נפלתי לאתר הזה ממש במקרה, אני היום רחוק מהדברים האלו ב"ה אבל קריאה של כמה סיפורים גרמה לי לחשוב שאולי יתרום משהו אם אספר את סיפורי.
זה מתחיל כמו רוב הסיפורים פה, נפילה בגיל 13 התמכרות בלתי פוסקת דמעות דמעות בכיות וצער נורא, הימים הנוראים היו באמת נוראים, ביום כיפור אף פעם לא נפלתי אבל בראש השנה כן, ואני לא צריך לספר לאף אחד פה את ההרגשה...
ניסיתי להפסיק ולא התייאשתי אף פעם אבל זה פשוט לא הלך
עד שהתארסתי.. אז החלה הגמילה, בתקופת האירוסין נכשלתי פעמים בודדות ומהחתונה ב"ה אף פעם
אתם שואלים כמה זמן עבר מאז? 24 שנים
נפלתי אחרי החתונה בדברים אחרים, אינטרנט סרטים וכו' אבל התמודדתי וברוב הפעמים הצלחתי ולאט לאט במשך השנים נגגמלתי לגמרי
אז יש תקווה, והבחורים שקוראים את מה שמתרחש פה לא צריכים להכנס לדיכאון, לא נכון לומר שהרוב נכשלים אחרי החתונה הרבה נגמלים אלא שהם פשוט לא כותבים פה כי הענין הזה מאחוריהם מזמן!
השם שלי מוכר מאוד היום בעולם התורני ואם הייתי כותב אותו כמה מכם היו נופלים מהכסא.
אני עומד בראש מוסד תורני מוכר ולא אפרט יותר
אבל תדעו שאפשר להצליח גם בחיים להתעלות בתורה ויראה וגם לחנך בחורים גם אחרי נפילות כאלו
עלי לציין דבר אחד שעזר לי בדרך הקשה
קיבלתי על עצמי אחרי כל נפילה לומר את עשרת הפרקים של ר"נ מברסלב
שלא תהיה אי הבנה אני ליטאי מיוחס בלי שום קשר לחסידות אבל חשבתי שאולי זה יעזור וגם אם לא אז זה איזשהו סייג שמועיל מאוד לרסן ולהגביל
וזה עזר! גם בזמנו לרסן ולןהגביל קצת ובעיקר אחרי החתונה עם הנסיונות האחרים
אם זה יעזור למישהו מכם היה זה שכרי
אל תתיאשו
השם נתן לדור שלנו נסיונות קשים ובלתי נתפסים
אבל אם קיבלנו אותם כנראה שאנחנו יכולים להתמודד
יותר נכון צריכים להתמודד
ודוקא כך נביא את הגאולה
מי שנתן את הניסיונות ורק הוא יודע כמה הם קשים
והוא אתנו בדמעותינו ובצערינו
ה' יעזור לכל אלו שנמצאים במקום הזה וברכה מיוחדת לאנשים שהקימו את הדבר הנפלא והקדוש הזה
