בס"ד 
אולי בדברי אלה שאכתוב יהיו כל מיני תגובות אך חשבתי לעצמי שיש דברים בגו, ישנם דברים שאדם יהודי אמור לההירג ולא יעבור עליהם בשום מצב בעולם גילוי עריות שפיכות דמים ועבודה זרה איך זה קשור אלי פשוט מאוד בהתחלה צופה עיניי פוזלות לכל הנשים וכו אחר כך מתחיל לאונן פשוט שפיכות דמים ובסוף אני כבר נהיה כזה קר ואדיש ללא אמונה בעצמי  ובאלוקים כפי שאני מבין וכאשר ארצה לתקן מאיפה התחיל מהאמונה או מהעינים??
מה אתם חושבים

רעיון יפה, אבל לא בשבילי.
בשבילי זה לא ע"ז, לא ג"ע ולא ש"ד. בשבילי זה מחלה!
אני מכור, אני חולה ולא חוטא.

להתחיל בכניעה לאבא היקר, ולהתחבר אליו. 

מקבל את מה שכתבת מוישי מכור ולא חוטא חזק

ברעיון שכתבת יש אמת, אבל ברור לי שאם אשליך את זה על עצמי זה ירסק אותי, כך שבהיבט של ההחלמה חייבים להתייחס להתמכרות כאל מחלה, אחרת לא נשרוד

תודה אין ייאוש
מצטרף למושי.
אם אני עדיין סבור שיש לי חטא, אני לא יכול להתמסר לתכנית של ההחלמה.
בסופו של דבר (לטענת וותיקים), מי שחולה - מתרפא, מי שחוטא - ממשיך לחטוא.

אוהב

יום שפוי ונקי

[dir=rtl]בקצרצרה: ראיית טעויות/חטאי אנוש כעבירות הינה שאלה פילוסופית לגמרי וכמה שלא נתדיין עליה כאן לא נסיים.
בהיבט מסויים גם ברקע היהודי, בשורש הבעיה ההבדלים מיטשטשים והנקודה שעולה מרוב מאורי האומה לאורך הדורות הינה שמי שחוטא הינו בעצם חולה, היות והוא רחוק מהאור האלוקי = מעצמו הפנימי.

כמו שכתבו לך בצורה הכי ברורה,
מי שהאמין לחלוטין שהוא חולה הוי אומר בעל נטיות מסויימות לשגות ולברוח לתאווה כאל משהוא שיפתור לו את כל הבעיות בחיים, ולקח את התרופה המוצעת כאן (שהיא בשני מילים אומרת: להתקרב לאלוקים) והחלים (הפסיק לחטוא..

בקצרצרה: ראיית טעויות/חטאי אנוש כעבירות הינה שאלה פילוסופית לגמרי וכמה שלא נתדיין עליה כאן לא נסיים.
בהיבט מסויים גם ברקע היהודי, בשורש הבעיה ההבדלים מיטשטשים והנקודה שעולה מרוב מאורי האומה לאורך הדורות הינה שמי שחוטא הינו בעצם חולה, היות והוא רחוק מהאור האלוקי = מעצמו הפנימי.

כמו שכתבו לך בצורה הכי ברורה,
מי שהאמין לחלוטין שהוא חולה הוי אומר בעל נטיות מסויימות לשגות ולברוח לתאווה כאל משהוא שיפתור לו את כל הבעיות בחיים, ולקח את התרופה המוצעת כאן (שהיא בשני מילים אומרת: להתקרב לאלוקים) והחלים (הפסיק לחטוא... ) מי שהתעקש להתפלסף כבר לא נמצא איתנו וד״ל..

מה שחשוב כאן הכי זה הפעולה שזה אומר:
- לא להשתמש בכל מחיר.
- הליכה לקבוצה.
- לקיחת מאמן אישי מהקבוצה.
- עשיית הצעדים.

בהצלחה ובאהבה!