אני אלי, רווק בן 28. התחלתי לאונן בגיל 13, וכלל לא ידעתי שזה אסור. אמנם המחנך שלי דיבר על כך אך לא הבנתי שהאיסור שעליו הוא מדבר זה מה שאני עושה. הפסקתי עם זה בגיל 14, מבלי לתת את הדעת על כך. זה לא היה משהו שדרש ממני עבודה מיוחדת ואולי זה קשור לכך שגירויים שנחשפתי עליהם במקום הלימודים פסקו כשעברתי למקום לימודים אחר. במשך שנות התיכון ההתמודדות שלי הייתה בעיקר בשמירת העינים ברחוב. כשהייתי בישיבה גבוהה חבר שיתף אותי על כך שהוא נופל באינטרנט והתגאיתי בפניו שלי זה לא כל כך קורץ. אך כמה חודשים אחר כך הייתה הנפילה הראשונה שלי באינטרנט. בשנים הראשונות הנפילות היו בתכיפות לא גדולה, פעמים בודדות בשנה. בתקופה בה למדתי לימודים גבוהים הנפילות התרבו ועדיין לא הגדרתי את עצמי כמי שצופה בפורנוגרפיה. לפני כשנה התארסתי וביטלתי את האירוסין. וחוויתי משבר גדול סביב זה. בתוך המשבר קניתי סמארטפון ואז הנפילות התרבו מאוד ובנוסף גם חזרתי לאונן. זה סוג של פיצוי על האהבה שהייתה לי ונגוזה אבל זה גם היכולת שלי להרגיש עונג בתוך הקושי. היום אני במצב שעל סף יאוש מעבודה על הנושא הזה. אני מצד אחד רוצה להשתחרר אך מרגיש שעלי להיאבק עם מה שמרגיש כמו רצון שלי. אשמח לחיזוקים..

שלום אלי. אני מבוגר ממך בכמה וכמה שנים, וממבט אחורה לגיל 28 אני חושב שמצבך טוב משלי. זה נראה חסר סיכוי, אתה חושב אולי להתייאש.  אני בגיל שלך הייתי רווק שאפילו לא מנסה. יצרתי מחיצה עבה שחסמה את התקשורת בין החלק הבריא והחלק החולה. רמת המודעות שלי היתה נמוכה משלך בכמה רמות. לא למדתי ולא בדקתי מה אני יכול לעשות, ולא נכשלתי בנסיונות להבריא הי לא ניסיתי בכלל.
חייתי בשני עולמות מקבילים בלי לשים לב, חוץ מכאב שלא התבוננתי בו ולא תמללתי אותו אפילו לעצמי.
לשתף היה נראה לי כמו חייזרות. גזר דין מוות.

מקנא בך שכבר בגיל 28 אתה במצב שאתה מתאר
אני יודע שזה שלב קשה מאד, כי נתקלתי בו בגיל מאוחר משלך. 
הגעת למקום הכי מקצועי והכי תומך שאני מכיר
מתפלל שתצליח