הכרתי את האתר לפני קצת יותר מחמש שנים. התחלתי אז לקרוא ממנו ולנסות ליישם, וכל פעם אחרי כמה זמן הפסקתי עם האתר. תמיד הייתי בהתמודדויות, לא הפסקתי לנסות להילחם, אבל סתם ללכת ראש בראש עם התאווה כשברוב הפעמים זה מסתכם בלומר לעצמי אחרי נפילה ש"זהו, מעכשיו בעז"ה נישאר נקיים" לא כ"כ עוזר..
בשנה האחרונה גם דיברתי עם כמה אנשים בצ'אט, דבר שעזר לי - אבל החזקתי רק זמן קצר אחרי השיחה.. אם לא הייתי עושה משהו ביום שלמחרת, או אפילו באותו היום, כדי להתגבר על התאווה, אז הייתי נופל שוב
באופן כללי, כשיש לי "התקף" אז אני בד"כ לא מצליח לעמוד בו אם אין לי מניעה ממשית, ואני כבר מרגיש שכשיש לי התקף זה לא רצון עז ותחושת הנאה מהפעולה, אלא סתם רצף פעולות יבש שאני הרבה פעמים מוצא את עצמי באמצע הפעולה שואל את עצמי "למה אתה עושה את זה? אתה יודע שבסוף תתחרט על זה" ו"אפילו אתה לא מרגיש הנאה מזה, אז למה אתה משיך?", כלומר שאני כאילו לא שולט על עצמי - אני עושה את זה אפילו בלי להרגיש או לחשוב על ההנאה, כשאני יודע ומודע לזה שזה רע, ולא מצליח להפסיק.
ולמרות זאת, יכולים לעבור שבועות שלמים(ה"שיא" שלי זה 30 יום) שבהם התאוה לא תוקפת, אז אני לא נופל.
זאת הודעה ראשונה שלי בפורום, ואני מקווה שהיא תדחוף אותי יותר "להיכנס לקהילה" ובעז"ה אכנס לכאן לעיתים תכופות יותר באופן טבעי, בדרך להחלמה:)