שאלה בשם אחי:
אני בן 22 מתחיל רק ללמוד. עוד לא נשוי ולא רואה את עצמי בעניין עוד כמה שנים טובות. חשוב לי לשמור על הברית אבל לא מצליח. איני מצליח למצוא תחליף להנאה הזאת. שום דבר לא נותן לי את הפורקן שאני זקוק לו.
איני רואה את עצמי נגמל מכך שנים עד שאהיה נשוי. אז מה התחליף לכל אותם רווקים?
אגב אני גם לומד תורה וחוזר בתשובה...
תודה וחג  שמח לכולם!

תשובה בשם אחי:

דבר ראשון שלום לאחיך וברוך הבא. מסור לו ד"ש חם ממני.

גם אני אישית הייתי בטוח שאין דרך. עד שהגעתי לתוכנית. לצערי הרב הגעתי אחרי הנישואין. אם הייתי נכנס לזה לפני בטוחני שחיי-הנישואין שלי היו שונים בתכלית. הרבה יותר בריאים. עכ"פ מצאתי כאן המון רווקים ששומרים על בריתם ואני מקנא בהם לעומת זאת מצאתי א"ע שהנישואין לא עזרו לי ואשתי לא "הרגיעה" אותי מדי הרבה.

כך שזה לא תלוי בזה.

שלום עליכם אח של חבר חדש.
הנשואים מחפשים פיתרון כמו הרווקים, כי לא מוצאים את הסוף של הבעיה באישה. להיפך, לכמה מאיתנו קשה יותר להחלים בגלל שאנו נשואים.
הפתרון לא בא מכיוון המיניות, אלא מבפנים. כשם שהבעיה האמיתית היא לא המין, אלא היא תוצאה של בעיה פנימית יותר גדולה.
שאחיך יבוא ויקרא קצת, יהיה חבר פעיל, ויש לו תקווה.

שלום לך אח!
גם אנוכי רווק!!
גם אני הייתי בטוח שהחתונה תפתור לי את כל בעיות התאווה!!
מעל 16 שנים הייתי משומש בתאווה עד לשד עצמותיי!!
לא האמנתי שאוכל אי פעם לצאת מזה.. או חתונה.. או להמשיך ליפול וליפול!!
סיפרו לי סיפורים שזה הדבר הכי טבעי שבעולם.. היה לי גושפנקה להמשיך את נפילותיי..
עד שהגעתי לשמור עיניך
הבנתי שכל הדחפים הנוראיים לאוננות.. לפורקן.. לפורנו.. לאישה.. זה היה מחלה נטו!!
היום אני מבין יותר ויותר שהכל היה כיסוי לבריחה מהתמודדויות החיים!! אני קולט שכל קושי בחיי הוביל אותי ישירות לשם.. לתאווה!!
הרווקוּת היא לא באמת סיבה למסיבה!!
היום על אף שעדיין אנוכי בגפי
עם כל זאת ה' מזכני ברחמיו ל97 ימי נקיות ושפיות
יש לי עוד הרבה מה לומר אם ירצה אחיך פנו בפרטי
עלו והצליחו

בס"ד
ל - dagim היקר!
קודם כל אני לא כל כך מבין את אחיך...
אם הוא מתבייש לשאול בפורום
אז הוא יכול לפנות בפורום ולומר שהשאלה היא בכלל מאח שלו ולא ממנו....

אך לעצם השאלה זו טעות נפוצה
לצערי כך חשבתי לפני שהתחתנתי
אך הניסיון מלמד שמי שלא שומר בריתו לפני הנישואין
גם אחרי החתונה הוא לא יישאר טהור...

אם תדפדף כאן בפורום
תוכל לראות כאן חברים רווקים שמתמודדים בהצלחה רבה בעניין
אז בהצלחה רבה גם לאחיך בשנים אלו שלפני החתונה
וגם בעז"ה בשנים שלאחר החתונה...

שלום לך חבר יקר,

אחרי שקראתי את הפוסט שלך (מבלי לשים לב לשורה הראשונה), עברתי על כל התגובות לפוסט הזה ולא הבנתי על איזה אח הם מדברים.
אחרי קריאה שנייה סוף סוף נפל האסימון !!!

תודה לך על הקוריוז !!!

שלום,

אני מאוד מזדהה עם dagim. גם אני הרבה פעמים חושב ככה.

נכון שגם לנשואים יש את הבעיה, ואולי אפילו בצורה חמורה יותר. אבל כל זה כשהם בבעיה. אבל כשמגיעים לפתרון, כשמתחילים את התוכנית, זה נראה לי תמיד שלהם קל יותר כיוון שסו"ס יש להם מקום מימוש לתאווה (ואני לא מדבר על זה שאולי בכלל אדם פשוט משתמש באשתו).

אבל ככה זה רק נראה לי. אני לא יודע כי אף פעם לא הייתי נשוי. ואולי זו רק המחלה שלי שאומרת לי שלכולם קל יותר מאשר לך.

לומר שלנשואים יותר קל מול תאווה זה כמו לומר שכשאתה עומד על שולחן אתה קרוב יותר לירח.
זה נכון אולי נכון אבל חסר משמעות.

לגופו של עניין. אצלי זה היה בדיוק הפוך.
כבחור יכלתי להרשות לעצמי דיאטת רצח בלי לטעום כלום.
כנשוי אתה לא יכול לברוח לקיצוניות. ולאשה יש ציפיות.
אז אני מבולבל ומסובב בין לחיות חיי אישות לבין הכנעת התאווה.

מה אתה חושב שקל יותר?
דיאטה לאינסטלטור או דיאטה לטבח?

גם המחלה שלי מספרת לי אותו סיפור. כשהייתי בחור (לצערי הרב לא הכרתי עדיין את התוכנית) המחלה שלי סיפרה לי שלנשואים יותר קל. יש להם אפה "לפרוק" את זה. אחרי החתונה המחלה סיפרה לי שאולי בעצם לבחורים יותר קל (שכחתי את תקופת בחרותי?) הם לא נוגעים בזה בכלל ושוכחים מכל העניין.

אז מתי יותר קל לאלכוהוליסט? כשאין בקבוקים והוא משתגע להשיג משהו אם לא בשביל לשתות לפחות בשביל הריח או כשיש בקבוקים והריח מגרה יותר?

בתור אחד שהיה רווק "נקי" ונשוי "נקי", התגרש, ואח"כ חווה רווקות "מלוכלכת" ונישואין "עם עוד יותר קשיים..." אני בהחלט יכול לומר שלרווק אמור להיות הרבה יותר קל.
רווק יכול בקלות (יחסית) לברוח מכל הבלאגן הזה אבל הנשוי מקבל תזכורת כל פעם ואין לו שום דרך לברוח.

מה שנשאר זה רק להתמודד סוף סוף כגבר (מלשון התגברות)

ושנזכה לזה אמן!
(ואנחנו נזכה!!! ה' אוהב אותנו יותר ממה שאנו מסוגלים לחלום ולהכיל ובסופו של דבר אנחנו נזכה לזה!!! נקבל את הזכות להתפלל ולאט ובסבלנות גם את כל הכלים כדי להתמודד. ה' שולט על כל הבריאה גם אם שכחנו ואנחנו בהחלט יכולים לבקש עזרה (גם אם זה מצריך לבקש כל פעם מחדש עשרות ומאות פעמים). גם אם קשה לבקש אפשר על זה בעצמו (על הקושי לבקש) לבקש!!!

(יש לי מצברוח טוב... בגלל זה אני מגיב ככה. אני מניח שאם הייתי בשפלות וקורא מה שכתבתי הייתי מרגיש ריחוק או משהו כזה, אז סליחה)

אומרים שמי שנשוי ועדיין במחלה הוא פשוט עולה ליגה, וממילא הגבול הבלתי נראה הולך קדימה והחולה מרגיש שהוא צריך לעבור גם אותו כדי לקבל ריגוש
מה שאין כן ברווק הוא בליגה יותר נמוכה, באוננות, וגם אם הוא נופל עם אדם אחר, הוא לא באמת בליגה הזאת כי זה לא קבוע, ממילא כל נפילה עם אדם זה בשבילו לעבור את הגבול הבלתי נראה ובזה הוא מסתפק לבינתיים

מניו
היטבת להגדיר
תודה

אם יש לכם רעיונות - אשמח לשמוע