ברית כתב on 27 דצמ' 2022 09:49:
חייב לשתף שנפלתי ביום הראשון של חנוכה. לאחר מכן החזקתי מעמד שבוע שלם ואז נפלתי שוב ביום האחרון של חנוכה. מה שממש מבאס אותי בחגים האלה שאני חושב שזאת תהיה הפעם האחרונה שלי(בגלל שאומרים שבחגים יש התעלות והארה מהחג) ואז אני מקבל כאפה לפרצוף מהיצר אחרי נפילה שאומר לי "איזה אפס אתה, אתה לעולם לא תשתחרר מההנאה הזאת לעולם". זה מייאש אותי מלחשוב שיש דרך החוצה.
יש לי שאלה קטנה:
האם יש איזה דרך או איזה טיפ שמישהו יכול לתת לי שאם אני אעשה אותו אני אצא מהתאוה הזאת לגמרי ולתמיד?
אני לא רוצה עוד פעםם להתחיל משהו וליפול אחרי כמה זמן. אני רוצה כמו לקחת איזה תרופה שתעלים את זה כמו פתרון קסם. למישהו יש רעיון?
אזהרה: ספוילר!אח שלי אני מרגיש את התחושה שלך, כשהאדם מוצא את עצמו על סף היאוש קשה מאוד מאוד.
אבל כשאדם נמצא שם יש פרשת דרכים, יש דרך של עצבות לבכות כל היום על הבעיות, על הקושיים, על המציאות שנפל בו, וזה גורם קצת הרגשה שהאדם מרגיש שעושה משהו לצאת מזה, אבל לאמיתו של דבר לא עושה כלום, כי הבכייה לא יועיל, אדרבה הבכייה והעצבות יגרום ליפול עוד יותר.
והדרך השני הוא להבין שאיני יודע איך אני יוצא מכל זה, ולכן אלך לשאול ממי שכן יודע, אבל כמה פעמים הבושה וחרפה שהאדם מרגיש לא מניח אותו לשאול מאחרים, אבל אם האדם נמצא על סף היאוש אזי הרגשת היאוש מתגברת על הרגשת הבושה והולך לשאול ואז מוצא פתרון להבעיות שלו.
ולכן אח שלי תחזק את עצמך ותחפש עצה שיעזור לך, אם קשה לך לילך לקבוצות אולי תתקשר עם אחד ממנהלי האתר או מהחברים פה, תדבר עמו, תספר לו מה שעובר עליך, ותראה אם יש משהו שיכול לעזור לך.
אין תרופה שמועיל לצאת מזה, כמו שאין תרופה שיועיל לאדם הרעב שלא יצטרך לאכול, אולי יש תרופות שיעזרו לך לאבד את התיאבון, אבל אם לא תאכל אזי תחלה ולבסוף תמות, כן בדבר הזה אם לא יהיה התאווה בעולם אי אפשר לחיות כמו שסיפר הגמ’ שרצו לבטל את הייצה”ר של תאוה ולא יכלה העולם להתקיים, אבל צריכים לחפש את השורש למה אני משתמש בתאווה באופנים כאלו הלא נכונים, ואיך אני יכול לשנות את עצמי לשמש עם זה רק באופן הנכון.
