שלום לכם חברים יקרים
שמח מאוד להצטרף פה למשפחה תומכת. אני מכור לתאווה , בהזדמנות אספר לכם את סיפורי האישי. בנתיים אשמח להשתתף פה בפורום לקבל תועלת מהחברים, ולהעביר הלאה את נסיוני ותקוותי בתכנית.
"אין עוד מלבדו"

ברוך הבא, החברים זקוקים לכל חבר עם נסיון, יש כאן 'צמא' גדול. שיהיה לך ולכולנו לתועלת.

ברוך הבא!

תודה שהצטרפת!

ברוך הבא. אחד הדברים הבולטים כאן בפורום הוא הביטוי שתארת - משפחה. ההזדהות שלי עם אנשים שאני לא מכיר כל כך גדולה...ככל שהניתוק והבדידות היו גדולים יותר, כך הקירבה חזקה יותר.
ברוך הבא, שוב
נתן

תודה שהגעת לתועלת כולנו! בהצלחה לכולנו

ברוך בואך

שמחים שאתה עמנו ומקווים שתישאר

ידיד יקר (אני מזהה אותך מהקבוצה של אסירות התודה?),

ראה, זכיתי במתנת הנקיון לפני 335 ימים, ומאז ועד היום אני צמא להכיר חברים שעלו על הרכבת לפניי. כאן בפורום זה קצת חסר לי, אז אשמח מאוד אם תהיה כאן חבר פעיל וכמובן תספר מה עובד עבורך.

תודה מראש

שלום לכם,

סוד הכניעה ביקש ממני לחלוק קצת מה עבור עלי.
ובכן, נראה לי שהמלחמה התחילה לפני שבועיים או קצת יותר. אני חושב שבעקבות העמקה בלימוד של ימימה זצוק"ל  קבלתי אויר חדש שבאופן טבעי בלי מאמץ מיוחד התחיל להרחיק אותי מרדיפה אחרי התאווה. אבל עדיין מדי פעם היו נפילות. ובכל זאת האויר הזה פתח לי פתח לראות עד כמה הנפילות והתאווה שודדים לי את החיים והופכים אותי לילד קטן שמתקשה להתנהל בעולם של מבוגרים.
ואז לפני שבועיים בערך התחלתי להיכנס לכאן ועכשיו גם לכתוב.
בפועל לא נפלתי ממש בשבועיים האחרונים, ושוב באופן יחסי בלי מאמצים אדירים תודה לאל.
אהממהמה, בליל ששי האחרון חלומות פקדו את סוקרטס ולא היו אלה הגיגים פילוסופיים כשרים, אלא... ואז ביום שלמחרת באה חולשה קשה שמתבטאת בחולשה גופנית גדולה מאד ותחושות לא נעימות שדורשות פיצוי ואז התחילה מלחמה...
זהו, כאן אני עומד. משתדל לאסוף כוחות, להתחזק, להבריא ולמצוא אמונה ביכולתי להיות יציב רגשית, לאהוב את עצמי ואשה ולהעמיד בית בישראל.
לגבי קבוצה, אני בינתיים עוד מרחרח ולא באמת עושה צעדים של ממש לכיוון. אולי רוצה להאמין שיכול בלי..

עד כאן אצלי.
ימים טובים ונקיים לכולם.

כל הכבוד על השיתוף הכנה,
איך אתה מרגיש עם זה? הקלה, אה?..

אז תמשיך לשתף אותנו, בכל הזדמנות.
אם לא בצעדים לפחות לא לבד לגמרי.

בהצלחה במציאת דרכך להחלמה,
ודרכך בחיים טובים.

אוהבים

אכן קשה קשה ישנה געגוע לתאווה ואנו חסרי אונים...
אנא ה' הושיעה נא!

סוקרטס ידידי
קודם כל מברוק על השיתוף
הפתרון שאני נוקט בו הוא לפרק עם חבר שנמצא על קרקע יציבה את הגעגועים לפרטים למה בדיוק אני מתגעגע ולמה איני רוצה לממש את געגועי
וביחד להיכנע ולמסור את חוסר האונים לה'
על פי רוב זה עוזר 
הצלחה מרובה
נ.ב כדאי שלשיתופך תפתח אשכול חדש לכולם
או נפרד לכל אחד מהם ופחות לשתף באשכולותיהם של אחרים

היכונו היכונו... גודל הדור בדרך... 

לעניות דעתי להיות כאן זה כבר חצי פיתרון...

חלק גדול זה המודעות של הנושא, ובטח העצות הנפלאות של החברים.

אז גודל יקר, שיהיה בהצלחה.

נשמח לשמוע מניסיונך, אולי תכתוב איזה מאמר בנושא?

השבוע זכיתי לפגוש אותך גודל בדרך.
ריגשת אותי מאוד במפגש ביום שני.
זה היה נפלא! אחד הניסים של ההחלמה...
גודל יקר,
לא יודע מתי תראה את התגובה הזו, אבל,
תודה רבה...
הלוואי ונשמע ממך יותר.
אוהב
הושיעה

נ.ב.
אשמח אם מישהו יכול להעביר לו את המסר.

בוקר טוב.
יופי שהצטרפת. נו, בזמן קצר נראה שכבר הספקת לעשות דיי הרבה.
הצלחת להחזיק מעמד שבועיים - כל הכבוד!!! בלי ציניות: הלוואי עלי, הלוואי!!!
ברך הבא.

חזק חק