שלום גן נעול ומעין חתום. שם מיוחד בחרת לעצמך:)
מצד אחד באמת נראה שהתחלת את המפגש עם העולם המיני שלך, בשלב מוקדם (לפחות מבחנתי, שהתחלתי ופגשתי אותו רק בגיל 14.. אבל כול אחד והקצב שלו, )
אבל נשמע שאתה מתפתח בכול התחומים מהר, ולא רק שם!
כלומר אתה נשמע לי בוגר לגילך, ועם רצון אמיתי לקחת אחריות לחיים שלך ולהתמודד עם הקשיים שעולים.
זה שאגעת לאתר כאן והתחלת לכתוב על זה, זה צעד ענק ומאוד משמעותי!
כתבת שיש לך בית פתוח שאפשר לדבר בו על הדברים כאלה(?)
אז שאלה למה עכשיו אתה מסתיר את החוויה שלך? למה אתה לא משתף את אבא שלך בזה?
[אני מניח שזה מבושה? לי הייתה המון בושה כלפי זה. ושמרתי את זה לעצמי בסוד הרבה שנים. הדבר לא היה לטובתי. כי לא היו לי את הכלים להתמודד מול הדבר הזה.. ומסתבר שעם הזמן זה הלך והתדרדר ונעשתי יותר ויותר מזוהה עם המחשבות שלי ועם התחושות שנבנו לי לגבי עצמי. וחשבתי שאני "חלש" ושאני "חוטא" ושאני "אדם רע". אבל האמת הפשוטה, שרציתי קרבה וחיבור, ולא ידעתי איך להשיג זאת, אז פניתי למקום של התאווה, שבאמת ביסוד שלה יש חיבור וקרבה מאוד חזקים. שזה כוח מקור של חיים והמשך חיים]
תמשיך לשתף כאן.
גם כשטוב, וגם כשרע ("
יש בי מיזה, וגם מיזה, יש בי שניהם"
מאיר בנאי)