ננשאלתי איזה פגם אני רואה שקיים אצלי .
הפגם העיקרי הוא שאני לא נחמד כלפי אישתי והילדים כמו שאני נחמד מחוץ לבית.
אני יכול לצחוק עם חברים , לכנות אותם בשמות חיבה שונים , ולשתף אותם בבעיות שלי . אך בבית כלום!!!
כל הזמן רק ביקורת עם האישה תמיד מתלונן , וכמה שהיא רוצה לרצות אותי אני לא אומר מילה טובה.
להגיד לילדים שאני אוהב אותם יוצא לי בקושי רב.
ואישתי תמיד מתלוננת כמה שאני לא נחמד וגם לפעמים בלתי נסבל.
וכשהיא מתלוננת אני נכנס למגננה,
• ואומר לה כמה שהיא לא צודקת.
אני חושב שאני יותר מדי מרוכז בעצמי , ולא נותן מקום לאף אחד להפריע לי,
בהתבודדות או בחיפוש אחר ריגושים מיניים.