אהלן, אני בחור דתי
כבר שנים אני בזה, וכל פעם נמאס לי מחדש, אני בקושי מעז לומר לעצמי שאני מפחד מהעתיד, איך אפשר להיות בזוגיות בריאה, בחיים יהודיים בלי תחושה שלילית של אשמה כשהעול המתיש הזה רובץ עלי
אני מוצא שלאחרונה אני מתקשה יותר ויותר עם אוננות ופורנוגרפיה, האמת שחשבתי שאני מסוגל להתמודד עם זה לבד, אבל גם נכון יהיה להודות שכרגע זה לא המצב.
אני נהנה לקרוא דברים שאתם כותבים פה, אפילו מיד אחרי נפילה מבאסת, ניחמתם אותי.
ואני אשמח אם מישהו מכם מוכן להיות חבר לדרך ולמסע, בעדיפות לטלגרם כי פה פחות עובד לי - t.me/Todalashem
מעריץ ומעריך מאוד, ושהקבה יצרף מחשבה למעשה ויסייע בידינו להיטהר ולהשתנות