בוקר טוב
מנסה ליישם החלטה לכתוב פה כל יום גם אם נפלתי וגם אם לא.
אתמול היה היום הראשון להתחלה החדשה.
אני יכול להגיד שאני נקי יום אחד.
אני מסתובב בהמון מקומות במהלך היום(נהג משאית)והתאוות נמצאות שם בצורה כזאת או אחרת.
בדרך כלל, אני נטען בחוץ מכל המראות הלא טובים, ואז פורק בבית(לא עם אשתי) או משלם כדי לפרוק.
רצה הקבה וקבלתי פסילה בגלל נקודות ל 3 חודשים.
אז לשלם כדי לפרוק אני לא יכול כי יש איתי נהג שנוהג במקומי, ואני לא יכול לקחת אותו למקומות שהייתי בהם, רק בבית האתגר גדול מאד.
אתמול בערב לא תכננתי ליפול(אתה אף פעם לא מתכנן)
ואיך שאשתי עלתה לחדר שינה, התחלתי לגלוש בטבלט והבת שלנו הייתה בסלון, כבר התחלתי להרגיש את הדגדוג הזה שפורקים רק עם הפורנו המלוכלך הזה.
אז אמרתי לא פורנו, רק תמונות בפייסבוק כי הבת שלי ישבה על הספה ממולי, וישר התחלתי לחפש.
הרי זה אף פעם לא מספיק, וכשהרגשתי טעון(פחות מחמש דקות)התחלתי ללחוץ עליה שתעוף לחדר.
זה כבר הגיע לטונים לא נעימים, כשאשתי ירדה במדרגות, וירדה על הבת שלנו שתשחרר את הסלון.
באותו הרגע קלטתי את עצמי, ואת הסיטואציה, ופשוט החלטתי לא להשתמש.
אז הצלחתי לסיים את היום נקי.
רק רציתי לשתף.

אזהרה: ספוילר!

אוהבים אותך ותודה על השיתוף! 

אכן השימוש והמחלה גורמים לי גם לעשות דברים לא שפויים! 
כשאנחנו בתוך הסיטואציה אנחנו כמו שיכורים לא מסוגלים להבין בכלל מה אנחנו עושים, 
מאוד מזדהה עם מה שכתבת על הרצון להשתמש ולהעיף את כולם מהחדר... 

לעצמי אני חושב שאין הבדל גדול מבחינת המחלה אם 'שילמת' בשביל שימוש או שמישהו רק חיפף מהכולל באמצע הסדר בשביל להשתמש במחשב .. 
הסבל הוא סבל, חוסר האונים הוא אותו דבר! 

הכתיבה שלך מאוד כנה וכנות זה דבר מדבק אז אני מודה לך על הכנות! 

אוהב אותך חבר יקר ומצפה להמשיך לשמוע ממך! 

(אתה מוזמן ליצור איתי קשר באישי דרך ההודעות הפרטיות) 

שלום לך חבר יקר
תצליח
המקום הזה עשוי להציל לך את החיים
ממליץ לך: לקרוא, לשתף, להגיב

המון הצלחה. ואומץ על השיתוף. בהצלחה גיבור!

אח יקר ואהוב... וואו.
ראשית מבין אותך לגבי המשאית... הייתי תקופה עוזר נהג משאית... אני יודע מה זה. וזה היה נהג... שיהיה בריא. לא פספס אף אחת... ממש "לימד אותנו"...  חחח שהשם ירחם עלי... מבין את הנקודה שלך!

אתה צריך להבין אחי שיש לנו מן צינור כזה ארוך. שבקצה הסופי שלו יש נפילה. אבל הצד הראשון שלו - אצל כל אחד זה משהו אחר. למשל אצלי, הקצה הראשון זה כשאני כועס על אשתי, או כשאני עובר עלבון, אם זה מאחרים ואם זה סתם מהציאות (למשל חשבון בנק במינוס מטורף וכו'). אז זה הקצה הראשון של הצינור.
כל הניסיון שלנו הוא לא להיכנס לקצה הראשון של הצינור. כי ב-99 אחוז מהמקרים אצלי, ברגע שנכנסתי לצינור, זה כמו מגלשת צינור בפארק מים, אין סיכוי לחזור משם - הדרך היא בלתי נמנעת ומגיעה לנפילה.

יש כאלה שקוראים לזה "טריגר", וזה אכן טריגר, ב-AA זה נקרא "הלגימה הראשונה". וצריך לזכור שאנחנו כמכורים, יש לנו איזו נקודה ששם אין לנו בחירה אין לנו החלטה אין לנו שפיות אין לנו שום כח, ולכן אנחנו בשלב הראשון צריכים לזהות איפה הכניסה לצינור, ושם פשוט לא להיכנס.

אצלי למשל, שמתי לב שכל פעם שנכנסתי לאתר מסויים של חדשות - זה גרם לי אחר כך לחיפושי תאווה באינטרנט. למה? כי האתר הזה מלא מלא פרסומות, וכמעט שאין פרסומת בלי תאווה מושכת. ביטוח חיים ? בחורה. מזגנים? בחורה. כושר? דיאטה? תזונה? שחייה? ביטוחי משכנתא? רכישת דירות בחו"ל? הכל הכל עם תמונות, ותמונות כמובן מגרות. מבחינתי האתר הזה הוא כניסה לצינור, ואחר כך אני מתחיל סדרה של פעולות שאין לי את הכח לעצור אותן.
כן יש לי (עדיין, ב"ה...) את הכח לא להיכנס לאותו אתר. שם אני מתמקד.

במעשה שתיארת כאן, היית כבר בתוך הצינור, התחלת כבר לפתח מהירות... והצלחת לעצור. זה אמנם מעשה גבורה, וראוי להערכה, וכל הכבוד על זה. אוהבים. אבל תראה איך אתה מצליח שלא להיכנס כלל לצינור הזה, זה יהיה לך פשוט קל יותר.

אוהבים ובהצלחה!!!

המון בהצלחה!

וואו, ראשית כל - תודה רבה על השיתוף! חזקת אותי (זה מוזר בעיני אבל זו אולי הנקודה של האחווה)! אין לי דבר משמעותי להוסיף על קודמי, ואינני בעל נסיון כמותם, רק אציין שבעיני הקטנה לכתוב כל יום בשלב מסוים לא מרגיש נכון או שמרגיש מאתגר ואין זמן וכו'. נכון, באמת יש זמן ואפשר להתגבר על המרגיש נכון (שה"מרגיש" זה לא דווקא אני, זו התאווה שנלחמת על חייה) אבל כיוון שזה יכול להביא לביטול של הכל, כל שכן אדם עסוק ועובד אני מציע שתתיעץ פה אם אחד מהחברים החשובים (שקדמו לעיל או אם "הגדולים" של הפורום)...
שוב תודה רבה על הדברים! אוהב ומעריך - חיל.