כבר 42 יום בלי נפילות. ו42 יום מאז שחזרתי להשתמש באתר. אבל כבר יומיים אני על קוצים, היום פתחתי אבל לא ראיתי, כמעט, עצרתי בזמן. אני יודע שמדובר בהתמכרות ואתה מתחזק עם הזמן ועדיין מה - ככה לנצח, להילחם להילחם להילחם. התחושה היא בעיקר ייאוש.

לבי איתך.
מזל טוב על 42 הימים.
לצערנו יש אנשים שצריכים תמיד להילחם, ורובנו מהם, אבל ככל שנלחמים יותר ויש יותר נצחונות, כבר לומדים טכניקות... אתה רואה שאתה עומד כבר ב-42 ימים נקיים [וואוו זה המון המון! רק ה' יודע בכמה דקות ושעות של התגברות זה כרוך], שזה מראה על רצונך הכנה והאמיתי.
אל תסתכל רק על הימים האחרונים הקשים, תסתכל על הימים הראשונים שעברו יותר קל. זה סימן שאתה יכול, שיש בכך את הכוחות ואת היכולת.
זה נכון שאנשים כמונו עם תאוה, צריכים יותר להילחם, זה לפעמים יכול להחליש, אבל יכול גם מאוד לחשל ולחזק.
תצייר לעצמך את התענוג של הימים הנקיים, את הרוגע והשלוה הנפשית.
ובעיקר, אל תסתכל על העתיד הרחוק, תהיה ממוקד רק על היום. בלי חשבון של מחר. המחר לא קיים כעת.
תתמקד על ההווה, נשמה, זה יקל עליך ויוריד לחץ.