שלום לכולם
בתור חבר חדש כאן אנסה לספר על עצמי בקצרה
אני מגדיר את עצמי כמכור נקי למרות שאני לא ממש בטוח שאני כזה.
אני מכור למין מגיל 13, שזה אומר למעלה מ 25 שנה רצופות של התמכרות.
עד החתונה ההתמכרות היתה לבנים (לא ידעתי ממש מה זה בנות) ולאחר מכן זה עבר לבנות.
עברתי בחיים כמעט הכל, שזה כולל פורומים,צאטים, שיחות טלפוניות, שיחות וידאו ומפגשים.
כל החיים הייתי בקונפליקט עם עצמי (כמו רבים אחרים כאן) מצד אחד משתדל להיות ירא שמים ולהקפיד על קלה כבחמורה, אך מצד שני בתחום מסוים הכל מותר והכל הפקר, המסקנה אליה הגעתי לבסוף היתה, שאם הקב"ה ככה ברא ויצר אותי, אז זו בעיה שלו ולא שלי, הבנתי שזה משהו שגדול ממני, וכנראה ככה הקב"ה רוצה שאני אהיה ואני כבר לא יכול לעזור לעצמי בכוחות עצמי ורק אם הוא ירצה אז הוא יעזור לי, כך הרמתי ידים והמשכתי הלאה בשגרת היום יום שלי.
גם כשאשתי גילתה משהו, תמיד הצלחתי לתחמן אותה ולעבוד עליה ולהסביר לה שזה רק כך ורק כך ולא מעבר.
המכה הראשונה היתה כשמשמרת הצניעות עלתה עלי וזימנה אותי לפגישה,
חייב לציין שבניגוד לכל השמועות והדיבורים, הם התייחסו בצורה יפה מאד וניסו רק לעזור לי, אני גם כמובן שיתפתי פעולה מתוך רצון והבנה שהגיע הזמן לסיים עם זה, כמובן שהדבר עזר לתקופה מסויימת ולאחר מכן הכל חזר על עצמו ובגדול.
המכה השניה היתה כשאשתי גילתה לאחר שנים רבות שאני בוגד בה (לפני כן היא רק חשדה ולא ידעה), באותו רגע קיבלתי זעזוע עמוק והבנתי שאני חייב לעשות משהו עם עצמי, הלכנו יחד לטיפול זוגי שנמשך מספר שנים ואכן הקשר בינינו נהיה יותר טוב ויותר יציב, אך תוך כדי הטיפול כבר חזרתי אט אט לסורי ותמיד אמרתי לעצמי, גם אם היא תגלה את זה שוב, אמצא את הדרך לישב את ההידורים.
כך חלפו להם 5 שנים נוספות עד לפעם הבאה בה היא גילתה שבעצם נשארתי אותו דבר וממשיך לעשות ככל העולה על רוחי,
בפעם הזאת שנינו הבנו שהמצב לא יכול להמשיך כך והעסק נגמר בינינו, רק לאחר שהלכנו שוב ליעוץ נפל האסימון שבעצם הכל קשור לדבר אחד בלבד וקוראים לזה "התמכרות".
אשתי (הצדיקה) החליטה לתת צאנס נוסף ואחרון (הפעם גם אני מבין שזה אחרון) שכולל טיפול אישי שלי בהתמכרות, התחלנו לחפש ולהתיעץ, הגעתי למספר אנשים שמתעסקים בהתמכרות למין וכן אנשים שמטפלים בשיטת 12 הצעדים (לקבוצות תמיכה אני עדיין מסרב ללכת), ואכן התחלתי טיפול אצל אחד, אך לאחר תקופה הבנתי שזה לא ממש עוזר לי והפסקתי ועברתי למישהו אחר, אך גם כאן לא ממש מצאתי את עצמי.
המצב שלי כרגע הוא שמזה כשנה פלוס אני לא נמצא בצאטים, פורומים, טלפונים, קשרים, מפגשים וכו'
אני מרגיש מאד טוב עם עצמי ופתאם מוצא זמן לדברים אחרים שבעבר לא היה לי זמן אליהם, פתאם אני לא מרגיש לחוץ כל היום להספיק לסיים הכל בכדי להתפנות לצ'אט וכו' וכו'
אוננות שפעם היתה בתדירות של 3 פעמים ביום, אמנם לא נעלמה לגמרי, אך התדירות שלה ירדה פלאים ואפילו יכולה להגיע לפעם בשבוע שבועיים.
הדבר שהכי מפריע לי כרגע ובשביל זה אני צריך את העזרה שלכם והתמיכה שלכם, הוא איך אפשר להוציא את זה מהראש, איך אפשר להגיע למצב שלא כל אשה (לא נגזים כל אשה, אבל כמעט כל אשה) שאני רואה ברחוב, בעבודה ובכל מקום אחר הופכת לאוביקט מיני מבחינתי, אמנם בעבר זה היה לא רק בראש והיום זה רק בראש ולא במעשים ובהתנהגות ממשית, אך עדיין זה מציק ומפריע וגורם לי להבין שאני עדין מכור.
וכמו שאשתי אומרת "אני לא רואה שאתה נמצא במצב שלא תחזור לזה", אני אמנם לא מביא את עצמי לידי פיתוי ונסיונות, אך אני חושש שחלילה אם אגיע לזה לא בטוח שאוכל לעמוד בזה ולהתגבר על עצמי ולא ליפול שוב.
אני רוצה להגיע למצב, שכמו שאני יודע שלמרות שאני רוצה להיות עשיר ומליונר, אני מעולם לא אלך לפרוץ בנק ולשדוד חנות תכשיטים כי אני יודע שהמחיר שאני אשלם על זה יהיה יקר ולא משתלם ולכן אני גם לא חושב על זה, כך אני רוצה להגיע למצב שאדע שבנות ונשים הם מחוץ לתחום וזה דבר שלא משתלם ולא כדאי ואפילו לא לחשוב על זה.
עד כאן לבנתיים.
אשמח לתגובותיכם
