שלום לכם,אני חדש פה בפורום,עלי? מכור כבר המון זמן,כשנתיים מקבל אימייל,לפני כחודש התחברתי לראשונה לפורום וזה לאחר מספר סדרות של נסיונות להפסיק שהחזיקו מקסימום חודש,אני מרגיש שאני כבר מכיר חלק מהחברים ממש טוב מהפורום והקריאה,אבל עדיין ליחשף טלפונים וקבוצות לא מסוגל,כעת אני בספירה מחודשת,יש לי הרבה שאלות שלאט לאט אברר אותם,אבל שתי שאלות ראשונות,ואודה למי שיטרח מזמנו להשיבני דבר,
1.גם היום לאחר כ22 ימי נקיות אני נלחם באש התאווה,שבכנות אומר אני אוהב את זה וזה האמת(אע"פ שאני כל הזמן בתחתית ומי יודע לאן הגיע אבל אני נהנה וגם סובל),ושאלתי אם גם היום אני נלחם וכל הזמן קשה לי,ןהרבה גם רע לי שאני מוותר על ההסתכלות וכו',אז למה זה משנה אם אני אסתכל ויהיה לי טוב ורע,או שאני לא אסתכל ויהיה לי רע וטוב,(או שאני טועה ואח"כ הלוואי הלוואי יהיה רק טוב?)?
2.מציק לי שאנחנו משתמשים בזה רק בתור מחלה,ואסביר,אותי אחד הדברים שהכי מחזקים זה כי אני באמת אוהב את הקב"ה,ואני יודע שהוא אומר ומבקש,ומהספרים אני יודע שזה אחד הדברים שחשובים לה',לא להסתכל ולשמור מאוננות,ןאם זה מחלה,אז כאילו כל החיזוקים על השכר הגדול ואור הגנוז וכו' לא תקפים אצלנו? כי בהרגשה זה כאילו אנחנו מתנקים,רק לצורך גמילה?
אולי אני עדיין לא ברור בשאלותי ומקווה שבהמשך אתנסח יותר טוב,תודה,

במה שארשום עכשיו אני מתייחס רק לשאלה השנייה ששאלת:

בוא אני אשאל אותך הכי פשוט:
אם היית גוי, ז"א לא הייתה לך נשמה ולא היית פוגם בכלום אם היית עובר עבירות, ופשוט היית אדם שחי, עושה מה שבא לו, ומת - היית מנסה באותה רמה שאתה מנסה עכשיו, להפסיק את המנהגים הרעים של התאווה?
היית מנסה להפסיק להסתכל על נשים, היית מנסת להפסיק לאונן? 
אם התשובה היא כן - אני לא יודע מה להגיד לך. לא יודע את התשובה לשאלה.
אבל אם התשובה היא לא (וסביר להניח שהיא לא) - אז הנה, נפתרה הקושייה - אתה עושה את זה בשביל התורה, בשביל ה', כי הוא ציווה. ויוצא מכאן שאתה בהחלט ובוודאי תקבל שכר עצום ואור הגנוז וכו'.
חוץ מזה, מאחל לך הרבה בהצלחה אחי היקר, ואל תשכח שכל מאמץ קטן פה בעולם השפל הזה כדי להתגבר על התאווה, זה עושה נחת רוח אדירה לה' יתברך!
אשריך צדיק! שבוע טוב 
 

כתבתי באריכות תגובה ונמחק לי, הכול זה רצון השם, לשאלתך,
1. בהתחלה של התכנית חוויתי את הקשיים האלו, לא האמנתי שאפשר להביא יום נקי, המשכתי לבוא לקבוצות התמקדתי ב 12 צעדים ולאט לאט עברתי את המדרכה של התאווה לצד של המפוכחות, זה לוקח זמן, אבל כשמתאבדים על התכנית הנס קורה.
2. אני מאמין שאם נשמור על עצמנו נזכה לכל הדברים שכתוב בספרים, אבל בגלל שאני יודע שזה מחלה זה מחזק אותי שאלוקים אוהב אותי כמו שאני ואני חייב לעשות פעולות החלמה ולמלאות החור השחור שבי בחיבור לחברים וישום 12 צעדים בחיינו.
בכל מקרה תמשיך איתנו וקח כוח לשתף ולכתוב מה שבליבך, ובעזרת השם נחווה שיחרור.

שלום חבר
"אבי גולן" רשם תשובה יפה,ואני רוצה להוסיף עליו קצת.
1. הסיבה להמשיך, זה כדי שבהמשך האובססיה והכפיתיות של התאוה כבר לא תישלוט בך.
ואז זה יהיה כולו טוב. (יש עוד המון סיבות, שאין לי זמן ליכתוב. אני מתנצל)
2.מחלה זה שם שנותן לי כוח ליבנות קשר עם אלוקים בלי לפחד מהעונש של מעשי.
המילה חוטא מפחיד אותי מלנסות אפילו להחלים, לכן כשאנחנו אומרים חולה (שזה דרך אגב מוכר קלינית כמחלה היום),
אני מעיז ליבנות קשר אמיתי עם אלוקים. מה האמת? אני מאמין שאני חולה, זה קליני. אם אתה מאמין אחרת, תנסה להפסיק בעצמך. לא הלך לי. וניסיתי הרבה.

יש בדיחה כזו, שפעם מוכה שחין אחד הלך לרופא ושאל אותואם יש לו פיתרון בשבילו.
הרופא בודק אותו ואומר לו שיסע לים המלח פעמיים בשבוע, יכסה את עצמו בחול עד לצוואר ישכב כך שעתיים ויחזור הביתה.
שואל אותו החולה "וזה ירפא אותי"?
עונה הרופא "לא אבל אתה צריך להתחיל להתרגל לאדמה"...

לפעמים כשאני נלחם, אני שואל את עצמי "הרי אנחנו מחפשים שיהיה לנו כיף ונעים, למה עכשיו בהחלמה לא כיף לי כמו במחלה", התשובה היא שבהחלמה לפעמים צריך להתרגל לטעם הרע, המציק, הלא נעים, הקושי, הרצון לבכות בזמני התקף "למהההה!!!! לללממממהההה!!!!! למה אסור????", וכן, לבלוע את הרוק, לבכות אפילו, אבל לא לחטוא, לא להשתמש, עם כל הטעם הרע, לבלוע את הגלולה הזו בלי שיהיה כיף.

הכיף מגיע בסוף, שמשתחררים. שההתקפים האלו מתקרבים ואנחנו כבר אימצנו יכולות תימרון לא רעות. אז.

עד אז, נתרגל לטעם של האדמה...

בהצלחה!

תשובה כל כך יפה וקולעת.
אהבתי מאוד "רוצה להיות נקי!!!"