שלום.
אני רוצה להציג את עצמי. היום אני בן 28, אקדמאי עם מקצוע מכובד, בוגר יחידה קרבית וישיבה רצינית...
לפעמים אני כן מצליח להתמודד אבל אז שוב נופל. והפלא הוא שאני תמיד בטוח שיש לי את הכוחות לעשות זאת בעצמי... ואז שוב נופל.

למעשה הכל התחיל בכיתה י', כמה חברים דיברו על הומואים ואני ניסיתי להבין אם אני כזה.. (מעולם לפני זה לא חשבתי בכיוון...)
אז התחלתי להסתכל על בחורות באופן עיוני יותר כדי להוכיח לעצמי שאני נמשך דווקא לבחורות...
שם גיליתי את האתרים הלא צנועים, שם הבנתי את הקלות שיש בלחיצת כפתור. את מה שחבריי גילו בכיתה ז' וח' אני שמרתי לכיתה י', הייתי באמת צדיק. 
התייסרתי מאוד עקב כך, אבל תמיד הסרטים האלה "מילאו" אותי באופן כלשהו, ותמיד איכשהו הרגשתי צורך לחזור אליהם. ב"ה אני נמשך לבנות... אבל את הסרטים לא עזבתי...
בערך בגיל 23, כשגדלתי עוד ולא הצלחתי למצב את עצמי מבחינה זוגית לאורך זמן התסכולים גברו... והתחלתי לאונן. זה הרס לי את המצב רוח, זה פגע לי בחיים.
זה פגע לי בדיבור עם ה'. ופוגע עדיין.
אם יש דבר אחד חשוב שאני לומד מן האתר הזה שכנראה חתונה לא הולכת לפתור את כל הבעיות...
אפילו פעם כשכבר לא יכולתי... הלכתי לפיסיכולוג וסיפרתי לו על זה. הוא אמר לי שכל העולם מאונן, הוא ניסה להבין אם זו התמכרות והודיע שלדעתו זה לא. אבל גם הוא, על אף שהיה דתי התקשה להבין מה כל כך כואב לי. אני מניח שהוא פשוט חושב שקשר זוגי אמיתי ייטיב עימי ויפתור לי את הבעיות. או לפחות את רובם. אני רווק, כך שאין לי מושג אם הוא צודק או לא... דבר אחד כן ידוע לי, קשה לי להתפלל, קשה לי ללמוד, קשה לי להימצא עם עצמי ואני תמיד מחפש "משימה" שאוכל לברוח אליה. הבטלה מחסלת אותי. ואני חותך כמעט את כל הבנות שיוצאות איתי, וכשאני מתלהב מהן, הן חותכות אותי...
אני קצת מרגיש שיש פה מן יד המכוון...

שלום חבר יקר,

ראשית כל, ברוך הבא, הגעת למקום הנכון.

ראה, אני לא איש מקצוע ולא פסיכולוג, אבל אני יודע שלי באופן אישי הפריע נורא האוננות בתור רווק והייתי בטוח שהחתונה תפתור לי את הבעיה - מה שאכן לא קרה.

לקח לי עוד שנים ארוכות עד שהגעתי לפסיכולוג שקבע שאני מכור למין. מאז אני כאן, בחסד אלוקים לגמרי לא מובן מאליו, נקי 389 ימים.

תישאר איתנו, תקרא על הנסיון של האחרים ותצעד בדרך להחלמה.

שלום חבר יקר.

נשמח לשמוע אותך בקבוצות הטלפוניות, ואם תרצה גם לדבר בטלפון.

בהצלחה.

שלום לך. שמרת לכיתה י' אז אתה צדיק? אז דע לך שגם היום אתה צדיק! אני, כשנכנסתי לתוכנית הייתי בטוח שאני רשע מרושע וכו'  (אפילו קראתי לעצמי "צדיק-גמור" עם הדגשה שאני לא צדיק - אני גמור.)

דרך התוכנית נודע לי ש:

א) אני לא חוטא - אני חולה

ב) למה חתונתי לא עזרה לי בפועל.

ג) אני בבריחה מתמדת מהחיים עצמם. אינני מסוגל להתמודד איתם, עם אתגריהם ועם קשייהם. אני חי לצידם כשרכבת-החיים דוהרת לצידי.

אם תרצה הסבר מפורט אשמח לשתף במה שעבר עלי.

שלום!
אישית אני כרגע למטה, לא מצליח לגרד איזשהו משהו מחזק, בקושי מחזיק מעמד שלא להתייאש שאני רואה עוד מישהו שנופל.
זה כואב לי, לא יודע למה.
מה שכן שימח אותי קצת זה ששמתי לב שכתבת שזה הפריע לך מאד, לרופא זה לא ממש הפריע.
לכולם פה אני מניח שזה מפריע מאד.
אולי זה מה שמייחד אותי, שאכפת לי מאד מהנושא.
יכול להיות גם שזו דווקא הבעיה, שאני רודף שלימות ובגלל זה זה מאד מפריע.
אני רוצה להאמין שזה לא כך, רדיפת השלימות רק גורמת לנפילות חוזרות.
יש לי כרגע עוד דברים מייאשים נשמה טהורה אבל אני משתדל לעצור.
זה ממש מעצבן שלא יוצאים לי דברים מחזקים, לא יודע למה אני ממשיך לכתוב ולשפוך רעל...
ה׳! תעזור לי בבקשה!
עצרתי לרגע, הסתכלתי קצת למקום אחר.
נזכרתי איך תמיד אמרו לחפש את ה׳ גם במקומות הנמוכים.
נזכרתי איך אחרי נפילה ולפעמים גם תוך כדי... היו באות התפילות הכי מרגשות...
געגועים...! (רק לכתוב את זה זה כבר משפיע עלי...)
אבא! תראה איך אני נראה!!!
אבא! הדמעות לא יוצאות לי!!! אני לא מצליח להתפלל אליך!!!!!
אבא!!!! תראה מה עשו לי!!! נקום נקמתך!!!
אני מיואש, רחם עלי שאחזיק מעמד שלא אתייאש!
שאפילו שעבר עלי מה שעבר יהיה לי כח לחזור.
אני מלוכלך כולי, מסריח, מבודד.
למי אני יכול לפנות? מי יבין אותי?
אבא שבשמים! אתה נותן לי עכשיו לנשום, זה לא אני שמפעיל את הריאות והלב וכו׳
אז אתה גם שומע אותי, יודע מה עובר עלי!
אני לא רוצה את הדברים האלו באמת, זה לא אני.
אני לא מנסה לברוח, עשיתי מה שעשיתי.
תוציא אותי מזה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
(אני כותב, מודד כרגיל אם הדמעות יצאו, אם אני אמיתי באמת. ה׳ ירחם עלי וישלח רפואה שלימה)

בכנות.
אני חייב להגיד שקצת קשה לי עם כל השמות האלה: מתנת הניקיון, סוד הכניעה.
בכללי אני אדם ששומר את אמונותיו לעצמו ולכן כל השמות הגרנדיוזים האלה קצת מבהילים אותי.
אני מודה לכולם על הצעת העזרה. ואני שואל.. האם אדם יכול לעזור מתוך לב שלם לאדם אחר מבלי שהוא פתר את הבעיה שלו בעצמו?
האם לא צריך מישהו עם "גב חזק"? כל החשיפה הזאת וההוכחה שאתה לא בודד, ויש המון (ומסתבר ממש המון) קצת מרגיעה באיזשהו אופן, קצת גורמת לחשוב שזה לא כל כך נורא...
(לפעמים קורה כשלוחצים על המתג של האור בשבת...גם אם לא מתכוונים)

שאלה טובה.

התשובה היא:

א) בקשר לשמי זה לא בגלל אפה שאני אלא בגלל אפה שאני משתוקק להיות. אם הייתי זוכה כך הרי שלא הייתי נזקק למקום זה. (לא שיש לי משהו אישי נגד המקום הנפלא הזה אלא שלא הייתי מתוודע לכך ומודע על קיומו כשם שאין לי מושג על הרבה דברים אחרים שלא נוגעים לחיי הפרטיים.)

ב) בקשר לה"אם אוכל לעזור לפני שאני נקי"? התשובה היא שילילית לחלוטין. לא אוכל לעזור אחרי ג"כ. אפילו לא לעצמי. אבל ע"י שאני מנסה לעזור כיום הבורא נותן לי תעצומות להשאר נקי "רק להיום". וגם מכוון מולי מראה. מזכיר לי שוב ושוב להיכן אינני רוצה לשוב.

ראה, אני לא יכול לתת מה שאין לי, ומאידך את מה שיש לי אני מוכן לתת הלאה כי זאת הדרך שלי לשמור על כך לעצמי.

הגעתי לשמור עיניך לפני 390 יום, ומאז בחסד אלוקים אני נקי. זה לא בכוחי אלא בכוחו של אלוקים, אבל יש דרך לכך. את הדרך הזאת אני מוכן להראות לכל מי שמבקש.

אחי היקר
אין לי הרבה מה להוסיף לדברי החכמה שכבר נכתבו פה.
אבל דבר אחד אני יכול לומר, שמי שהתאווה שלו מווסתת בצורה נכונה, גם החיים שלו מווסתים בצורה נכונה.
יש פה הרבה כלים חזקים מאוד שמלמדים איך לווסת את התאווה, ואיך לחיות נכון את החיים.
אני בטוח שאם תתמיד פה, תוך חודש כבר נשמע ממך זמירות אחרות.
אבל זה תלוי ברצינות שלך ובהתמדה שלך.
קח את החיים שלך ברצינות והצטרף אלינו
אוהב
יעקב