[dir=rtl]בייניש. דוס. אידיאליסט.
רוצה לתקן עולם במלכות ש-די. רוצה להקים משפחה בצורה אמיתית ומלאה. גם לוקח חלק בהמון פרוייקטים.
עם תקופות של מסירות ממש.
כמובן צה"ל, והמלחמה והכל.
כנ"ל לגבי הישיבה.
מצד שני, תמיד זה היה ברקע. כבר מגיל 10 בערך פעם ראשונה, ומאז לפעמים יותר ולפעמים פחות. ובתקופה האחרונה (חודשים) זה כנראה הגיע לשיא של כל הזמנים.
זה בא במקביל לניסיון, שאני חושב שהוא אמיתי מאוד, להעלות את כל הדברים באמת על דרך המלך, קרבה לקב"ה, אחריות, ובניין של הרבה פרוייקטים ותכנונים שחשובים מאוד גם לבניין של המשפחה שלי כמו שצריך, וגם לבניין של עם ישראל.
היו תקופות שנלחמתי בזה ממש.
הצלחתי לפני שנתיים סביב אלול וראש השנה להגיע לכמעט חודש וחצי נקי לגמרי, שזה המון! זה סיכוי אמיתי לצאת מזה.
אבל מה שקרה, זה שהתייאשתי מלבניות את הדברים באופן כללי כמו שצריך. הייאוש שלי הוא כללי ומשותף. זה משמש גם כבריחה מזה שלא הצלחתי לבנות את הדברים כמו שצריך להעלות אותם על דרך המלך באופן כללי. ולא רק כבריחה, זה היינו הך. זה הבסיס שמחזיק את כל החיים שלי, וכשאני לא מצליח לבנות את הדברים כמו שצריך - פשוט קרסתי לתוך עצמי.
ויש לי כמה שאלות
1. מידת היסוד אמורה להיות הבסיס של הכל. ברור לי שזה קשור ומחובר לכל השאר. ייאוש מזה גורר ייאוש בכללי, וייאוש בכללי גורר ייאוש מזה.
אבל יש באמת סיכוי לבנות את הדברים האלה כמו שצריך? לחזור לפעול ביושר אמיתי מול שמיים?
2. כרגע אני מיואש וקצת השלמתי עם המצב הזה. זה הזוי, זה אחרי תקופות של מאבקים גדולים מאוד והרבה מאמצים, וגם המון המון דברים שרציתי לעשות ולבנות, וקרבת ה', ויראת שמים. אבל בפועל זה המצב. מה נעשה???
3. יש סיכוי שכל זה לא אשמתי? לא יודע. כבר אין לי מושג. מתלבט אם זה בכלל לא ברמתי, ופשוט ככה אני. ומה זה אומר כלפי שמיים?
ואולי יש את היכולת, אבל אין לי את התנאים, וזה דבר שצריך לבנות אותו בצורה מתאימה כדי להגיע לשם?,
4. כמה ביינישים חוד, או אנשים רציניים שבאים באמת ובתמים לבנות עולם כמו שצריך, וזה פשוט מחריב להם הכל??? המון חלומות שרציתי לעשות, ודברים שבאמת נזקקים. ופשוט בניין טוב ואמיתי - שכרגע יורד לטמיון.
5. ויש מצב שזה נפוץ הרבה יותר משנראה, ודבר קשה מאוד, כמעט בלתי נמנע, שצריך פשוט להתחתן כדי לתת לו מקום במקום "לחנוק אותו" שנים מאז שהדחף הזה קיים, ולהתחתן באיחור של שנים? יש מצב שהכל בגלל שהייתי צריך להתחתן כבר כשזה היה בשל, או קצת אחר כך, במקום לדעת מראש שיש עוד שנים קדימה, בלי שום מחשבה שיהיה אפשר לתת ליצור הזה פורקן אמיתי ונכון ובונה בהמשך, עם סיבה טובה לשמור את זה בשבילה נקי?
זאת שאלה גם כלפי שמיים. אני באמת אשם בכל זה? אני מרגיש בוגד, או אומלל, בלי שום עמוד שדרה. רוצה א' עושה ת'. מחוייב לא' ועושה ת'.
קיצר, אשמח לקצת הכוונות
