[size=14pt]רציתי להעלות שאלה שמכאיבה לי המון זמן [אני לא יודע אם זה הפורום המתאים אולי הלוח המרכזי בכל אופן אעלה את זה כאן כי זה יציג את התהיות שמציקות לי וחלקם אלו שדחפו אותי לפורום זה]
ביום שבו התחלתי את ההתמכרות לתאווה הייתי אנוס לגמרי, הייתי ילד כבן יג תמים שכל מחשבותיו רוחניות והתאווה היו מיני דמיונות ילדותיים שלא היו ברורים לי די הצורך.
ופתאום גילתי את האוננות המהנה [כנראה כדרך שרבים מחברי הפורום גילו] לא ידעתי שזה אסור ופתאום התמכרתי ללא ידיעה וללא הבנה, וזה שימש לי כמפלט מכל הכאבים, הצער, והתסבוכות הנפשיות שליוו את ההתבגרות.
ולאחר תקופה ארוכה וחיבור חלק לחלק מפאזל מסובך, שהורכב מכל מיני ספרים מהוהים שהסתתרו בכל מיני פינות גנובות ודברו על החטא המסתורי [הידוע כלשונם הטהור] שמפחיד להגות את שמו [לא שהייתי מבין מה זה זרע ואיך פועל בו חלות דין ביטול] נודע לי בעצם שאני [הצדיק בעל המחשבות התמימות והכמיהה לחיבור וקשר עם ה'] מנוול שחייב מיתה, וכל התמימות שלי היא בעצם מסווה לרוצח אנס ומשומד [במכה אחת, ולא פעם אחת אלא באופן סדרתי, בין מאה לחמש מאות נשמות שמסתובבות בגיני בעולם התוהו] והכל בזכות אותם רגעי הנאה גנובים שברוב סכלותי לא השכלתי למונעם [וכמו שידוע הכלל אי ידיעת החוק אינה פוטרת מהעונש] ואישי הגהנום, הלבנה בתוך השחורה, הקרח, ודמעות המלאכים המציפות את נהר הדי נור, בעצם יהוו המתנה הגדולה שאזכה לחוות אם אצליח להחלץ מכף הקלע [אליו אלקח ע"י מלאך מלא עינים אכזרי ומרושע אחרי שיחלץ את נשמתי המיוסרת מגופי ע"י בקבוק ציאניד שייזרק לפי בתרגיל הבהלה הידוע] וכו' וכו' לא אלאה אתכם יותר [מסתמא רובכם מכירים את התיאורים ויכולים להוסיף כהנה וכהנה] ובעצם מאז ועד היום כט"ו שנים של צער ייסורים ומעט הנאה מפוחדת ייאוש הבטחות ושבועות לאין ספור [שעוד מוסיפים לרגשי האשם]
עומד אני ושואל ממעלתכם האם אני לא בעצם אנוס הרי מבחינתי ה' בכבודו ובעצמו שם אותי בהתמכרות האם אני אשם האם ה' בא בטרוניא לבריותיו אז למה אני שונה מה עשיתי רבונו של עולם?
נ.ב אני שואל בציניות רק כדי לעצור את... אבל באמת אני כולי מלא מהשאלה הזו ואל נא אהיה בעיניכם ככופר

שלכם : משה הקרוע