יום עצוב ומעורפל היום, מסוגל לנפילה, אבל לא רוצה ליפול, רוצה להחזיק מעמד, אבל איך ?
זהו השאלה הקשה ביותר!

אחרי שנים של עליות וירידות, אני עכשיו ארבע חדשים בלי פורנו ובלי אומנות, אבל כשאני עובר משהו עצב, קשה לי מאוד להחזיק מעמד

תודה רבה
אני שומע
אבל אני לא בורח להנאות מפוקפקות, פתאום אני שם

חבר יקר,
כל הכבוד על המודעות וההבחנה בדקויות,
נכון - יש סוג של נפילה שהיא "פשוט מגיעים לשם".
סוג כזה שבכלל לא מרגישים נקודת בחירה, או צומת עם התלבטות (להיכנע\ לא להיכנע).

בוא תתחיל את השלב הראשון - 
סור מרע: איפה ובעזרת מה אתה בעיקר נופל? אחרי שעשית רשימה, תשאל את עצמך אילו עיכובים, הרחקות וגדרים אתה יכול להציב כדי לשים חציצה בין המקומות והמכשירים איתם אתה נופל?

דבר שני - אם יש לך עוד כוח לחשוב על זה במקביל לשאלה הראשונה - מה קורה לפני הנפילה?
אירוע מסוים, רגש מסוים, תחושה מסוימת בגוף? תמיד יש סימן מקדים, פשוט צריך ללמוד ולהתאמן בלשים לב אליו. אם תשים לב אל הסימנים המקדימים, השלב הבא יהיה לתת מענה מדויק לכל סימן.

ברכה והצלחה!

שאלה גדולה שאלת, במה אני נופל, תודה לה’ אין לי מכשירי טכנולוגיה, על אף שהיה לי בעבר, ואני ממש בוש מלספר מה שהיה אז, אבל עכשיו זה רק שאני מוצא עצמי בתוך התאווה לאונן, עם כל הדמיונות שעולה לי בראש

יום הבחירות הגיע, למי אני בוחר ?
אני בוחר בעצמי, בוחר לישאר נקי היום, בוחר להקים מפלגה יהודית בבית שלי, כשאני יהיה בעל לאשתי ואב להילדים

א. מצוין! אתה גאה בעצמך על התהליך שעברת עד שהגעת לשלב הנוכחי? 
ברוך השם על ההתקדמות הזו!

ב. יופי שאתה אוהב את הטוב ורוצה להתרחק מהרע ולכן ממשיך לשאוף לצמצם ולהפסיק ככל האפשר את האוננות והפנטזיות.
אז כמו ששאלתי - תוכל לעקוב בשבוע שבועיים הקרובים אחרי הנפילות (אם יהיו) מה קרה לפני? האם אתה מצליח לזהות מה מעורר את הדחף?

מפה, אפשר יהיה להתקדם ולכוון אותך יותר. כי יש כמה אפשרויות שונות, כל אפשרות מועילה במיוחד חנקודה מסוימת אבל לא בהכרח מועילה אם יש הקודה אחרת. הזיהוי הזה חשוב.

בהצלחה בהמשך ההתקדמות!

ברוך השם לא היה לי נפילות בימים אחרונים, אבל הפנטזיות באים כאני מרגיש חסר, כשאני אינו מחשיב את עצמי, משום שאני רוצה להיות טוב יותר, אני נופל לעצבות, וזה גורם לניסיונות כאלו

כל הכבוד לך על המודעות!

בוא תבין מזה נקודה חשובה על "יעילות".

אם תשקיע את כל הכוח שלך בלעצור את הפנטזיות, אתה תעשה עבודה חשובה ויקרה, אבל היא תתמקד בתוצאה, ולא בסיבה.

לא כולם, אבל גברים רבים מספרים שבעקבות מחשבות שליליות או רגשות לא נעימים, מגיעות להם פנטזיות מיניות. אצל דתיים, חילונים, מבוגרים וצעירים. זה טבע של המוח - שהוא איבר בלי ערכים, הוא רק רוצה לשרוד - ברגע שכואב או קשה - המוח מתחיל להציע לך פתרונות.
בדרך כלל כשיש פיתרון נעים, חזק ועוצמתי כמו פנטזיות מיניות, המוח ידגיש את הפיתרון האפשרי הזה, כי מבחינת המוח זה בסדר, העיקר שתרגיש טוב.

אז בנוסף על הניסיון שלך להתמודד עם הפנטזיות המיניות,
נסה לחשוב - האם יש דרך שתוריד לאט לאט את העצבות?

אני מציע נקודה למחשבה - 
בשום מקום שאני מכיר בתורתנו הקדושה - ואני מכיר מעט לצערי, אינני תלמיד חכם גדול ובקיא - אין הדרכה לרצות להיות טוב יותר - שגורמת לך להרגיש נפילה לעצבות. אולי ההדרכה שלך על איך להתקדם בעבודת השם ובחיים היא לא מדויקת, וכידוע הדרכה לא מדויקת בנושאים האלו - יכולה לגרום להרבה בעיות (כמו שאתה מספר לנו). 
יש לך דרך לדייק את עבודת השם והרצון שלך להיות טוב יותר - בלי שתיפול לעצבות? אלא שבעקבות הרצון להיות טוב יותר - תרגיש שמחה,תקווה, אמון, ביטחון בהשם שיעזור לך, סבלנות, התקדמות?

בשמחה,
חברנו היקר טרייניג 11211, ענה שהניסיונות מגיעים לו:

אם הבנתי נכון - יש כוונה טובה במובילה לתהליך הנפילה הזה.
א. הוא רוצה להיות טוב יותר.
ב. הוא נופל לעצבות.
ג. מגיעות הפנטזיות המיניות.

אדם מהשורה - היה שומע על התובנה היפה הזו של חברנו, ואומר לו - תפסיק את התהליך הקבוע שמוביל אותך לנפילה.
כדי להגיע לפחות פנטזיות, אפשר להפחית את כמות הפעמים שהוא "נופל לעצבות".

אני משער, מהיכרותי עם הציבור הקדוש כאן ובעולם המתמודד עם אוננות ופורנוגרפיה, או פנטזיות מיניות לא רצויות - שהרצון להיות טוב יותר - נובע מאמונה, דבקות, יראת השם או אהבת השם. וזה מצוין.

לא נשמע לי הגיוני שהרצון הטוב הזה - מוביל באופן קבוע\כמעט קבוע לעצבות. 
אם בכל זאת - אחרי שיש למישהו יקר ואהוב רצון להיות טוב יותר - נפילה לעצבות, סימן שהבעיה היא בהבנה "איך צריך לשאוף להיות טובים יותר".

אין מקום בתורה, שאני מכיר לפחות, שאומר שכדי להיות טוב יותר - אתה חייב ליפול לעצבות.
להיפך, הרצון להיות טוב יותר - לא אמור להפיל לעצבות.

אז ההצעה שלי היא שחברנו טרייניג 11211, יבדוק היטב שההבנה שלו - איך לרצות להיות טוב יותר, היא מדויקת. כי תיקון של הנקודה הזו - יחסוך ויצמצם את כמות הפעמים בה הוא מרגיש "נפילה לעצבות". וממילא תהליך הנפילה - שממשיך לפנטזיות וכו', יצטמצם בעזרת השם.

מוזמן לשאול עוד, אם לא הסברתי את עצמי מספיק טוב

יפה מאוד, אז כאן אתה נכנס להעמקה חשובה באיזה רגשות ספציפית הם מועילים ובריאים לתשובה. למשל "צער" כמו שאתה אומר.

אם נכניס את זה למודל של שלבים:
הבנה אישית מה היא תשובה >> מוביל לרגשות מסויימים >> הרגשות מובילים לפעולות מסויימות.

דוגמא טובה:
מי שחושב למשל שתשובה היא געגוע וחיזוק הקשר עם השם >> מוביל לרגשות צער, אכזבה, עצב, כמיהה לטוב, אהבה, תקווה לשינוי, אמון שהשם יקבל את התשובה שלי >> מוביל לפעולות כמו תפילה, קבלה לעתיד, עזיבת החטא (לזמן מוגבל לפחות), עידוד, קבלה של גדרים וכו'.

דוגמא לא יעילה:
מי שחושב למשל שתשובה היא פחיתות עצמית, אפסות וריקנות, כתישה של האגו >> מוביל לרגשות של עצבות, חוסר ערך, אשמה ללא תקנה, הלקאה עצמית וכו' >> מוביל לפעולות כמו ויתור, יאוש, דברים שמרגיעים את הכאב הנפשי הגדול והחור הגדול שזה יוצר בלב.

וכל אחד וההבנה שלו את התשובה, עם הרגשות שלו והפעולות שהתשובה יוצרת.

לכן חשוב להבין שאם הפעולות של התשובה - הן לא מועילות לנו, אלא מורידות אותנו, כנראה איפהשהו בדרך פיספסנו משהו בהבנת התשובה והרגשות היעילים והמדוייקים שלה. לכן כדאי להתייעץ עם תלמיד חכם שיברר את הבלבול הזה.

או שאפשר להיעזר כאן בניסיון חברי הפורום - 
איך התשובה שלכם עוזרת לכם להתחזק, ולא מחלישה אתכם?

אני מחדד - 
זה שיש מקורות לכאן (כתישה עצמית כדרך הנכונה והבריאה לתשובה) ולכאן (ההיפך),
זה לא אומר שאני כאדם פרטי, או כל אחד כאדם פרטי, כשהוא ניגש למקורות קדושים עליונים ומנסה להסיק מזה מסקנות מעשיות ופרקטיות - איך לעשות תשובה,

לא בטוח שאנחנו כאנשים פרטיים מסיקים את המסקנות בצורה הכי מדויקת.

כתישה, או ביטול עצמי - אני באמת מצליח לפרש ברמת ודאות של 100% שאני מבין בדיוק את הכוונה של המחבר של המקור?

מאי נפקא מינה אם טעיתי בפירוש המקור אפילו בקצת?
שאני עושה "ביטול עצמי" עם כל מיני תוספות ורעיונות אישיים. למשל - יש אנשים שחושבים שביטול עצמי זה גם הדחקה של הרגש, או שלילה שלו. 
יש אנשים שחושבים שביטול עצמי זה לחשוב באופן אקטיבי מחשבות משפילות ומבטלות בתוך הראש על עצמך ועל כל טעות שלך.

התלמיד חכם שברוב ניסיונו, קדושתו וידיעותיו ניסח משפט על ביטול עצמי למשל "תתבטל לקב"ה ותזכור שהוא העילה ואתה העלול" - אפשר להסיק רק: לעשות פעולה של ביטול לקב"ה, ולהזכיר לעצמי את המשפט שהקב"ה הוא העילה ואני העלול. כל תוספת היא תוספת על דעת עצמי, בלבד. 
אני אתן דוגמא לפירוש מוגזם ששמעתי אצל כמה אנשים: ביטול עצמי זה אומר שאני צריך לעשות ככה -"אל תשים לב לרגשות שלך, תגיד לעצמך בראש כמה אתה אפס מאופס ולא שווה כלום" - אני יכול בטעות להסיק את המסקנות האלו לעצמי. 
ומזה צריך להיזהר ולהתייעץ עם תלמידי חכמים האם אני מפרש נכון את המקור עליו אני נשען בבניית התהליך של התשובה שלי.

אז בין אם אני לומד ממקור "מחזק" או בין אם אני לומד ממקור "מבטל", אלו ואלו דברי א-לוקים חיים, 
אבל לייצר תוכנית על דעת עצמי עם השלכות מעשיות שלא כתובות במפורש במקורות, זה מסוכן. איך יודעים שזה מסוכן? שביצוע התוכנית בעצמה מובילה לנפילות! כמו שהחבר היקר מתאר לנו למעלה.

אז כמו שאמרתי - אני לא תלמיד חכם והופתעתי מאוד לשמוע שיש מקורות כאלו, שה' יזכני להעמיק ולהרחיב את ידיעותיי בתורה הקדושה.

אשמח לדוגמא כזו כמו שאתה מתאר. או דוגמאות למקורות שאומרים מילה במילה להתנהג בצורה כזו שלילית כלפי עצמך.