הצטרפתי היום , לא נוהג להיפתח לאף אחד.
בתחום הנפילות מגיל ח"י לערך. 
מצבי עם אשתי ממש על הפנים , והילדים חוצפתם שגתה ואשתי מאשימה אותי בזה.
אשתי לא מאמינה בי יותר..אפילו שהייתי נקי בעבר כשנה אשתי לא האמינה לי שזה נכון והמריבות המשיכו..


כנראה זה לא ממש המקום ... אולי צריך איזה פורום לזוגיות או משהו... בכל מקרה אם למישהו יש עצה..

ברוך הבא דינמאס היקר!
דבר ראשון יש בפורום שרשורים של נשואים בלבד. 
דבר שני ועיקרי אין פי מושג בדיוק עם מה אתה מתמודד ואיך ומה אתה מנסה להשיג פה. 
אבל פה זה פורום של מכורים לתאווה. 
ופה באמת יש פיתרון אמיתי לתאווה ולכל הענפים שמסתעפים מהבעיה שלה...
אם אתה רציני ורוצה להשתחרר תישאר איתנו. 
אולי ספר לנו קצת על עצמך החבר׳ה פה ודאי ישמחו לעזור.
אוהבים.

שלום די!

שומע את כאבך..

תמשיך איתנו זו העצה הכי טובה שאפשר לתת..

זה בדיוק המקום

מהמעט שסיפרת אני מבין שאישתך מודעת לכל הסיפור, מה שאומר שהבעיה הזוגית יושבת על בעיית ההתמכרות. תטפל בהתמכרות וכבר יש לך בסיס לטפל בזוגיות

תישאר איתנו ותשתף בפורום ובקבוצות(שבוע הבא יש כנס גדול בירושלים ואתה מוזמן לקפוץ למים). זה מקום של החלמה ואם תתמיד בפעולות זה רק יעשה לך טוב

לדעתי הבעיה הכי גדולה שלך בזוגיות זה שאתה מרגיש אשמה ורגשי נחיתות מאשתך, בגלל הבעיה שיש לכולם... 
נשים יודעות להריח פחד.
בנאדם, היית נקי שנה! שנה!! אתה צדיק יסוד עולם. קח את עצמך בידיים. תאמין בעצמך. תהיה הגבר בבית.
ילדים מתחצפים כשלא מעמידים אותם במקום על זה. כנ"ל האשה. תשדר עוצמה בבית. הכל יבוא על מקומו בשלום.

שלום לך חבר יקר וברוך הבא,

אני לא רוצה לזרות לך מלח על הפצעים, אבל אני בהחלט מבין את אשתך. אם הייתי במקום אשתי, אני מאמין שהיה נמאס לי מהר יותר ממה שנמאס לי. היא היתה טובה אליי כל כך הרבה זמן ונתנה בי אמון אבל אני השתמשתי באמון הזה כדי להמשיך את הנפילות, את השקרים ואת הניצול שלה.

כן, גם לאשתי נמאס. היה זמן שהיא לא רצתה אותי יותר. למשל היא אמרה שהיא לא מעוניינת לצאת איתי למסעדה כיון שאני נמצא שם מולה והעיניים שלי רק מסתכלות כל הזמן על נשים אחרות, אז למה שהיא תשב שם ותסבול? ואין מה לומר - היא צדקה לגמרי. אני חושב מה היה קורה אם זה היה הפוך, ודי ברור לי שהיה נמאס לי הרבה יותר מהר.

זוגיות מבוססת על אמון, ואיך אשתי יכולה להאמין לי אם אני כל הזמן משקר? אז נכון שהיו לי תקופות באמצע שבהן הייתי נקי טכני, אבל היא כבר הכירה את זה מספיק טוב וידעה שזה לא יחזיק מעמד, ושגם בתקופות האלו, הראש שלי נמצא במקום אחר, העיניים שלי ממשיכות להסתכל, והיא לא באמת יכולה לסמוך עליי. גם כשהגעתי להחלמה, לקח לה הרבה זמן לבנות את האמון מחדש, וזה דבר טבעי לגמרי. אם אני משקר כל הזמן, אין לי את הפריויליגיה לדרוש שיאמינו לי רק כי אני טוען שהפעם אני אומר אמת.

אתה כותב שזה לא המקום וצריך פורום זוגיות. אני לא מכיר אותך אבל אני יכול לומר לך על עצמי שזה ממש לא נכון. הבעיות שלי בזוגיות היו תוצאה ישירה של הנפילות שלי, וההפסקה של הנפילות השפיעה באופן ישיר על הזוגיות שלנו. זה לא שאין לנו היום שום בעיות לעבוד עליהן, אבל הבעיה המרכזית נפתרה. כל זמן שאני ממשיך ליפול, אין לי מה לעבוד על הזוגיות כי זה חסר תועלת. אחרי שהפסקתי את הנפילות, התחלנו לעבוד על הזוגיות, ואז גיליתי שיש לי שותף, וביחד אנחנו הולכים לטיפול זוגי שרק עוזר לנו להמשיך לשפר את הזוגיות שלנו.

אציע לך את מה שכתבו חברים נוספים כאן - תישאר איתנו. תטפל בבעיה המרכזית שזאת הנפילות, ואז תקבל סיכוי גם לטפל בזוגיות שלך.

מצטרף לדברי יצרי, עוצמה זה הפיתרון. כוח טוטאלי. ואם זה ממשיך תערוף ראשים בלי חשבון. האישה הילדים, כולם צריכים להימחק בפני הגבר שבגברים המושל בבית ביד רמה.

אני רואה שהסגנון המליצי שלי מרתיע כאן אנשים, אז ערכתי.
הכל בסדר, אין לי דבר נגד נשים (להיפך...). יש לי אשה נפלאה ובנות נהדרות. פשוט בשביל זוגיות טובה צריך דבר ראשון ביטחון עצמי. 

מחכה לשקט1 כתב on 15 מרץ 2017 19:35:

מילה בסלע שתיקה בתרי....

וכמו שסוד אמר, לנו המכורים (השקרנים הכרוניים) אין את הפריווילגיה של אמון. אנחנו המקור לאי אמון וזה עבודה שלנו לתקן את זה. 
החדשות הטובות הם שאפשר לתקן את זה על ידי הצעדים!
אוהבים.

יש סרט על התכנית שלנו, ובו יש משפט עוצמתי:

איך יודעים שמכור משקר? כשרואים שהשפתיים שלו זזות...

שלום לך! דבר ראשון מתחבר מאד לכאב ולתסכול 
אבל מזדהה מאד עם מה שסוד הכניעה כתב כל הבעיות של כולנו בזוגיות מתחילות ונגמרות באמון 
כשאחד מבני הזוג מרגיש שהוא איבד את האמון לא יעזור כמה יעבדו על הזוגיות זה לא יחזיק כי פשוט אין אמון ואני חושב ומרגיש על עצמי שהתכנית הזאת של 12 צעדים היא זו שתחזיר לך את האמון לחיים ואז אתה תראה (בכל אופן ממה שקרה אצלי) שדברים מסתדרים אוטומטי וזה פתאם הרבה יותר קל ואז אפשר לעבוד על הזוגיות
המון בהצלחה ! פשוט תשאר איתנו זה המקום 

שלום דינמאס,

אני חייב להודות שבתור אחד החדשים פה אני קצת מהסס לפתוח את הפה ליד כל הותיקים יותר שבחבורה, יש קול בפנים שאומר לי "חכה, תצבור קצת פז"מ וניסיון לפני שתנסה לעזור לאחרים..."
מצד אחד, כן, שברנו את האמון עם האשה שלנו ואלו חלק מהתוצאות הנוראיות של מה שעשינו, שעלינו לספוג לפחות לתקופה, להוריד את הראש ולתת לזה לעבור עלינו, לא סתם אנחנו אומרים שלוש פעמים ביום "ונפשי כעפר לכל תהיה" (לכל זה כולל את האשה והילדים...). מצד שני קשה מאד לנסות להתקדם כשאתה מרגיש שיורים עליך בתוך הנגמ"ש, שאין לך תמיכה גם כשאתה מנסה ללכת בכיוון הנכון.
אני חושב שהמטרה הראשונית שלך לא צריכה להיות בניית האמון של אשתך כמו אולי לנסות לרכך את התגובות שלה. אם ניקח את הדברים שסוד אמר צעד נוסף קדימה, אולי ניתן להציע שדרך אמפתיה לצד שלה, תוכל להביא לקצת יותר הבנה למצוקה שלך.
לנסות משהו בסגנון כזה:
אשתי היקרה, אני יודע שאת מרגישה פגועה מאד ושאיבדת את האמון שלך בי. אני בטוח שהייתי מרגיש כך בעצמי אם הייתי במקומך. אני רוצה שתדעי שאני אוהב אותך מאד ושבגלל זה אני מנסה להחלים, מדובר בהתמכרות ולא משהו בבחירתי, אם זה היה בשליטתי הייתי מפסיק מזמן, לא הייתי רוצה בחיים לגרום לך לסבל הזה. אני הצטרפתי לקבוצה ואני עושה כך וכך צעדים לנסות להחלים (פה הותיקים יותר יכולים לייעץ יותר ממני מה נכון ומה לא נכון לשתף עם האשה), אני יודע שזה לא מספיק ושיש לי עוד דרך ארוכה בפני. חשוב לי גם שתדעי שבלי התמיכה שלך יהיה לי מאד קשה להתמיד ולהצליח להחלים. אני לא מבקש שתתני בי אמון עיוור, אני לא מתכחש לכעס שלך, אבל אני חייב גם להרגיש שאת תומכת בי במהלך שאני מנסה לעשות ולקבל מדי פעם גם חיזוקים חיוביים.

מקווה שזה בכיוון הנכון עבורך,
בהצלחה.

אבט כתב on 16 מרץ 2017 08:11:

כל קול קובע. כתבת מדהים. אנחנו תורמים מהנסיון שלנו ולכל אחד יש מה להציע. 
מאוד אהבתי את ההגדרה שצריך לעבוד לבד אבל קשה להתקדם כשיורים בתוך הנגמ״ש... 
אצלי בכל אופן אשתי פשוט אמרה לי שהיא מידי פגועה ממני והיא לא במקום של לתמוך בי. 
ובאמת אמרתי לה כמו שכתבת שהיית אומר. 
ותכלע׳ס למעשה אני צריך לעשות את שלי ואם היא לא רוצה לתמוך בי אז אני מבקש שלווה מאלוקים ומשחרר. 
כל יום רק להיום אני מנסה לעשות את הפעולות שיביאו אותי להחלמה.
אוהבים.  

שלום אחים אהובים

אשתף בקצרה כמה נקודות שחוויתי בזוגיות שלי עם אשתי לאורך תהליך ההחלמה בשנים האחרונות:
1. לאשתי הכי חשוב בקשר בינינו, ע"פ סדר החשיבות: 
א - כנות
ב - שיתוף ותקשורת זוגית
ג - הכלה ותמיכה ברגעים קשים
את כל שלשת הדברים הללו לא הצלחתי ולא אצליח לתת כשאני נמצא במצב של ריכוז עצמי. המצב הזה כולל בתוכו הרבה מאד דברים אבל אחד מהעיקריים שבו קשור לנפילות בתאווה וכל החיפוש המקדים בדרך הבלתי נמנעת לשם.

2. אחרי זה חשוב לה גם שאהיה יותר החלטי, אפגין ביטחון עצמי כלפי העולם ואתגריו הלא פשוטים לפעמים,ואנסה לנווט בעזרת בוראי האוהב את הספינה המשפחתית בחן ובנעימות גם כשהגלים מסביב מתגברים.

זה לא מצליח לי תמיד, יש ימים שמאד קשה לי לתת לה את הדברים הללו, ימים שלא בא לי לצאת מעצמי ולהפסיק לרחם על עצמי. ועדיין השיפור שאנחנו חווים בקשר בינינו בעקבות ההחלמה שלי 'רק להיום' מהתאווה ובעקבות ייעוץ זוגי שהלכנו אליו במקביל, הוא משמעותי מאד, ואני גם מרגיש כפי שהזכירו החברים פה שבלי ניקיון מתאווה הזוגיות שלי תיפגע מאד שוב.

3. לגבי הציפייה שלי לתמיכה ממנה.
גם אני ציפיתי והתאכזבתי הרבה זמן מכך שהיא נשארת כצופה מהצד ולא מעודדת אותי ונותנת לי חיזוקים חיוביים.
היום אני יכול בהחלט להבין אותה, ואני רואה את עצם הציפייה שלי לקבל ממנה דברים למרות כל הצער והסבל שהיו מנת חלקה כחלק מפגמי אופי שלי שעלי עוד לתקן.
מעבר לזה נראה לי שעצם העובדה שהיא נשארה לצידי לאורך כל התקופה הלא קלה של הגילוי והניסיון להתחיל בתהליך ההחלמה והתיקון, הוכיח שהיא מאמינה בי ושהיא חושבת שיש סיכוי לעתיד משותף טוב בינינו.

זה מה שקרה וקורה איתנו, ולכל זוג אני מאמין יש סיפור מעט שונה,
בתפילה למזווג הזיווגים האוהב שלנו שנזכה למצוא את שכינתו איש איש בביתו.
אמן.

פנימה, מזדהה פחות או יותר עם כל מה שכתבת. תודה רבה.