניין מהותי בהתמכרות.

התופעה שאתה מזכיר מאוד מוכרת. אני ממליץ לבצע רוטינות, כלומר דברים קבועים שלא מצריכים הרבה כח רצון. כנס לפה בכל יום ותכתוב לפחות תגובה אחת, ואם אפשר גם פוסט חדש. תצטרף לאתגר 90 הימים ותקפיד לעדכן גם בנפילות - גם עדכון נפילה זו פעולת החלמה.
אני מאמין שאחרי כמה ימים כאלו של פעולות קטנוץ תאזור את האנרגיות הדרושות להאזנה לקבוצה טלפונית, ובהמשך גם להשתתפות בה.

זה תהליך, אבל כבר התחלת אותו בעצם כתיבת הפוסט ובתגובה שלך לתגובות החברים.

שיהיה לך עוד יום נקי

תודה אלי
אנסה לעשות מה שייעצת, להתחיל עם פעולות קטנות. למרות שמשום מה בדיוק היום אני מרגיש נורא. אפס ענק. מישהו שנולד בטעות. מקווה מחר להרגיש יותר טוב

ארחיב עוד קצת על עצמי
כבר בתור בחור שקעתי עמוק בתאוה, לבדי ועם חברים, ובגלל הטיפוס הסגור, וכנראה גם המתנשא, לא עלה על דעתי לפנות לבקש עזרה. כמובן שזה המשיך גם אחרי החתונה, במשך כמה שנים טובות. כך חייתי כאדם כפול, מבחוץ מנסה להיראות אדם מן השורה, אבל הראש שקוע כל הזמן בזה. הרגשתי עצמי כמו ילד קטן, תינוק, אדם בלי שכל. אדם קפוא, מת. כך זרמו החיים, יום אחרי יום, עם בילוי של שעות על שטויות. עשיתי דברים שהיו יכולים לגרום לי בושות, אבל בזמנים כאלה השכל לא עובד.
אין לי כח עוד לכתוב. פשוט כי יש לי היום לב של אבן. מרגיש מסתול.

שלום חבר יקר וברוך הבא!

לא צריך להאמין או להרגיש. התכנית היא תכנית של פעולות.
מספיק שיש לך נכונות להאמין ולעשות, והנס יקרה.

לי אישית מאוד עזר "לקפוץ למים". לבוא לקבוצה, לקחת ספונסר (מדריך אישי, ללא תשלום...) ולנסות להתחיל ליישם את התכנית. אין מה להפסיד. הכי גרוע - אמשיך את מה שהיה עשרים שנה לפני כן...

שלום מגשש באפילה
קיבת כאן עצות ששוות זהב, אני מקווה שאתה תדע לנצל אותם.
ההיסטוריה שלך כ"כ מוכר, אני יכול ליכתוב אותו דבר על עצמי, וראיתי כאן עוד כמה שכתבו אותו דבר על עצמם.
תבין אתה לא לבד, ואתה לא דפוק. כל החיזוק שקיבת כאן מגיע מאנשים שדיברו והרגישו בדיוק כמוך. כל האנשים שהצליחו ושממליצים לך איך להצליח, עברו את מה שעברת. למרות שלחלק עבד דברים אחרים, העצות שלהם גם שונה. ובעזרתם תימצא את מה שעובד לך.
אני שמח שהגעת לכאן לפחות שאוכל ליקרוא את התגובות המעולות שקיבלת

שלום לך וברוך הבא!

רבים רבים חושבים, שמה שהם עשו אף אחד עדיין לא עשה, והעומק שבו הם נפלו הוא הכי עמוק ששייך, כדאי לך לטייל קצת כאן בפורום, ותווכח לקרוא סיפורים שנראים לפעמים יותר עלילה מאשר מציאות, אבל לצערנו המציאות עולה על כל דמיון, וכן, גם מתוך אותו עומק, אנשים קמו לתחיה.

אז, אל ירך לבבך, עלה נעלה ונצליח, בעזרתו יתברך שמו.

באמת תודה לכולכם.
בוקר טוב.

חסמתי מקודם אתר בעייתי.
אני מקווה מאד לסיים את היום הזה בנקיות.
תודה לכם על הדרבון ועל האמונה שזה אפשרי.

את הצעד האמיץ הראשון כבר עשית, נרשמת לכאן ונחשפת.
עכשיו תחשוב מהו הצעד הבא שאתה יכול לעשות...
אוהב.
בהצלחה היום.

כבר נפלתי לדאבוני.
מקווה מחר שוב.

למה מחר? התחל מעכשיו שוב!

נכון, נפלת, זה כואב, משפיל, מייאש, נכון זו לא פעם ראשונה, גם לא שניה, גם לא שלישית, כבר שנים שאתה מנסה ולא מצליח, הכל נכון, אבל המציאות היא שרבים כמוך ואולי אפילו יותר ממך, הגיעו אל המנוחה ואל הנחלה.

אם תרצה אשמח להרחיב לך בפרטי, או במייל.

כל עוד אתה נמצא על הגלגל יש סיכוי שכשהוא יעלה שוב תהיה עליו. תמשיך להיות כאן בקשר עם חברים וזה יקרה גם לך. יש כאן אנשים שחוו נפילות אחרי נפילות גם אחרי שהגיעו הנה ובסוף הנס קרה.
אוהבים!

שלום אח יקר

קודם כל אני מקווה שתוכל קצת לחוש הקלה בזה שאנחנו אתך שם במקום האפל והכואב שאתה מתאר שאתה נמצא בו,
אני ולהשערתי גם כל אחד מהמחלימים פה בפורום עבר במקומות המאד כואבים הללו לפני שראה את האור מקצה המנהרה.

כתבתי וציטטתי פה בעבר על הישועה שמגיע אחרי שהגענו לתחתית והרגשנו שאפסה התקווה ראה - פה וגם פה ופה ופה

לי מאד עזר ההבנה שכבר כתבו לך שאתה לא חוטא אלא חולה - צריך לומר זאת לעצמנו כל יום בקול עד שזה מחלחל פנימה ומשפיע על התחושה הכללית.
המח שלי פשוט השתנה, וצריך הרבה סבלנות ועבודה אישית לאורך זמן עד שבע"ה הוא השתנה חזרה למצב יותר בריא ותקין.

ואז להכניס לראש מחשבות מעודדות וחיוביות על עצמי ולנסות את הצעדים שמופיעים פה באתר, ולקום גם אחרי נפילות שקרו לי באמצע התהליך אחרי שכבר הייתי בטוח "שיצאתי" משם...

עד שמצאתי ב"ה את הדרך שלי להחלמה - רק להיום כמובן.

לכל אחד מאיתנו יש את הדרך שלו להחלמה,
מאחל לך שתמצא את דרכך הזאת בעזרת ה' וכל הבנים היקרים שלו שנמצאים פה

תודה חברים, אתם ממש מחזקים אותי. אני מרגיש בבית. אתם כותבים דברים נכונים ומחכימים מאד.

אני אשתדל לבקר כאן יותר ולקרוא מה שאחרים כתבו.

לדאבוני אתמול בלילה נפלתי שוב [כבר אמרתי שלוקח אצלי דקות ספורות מאז שהג'וק נכנס לראש עד שזה קורה]. אני מקווה שהיום יעבור נקי [שעות הצום עכ"פ בוודאי...].

שוב תודה.
כעת, תקוה ויאוש משמשים בעירבוביא

כמובן שנפלתי מקודם, אחרי הצום.

נקווה להתחיל מחר

לבטח התכוונת להתחיל מעכשיו, נכון?