שלום, לכולם אני כבר מיואש מהמצב שלי
אני בחור דתי שכבר מעל 8-9 שנים מתמודד עם הדבר הזה שקוראים לו פורנו או אוננות בצורה כזאתי או אחרת כל חיי אני למדתי בישיבה תיכונית והיום אני לומד בישיבת הסדר ואני פשוט לא מצליח להבין איך זה קורה לי אני יודע שזה רגע אני נגעל מזה אני נגעל מעצמי ובקש הכי קל שיש אני נופל לזה למה כי בא למה כי משעמם לי למה כי אני צריך וכשאני בישיבה נניח אני יכול להיות ללא זה במשך שבועיים רצופים ולאחרונה יש לי התקפי תאווה לא רציונלים אשר גורמים לי כמעט ליפול אפילו בישיבה כרגע עוד לא עברתי את הקו אבל אני משתוקק לחזור הביתה בשביל לפרוק ואני כבר לא יודע מה לעשות כל פעם ניסיתי לצמצם היו תקופות שהצלחתי והתייאשתי ניסיתי לצמצם התחלתי התייאשתי היום אני כבר רוצה להתחיל לצאת עם נשים ואיך אני יכול לעשות את זה כשזה המקום שאני נמצא בו אני יודע שזה לא אני אבל איך אני יכול להסתכל לאישה בעיניים ככה וליצור איתה קשר כזה.
הדרך התחילה מפרסומת שקפצה במחשב שמשום מה לא עזבה אותי ואז לאט לאט נמשכתי לדברים רכים ומשם והלאה זה הדרדר עד שהתחלתי לצפות בפורנו רציני לפני בערך 4-5 שנים בתקופת הישיבה. 
הדחייה שלי מזה היא מעבר מהפן הדתי זה מהפן המוסרי מה לי ולזה לא ככה אני חושב על נשים לא ככה אני חושב על מין ואני יודע את זה לא ככה אני חושב על עצמי אני נגעל מזה מצד אחד ומצד שני אני מאוד נמשך לזה ואני לא מצליח להבין למה ואיך ומרוב שהוטמע ההרגל אני עושה את זה כמו כלום 
מישהו בבקשה איך אני יוצא מזה אני לא יודע איך להמשיך את חיי מבלי לצאת מזה