שלום קוראים לי שי,
אני מגיל צעיר מתמודד עם נושא של פורונגרפיה, היו תקופות יותר ותקופות שפחות זה היה מאד תלוי בסביבה הרוחנית שלי,
לפני החתונה הגעתי לנקודה שכמעט שנה וחצי היית ללא קושי בנושא וזאת הייתה הרגשה מדהימה, לאחר תקופה מסויימת בתוך הנישואין הרגיש לי קושי מסויים, וזה הפך לפעם בחודש / אחר כך לזר לכמה שבועות ומאז אני כבר במעגל של שנתיים שאני נופל ומנסה זה קורה לעיתים פעם בשבוע / שבועיים.
זה באמת מתסכל, אני בונה תכניות, לוקח על עצמי דברים ומרגיש שנשאר במקום ובנוסף לכך ההרגשה שאני מרגיש כלפי עצמי, אשתי, המשפחה, יש לי גם חניכים.
קיצר אני מרגיש שאני נמצא בעולם שקרי, אני יודע שזה לא אני ויש עוד לא מעט אנשים שמתמודדים עם זה אבל התחושה היא לא פשוטה. בגדול אני מאמין בעצמי אבל לא מצליח לצאת מהמעגל הזה
אשמח לשמוע על אנשים שהתליחו להתמודד עם זה , סיפורים/ עצות שש לכם לתת, כל מה שיכול לעזור.

מה קורה אחי
הייתה לך תוכנית מסודרת בשנה וחצי שלא נפלת? או שזה היה קשור יותר לחתונה?

האמת שהייתי ברמה רוחנית מאד גבוה,
למדתי בישיבת הסדר ואחר כך החתונה,
אחר כך שהיה היתר אז היה לי יותר קל להתמודד עם זה.
זה אפילו לא היה חסר לי

אחי היקר מאחל לך קודם כל הצלחה בדרך. 
והייתי ממליץ לך בחום לעבור על התוכנית לטוס אל החופש ולהכין תוכנית עבודה שתעזור לך להצליח לאורך זמן
בהצלחה אוהב

ייש הרבה דמיון בין הסיפורים,  שלך ושלי. נקודה מאד משמעותית אצלי היתה.חבר טוב שהתחיל לשתף אותי בנפילות שלו, ואז הרגשתי שאני לא היחיד. הרגשה עמוקה בלב יציבה, אפילו שנפלתי גם אחר כך אותו דבר.