קודם כל,
אהבתי את הכנות,
שאתה שואל מה שמציק לך,
בלי לפחד מעצמך,
מעצם השאלה,
(כי לפעמים העניין הדתי מלחיץ אותנו, לא לשאול כאלה שאלות),
על בעצם "למה לא",
תשאל את עצמך בכנות,
עם מבט לעינים,
האם אתה אומר את זה על באמת,
כי אתה חושב "למה לא",
או שזה מגיע ממקום של בריחה,
וקח דוגמא,
אם אני אומר לך,
יש כדור מסוים,
שמבטל לך את התאווה,
ואתה מרגיש רגיל,
אתה לוקח את זה או לא,
אם אתה אומר שתיקח,
סימן שאתה מעדיף בלי זה,
ורק מזה שאין לך כוח להלחם,
אתה מעדיף לומר,
"למה לא".
לי כשלעצמי יש לי הרבה סיבות למה לא,
גם כמו שמתרפא כתב,
שזה מוסיף והולך,
וגם שזה גורם להרגשה זבל,
וחוסר שליטה,
ונשלטות,
ועושה אותך נצרך וכבול לתאווה,
ולוקח גם כוחות מהגוף,
ומבלבל אותך במהלך החיים,
אתה רוצה לעשות דברים בחיים,
וזה מפריע לך,
לוקח לך את הזמן,
(כך אני מרגיש ועוד אנשים),
הורס לך את הזוגיות עם האשה,
החיבור גוף ונפש האמיתי,
אתה מרגיש שאתה חי חיים כפולים,
אלא א"כ אתה מעוניין לפרסם זאת,
וגם כמו שכתב רובין הוד,
שזה לא עושה אותך מאושר,
בדרך כלל להיפך.
ונקודה לסיום,
אם זה כל כך טוב,
האם היית מעוניין לחשוף את הילד שלך לכאלו תכנים,
או שמא תשמור עליו מכל משמר שהוא לא יחשף לכך.
